מדגם בהערכת חסר

נתחיל בשורה התחתונה: היינו קרובים בהערכת המשקל היחסי שיקבל כל מועמד מהדילים, אך טעינו בהערכת המשקל של כלל הדילים בהצבעה.

אחרי הרבה סימולציות בחרנו במספר 15,000 קולות כמדד השפעת הדילים על התוצאות הסופיות. בפועל, 24 שעות אחרי ניתוח תוצאות האמת, ניתן לקבוע כי המשקל עמד על 18,000 עד 20,000 קולות. כלומר, הערכת חסר שלנו במשקל הדילים שעמדה על כ-4,000 קולות.

אז מי המרוויחים הגדולים מהמדד הזה? אלי כהן, דוד אמסלם ויואב גלנט שקפצו מעל ראשו של אמיר אוחנה שהופיע אצלנו במקומות 1 או 2 ברוב הסקרים המוקדמים שלנו בתקופה האחרונה בקרב המצביעים החופשיים. היכולת של אוחנה להתברג בחמישייה הראשונה במקדימות, שנטו בזכות הקולות של מצביעים חופשיים, היא הישג משמעותי.

יריב לוין, המנצח הגדול של המקדימות, נהנה גם מפופולריות גבוהה מאוד בקרב המצביעים החופשיים וגם מתמיכה מאוד רחבה בדילים.

הנוסחה המעודכנת הזו גם מסבירה את השתלבותם לבסוף של יולי אדלשטיין ודני דנון בעשירייה השנייה ולא בעשירייה השלישית כפי שחזה המדגם.

איפה עוד טעינו? מודיעין השטח שלנו פספס שני אירועים דרמטיים שהתרחשו בדילים מתחת לפני השטח ביום הבחירות עצמו:

הראשון הוא דוד ביטן, שמיומנותו ואהדתו בתנועה עזרו לו כנראה להיות אחד הבודדים שזכה בסוף בתמיכת כל מארגני הדילים, כולל דילים יריבים.

דרמה נוספת התרחשה כנראה סביב רשימת חיסול משמעותית כנגד גלית דיסטל אטבריאן, שהוציאה אותה בזמן אמת ביום הבחירות עצמו גם מהדילים בהן היא הופיעה מוקדם יותר.

דיסטל הייתה ממוקמת במרכז העשירייה הראשונה בכל הסקרים המוקדמים שלנו בקרב המצביעים החופשיים, וגם בדגימה שערכו אנשי האלקטור שעובדים שנים רבות מול מתפקדי הליכוד.

רשימת החיסול הזו גרמה כפי הנראה ל"הצרחה" ביום הבחירות בין דיסטל לרגב על מקום האישה הראשונה ברשימה.

מצרפים לכם את תוצאות הסקר האחרון שערכנו בקרב המצביעים החופשיים ב-8 באוגוסט, יומיים לפני יום הבוחר. אל תנסו להיכנס לחישובים, זו נוסחה מורכבת עם המון נתונים ומשתנים 🤦🏻‍♂️

ט"ו באב שמח, אנשים ❤️