זוהי קריאה אחרונה למכנים עצמם עיתונאים ואף התנהגו בעבר כעיתונאים. הזדמנות להציל את כבוד המקצוע הנרמס. זוהי קריאה אחרונה לבעלי טורים חדים כתער, מדויקים, בעלי יכולת ניתוח מרשימה אשר איבדו את בוחן המציאות. זוהי קריאה אחרונה לעורכי התחקירים בתוכניות הדגל, אשר בעקבות חשיפותיהם התחוללו שינויים ועתה תחקיריהם עסוקים בדובי הקוטב הצפוני.
זוהי קריאה אחרונה לפרשנים, אשר איבדו כיוון ומצפן והפכו לתועמלנים, דוברים וכתבי חצר מטעם. זוהי קריאה אחרונה לבעלי טורי הדעה אשר עברו תהליך מרשים מקניבלזציה לצמחונצזיה ועד לטבעונות מעודנת. זוהי קריאה אחרונה בהחלט.
השבוע מלאה שנה לממשלת ישראל החדשה, ממשלה מיוחדת במינה, מאתגרת, מורכבת, בעלת הישגים לצד כישלונות מפוארים. יצור כלאיים מיוחד אשר שרד במימיה העכורים של הפוליטיקה הישראלית שנה תמימה ואף הצליח במידה מסוימת לקיים שגרה עד גבול מסוים. השבוע מלאה שנה לממשלה אשר בה לראשונה בתולדות מדינת ישראל יושבים בקואליציה אחת, ציונים נלהבים לצד תומכי טרור, חסידי הכיבוש ומתנגדיו, ליברלים לצד שמרנים, שמאל לצד ימין. ממשלה המביטה לעבר אדם אחד ומתלכדת כל בוקר מחדש. ממשלה אשר קמה על "אידאולוגיית" רק לא, והרק לא הזה הוא הדבק המחבר בין העצמות הפוליטיות היבשות ומעניק להם חיות.
השבוע מלאה שנה לממשלה. די להעיף מבט שטחי על התקשורת לסוגיה כדי לגלות כי הייתה זו שנת התרדמת של התקשורת לגווניה, שנת אין תחקירים, שנת אין אימות עובדות, שנת אין מאמרי דעה נוקבים, שנת אין עיתונאים, שנה בה המתחזים לעיתונאים יצאו לחופשה ארוכה עד לקריסת הממשלה הנוכחית. הכבוד הרמוס של התקשורת הישראלית צורח מבושה, מסתתר במרתפי החרפה, עוטה תכריכים של ביזיון, ועדיין מעז להיקרא תקשורת ישראלית.
שנה שלמה, ובודדים הם העיתונאים אשר עשו מלאכתם כנדרש, שנה שלמה ויחידים הם המתעלים מעל הפוזיציה ומבליחים מעת לעת, מורים באצבעם הקטנה על הליקויים, המחדלים, הסכנות, השחיתות השלטונית, האופורטוניזם, האתנן העצום, ליקוי המאורות וחורבן הדמוקרטיה. זוהי קריאה אחרונה לעיתונאים אשר השלטון אותו סיקרו באהבה, ליטפו בהתרגשות ועשו לו נעים בלחיים, העניק להם פרסי מפרסים שונים, להתעשת, להציל את כבודה האבוד של מהות עבודת העיתונאי.
ראוי כי תיחקר ההטיה האנטי מוסרית בעליל של חלקים מובילים בתקשורת בשנה האחרונה. ראוי שיערך חשבון נפש ובדק בית מעמיק במי שבעטו בכל ערך עיתונאי וביכרו פוליטיקת ביבים על פני עבודה יסודית ומעמיקה כנדרש. אני מעז להמר כי סיכומי השנה הראשונה יתאפיינו במתיקות סכרינית, בדבש ניגר כמי נהר, במגדים אשר בטנא, איזה יום שמח לי היום, איך אומר ומאמין כבוד ראש הממשלה: יש לנו ממשלה נהדרת, יש לנו הישגים עצומים, יש לנו תקשורת אילמת, חירשת, עיוורת, תקשורת שאיבדה את דרכה.
זוהי קריאה אחרונה לאסוף את השברים, את הרסיסים ולנסות להתעלות מעל הפוזיציה, לנסות לחזור לייעוד ולמהות שבתפקיד. אין ציפייה לתחקירים כמו בעד לפני שנה, לתחקירי עומק ממומנים בעשרות מיליוני שקלים וחיקורי דין בחו"ל, אין ציפייה למאמרי דעה נוקבים כמו עד לפני שנה, אין ציפייה לפרשנות ארסית ומוטה כמו עד לפני שנה, אין ציפייה להדהוד רכילות והפיכתה לכותרות ראשיות כמו עד לפני שנה, אין ציפייה לפאנל פרשנים של דעה אחת ואין בילתה כמו עד לפני שנה, אין ציפייה לבדיקת עובדות יומית כמו עד לפני שנה.
יש ציפייה, לפחות למראית עין, שהתועמלנים, הדוברים מטעם וכתבי החצר, יניחו את כלי המשחית שלהם ויעשו הסבה מקצועית דחופה, ומי שעדיין מבקש להיקרא עיתונאי יואיל לפעול ולהתנהג כעיתונאי. תאמינו זה אפשרי, תשאלו את החבר'ה מהשנה החולפת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
