להסתיר את האמת

מסתירים, רבותיי

שנים אני חוקר את מערכת הסיווג הכביכול-ביטחוני בארצנו, תוך השוואתה למתרחש במדינות אחרות, ובעיקר, ארצות-הברית ובריטניה, והגעתי למסקנה חמורה, שאינה מפתיעה את מי שבקי בספרות המחקר: מערכת הסיווג נועדה לכאורה למנוע מהאויב (שם גנרי) מידע, שיוכל לעזור לו בעימות נגדנו. בפועל, תפקידה להסתיר את ערוות המערכת וראשיה מפני ביקורת ציבורית.

כפי ששאלו גדולים וטובים ממני עוד לפניי: ממה הם מפחדים? ולמה הם מסתירים?! פרופ׳ אלן דרשוביץ, משפטן ידוע בארצות-הברית, העלה שוב את הנושא בהקשר לפשיטת הבולשת הפדרלית FBI על האחוזה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בפלורידה, שרשמית העלתה שלל ניכר של מסמכים מסווגים, שכביכול מסכנים את הביטחון הלאומי האמריקני. דרשוביץ אמריקני ידוע, ולכן יכול לבוּז לטענות, שהשמיעו הבולשת ושופריה כלפי הנשיא לשעבר. בין השאר, הזכיר בלעג, כי הממשל האמריקני טען, בעניין פרסום "מסמכי הפנטגון" (על נסיבות התערבות האמריקנים במלחמה בוייטנאם), בתחילת שנות השבעים, כי פרסום המסמכים יביא לסופה של ארצות-הברית. ועובדה הם צדקו: המסמכים פורסמו, וארצות-הברית חוסלה.

בשנות התשעים, אחרי התפרקות ברית-המועצות אמרו בכירים בסוכנות האמריקנית המרכזית לביון CIA, שלארגונם היה ידוע, שברית-המועצות יושבת על כרעי תרנגולת, וסופה קר̤ב. למה הסתרתם זאת? נשאלו הבכירים הללו. כדי להמשיך לקבל תקציבי עתק, שקיימו את הסוכנות ואת אלפי עובדיה, הם ענו.

השלטון מרבה לסווג מסמכים - גם כי סיווג מקנה מעמד ויוקרה למסווגים. בארכיוני אצרתי פעם קריקטורה חמודה, שקטמתי מעיתון צבאי אמריקני: קצין יושב בשירותים, ומחתים בחותמת "סודי ביותר" את קטעי גליל נייר הטואלט. להזכירכם - כדי להסיר סיווג, שהוטל בגחמה (הרבה), בטיפשות (הרבה מאוד), או בצדק (מעט מאוד, כנראה) - צריכים לכנס ועדה להורדת סיווג (דה-קלאסיפיקציה). זו מלאכה סיזיפית, כיוון שבמרוצתן מסווגות מערכות השלטון מאות אלפי מסמכים בשנה, אם לא מיליונים. כך, הן יכולות בקלות למנוע חשיפה, להצניע שחיתות והפקרות, למרוח בזבוזים, לטפח יחסי ציבור, ולהסתיר את האמת מהריבון - העם, משלם המיסים - שמממן את הפקרותן.

הרבה טענות, סיפורים והודעות לעיתונות של מערכות ביטחון כוונתן להפחיד את הציבור, ולאיים עליו, כדי שמערכות הביטחון יוכלו לסחוט עוד תקציבים למימון בטלנותן ובזבוזיהן, וכדי להציג את ראשי המערכות כאנשים מופלאים ומבריקים (The best and the brightest), האוחזים בחרדה ובמיומנות רבה בהגה השלטון.

במחקריי השונים למדתי, שכדאי להביט הצדה, ולראות האם הדשא של השכן ירוק יותר. כלומר, במצב הבעייתי מאוד של הערצת הביטחון במדינת ישראל ושל סגידה לו ולגנרלים, כדאי לראות איך אצל השכנים מנצלת מערכת הביטחון (ולא רק היא) לרעה את האמון, שניתן לה. וכפי שאמרו חז"ל, "סדנא דארעא חד הוא" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ז, עמוד א'). משמע, כל האנושות מתנהגת באותה הדרך.

ואם אתם רוצים לראות את הזניית מערכת הסיווג בפעולתה - הביטו אל צווי איסור הפרסום, (צא"פים), שמנפיקה המשטרה, באישור בתי-המשפט, כמעט כתגובה פבלובית, כביכול (נא לעצור את פרצי הצחוק), כדי לא לפגוע בחקירה. ולמה זה אפשרי? ראשית, יד רוחצת יד; ושנית, אין בקרה אמיתית על הנעשה בתחום הביטחון ולא בתחום המידור והסיווג, אלא רק חותמות גומי. וכפי שאמר לי פעם (דווקא בכנס מדעי במטה הראשי של CIA בלאנגלי, וירג'יניה) ד"ר ביל האמונד, ידידי, שחקר את הנושא במרכז להיסטוריה צבאית של הצבא האמריקני - צנזורה יכולה לפעול רק בהסכמת העיתונות.

מצעד הטירוף

גנרל רוברט אדוארד לי, בוגר האקדמיה הצבאית האמריקנית בווסט פוינט, ניו-יורק, היה מצביא הדרום (דיקסיז) במה שנקרא (בצפון, אצל היֶנקים), "מלחמת האזרחים האמריקנית". גנרל לי הנחיל לצפון סדרה ארוכה של תבוסות קשות ומבישות בקרבות רבים בחזית המזרחית - עד קרב גטיסבורג הידוע, שבו נוצח, למרות שצבא הדרום היה נחות כמותית מצבא הצפון. במהלך המלחמה הוחרם רכושו, ועל אחוזתו בארלינגטון, וירג’יניה, שהופקעה, הוקם בית-עלמין לאומי.

עתה, במסגרת טרלול פרוגרסיווי מתקדם ביותר, מבקשת ועדה של הקונגרס להסיר את שמו של גנרל לי משמות בניינים באקדמיה בווסט פוינט. למה? כיוון שהפרוגרסיווים רוצים לשכתב את ההיסטוריה האמריקנית, ולהחיל עליה את טירופם; והאמת כאסקופה נדרסת בעיניהם - גם באקדמיה. לכאורה, מבקשת הוועדה להנחיל לצוערים את "הרעיונות הלאומיים" במיטבם, ולא למחוק את ההיסטוריה. מלים גבוהות, המסתירות את הטלפיים המכוערות של אויבי האמת והחופש.

גנרל לי אינו יחיד. הוועדה ציינה שמות של עוד גנרלים דרומיים בוגרי האקדמיה בווסט פוינט, שיש להסיר את שמותיהם מבנייני האקדמיה ומרחובותיה. כמו-כן, המליצה הוועדה לטהר את האקדמיה הימית האמריקנית באנאפוליס, מרילנד, משמות אדמירלים וקצינים בכירים בחיל-הים הדרומי. למה? - כי הם יכולים בינתיים.

בשם הטרלול הזה, הרסו במדינות רבות בדרום פסלים, שהנציחו גנרלים דרומיים, והוצבו בכיכרות מרכזיות בערים, או העתיקו אותם למקומות נידחים. בנוסף, בסיוע ארגון BLM השחור, מטיפים המטורללים לתורת גזע ביקורתית (Critical Race Theory), שמשכתבת את ההיסטוריה, ומאשימה את האדם הלבן (כן, וגם את היהודים) בכל מדווי העולם. הטיפשות הבוטה, שהשמיעה לפני כחצי שנה השחקנית השחורה ווּפִּי גולדברג, מאפיינת את הטרלול הזה. גולדברג אינה יחידה, שמשלבת בדבריה בורות רבה עם גזענות מתחסדת ועם תעמולה והסתה.

בנוסף, קבעה ועדת הקונגרס, כי לא תתערב במצאי המוצגים בתערוכות ובמוזאונים צבאיים, ולא תבקש להסיר מצבות, שהוקמו על קברי גנרלים דרומיים בבית-העלמין של האקדמיה בווסט פוינט. מצעד הטירוף הזה ייפסק, כנראה רק בנובמבר, אם הדמוקרטים יאבדו את הרוב שלהם בבית הנבחרים ובסנאט.

נכחדים

בניעור חזק של ארכיוני התעופף לו גזיר עיתון מלפני כמה חודשים, או שבועות, ובו מספר (בישראל היום) ד"ר נתנאל פישר, ראש החוג למדיניות ציבורית במכללת שערי-משפט, כי כל ילדי משפחת ביידן נישאו ליהודים, וקמלה האריס, סגנית-הנשיא, נשואה ליהודי. וכמובן, נזכור את איוונקה טראמפ, שהתגיירה כהלכה, ונשואה לג'ארד קושניר היהודי האורתודוקסי (גילוי נאות: נכדתנו לומדת עם ילדיהם באותו בית-ספר דתי). פישר מציין גם, כי צ'לסי קלינטון, בתו של מנקר השמלות הידוע ביל קלינטון, נשואה ליהודי.

האם זה סימן לגאווה? דעתי שלילית. זה אור אדום בוהק לסכנה קיומית: יהדות ארצות-הברית נכחדת בנישואי תערובת (מעריכים, כי שיעורם חמישים אחוזים). ולראיה - בתום מלחמת העולם השנייה נמנו במפקד האוכלוסין כחמישה מיליוני אמריקנים, שהצהירו על יהדותם. מאז הגיעו לארצות-הברית עשרות, אם לא מאות, אלפי פליטי שואה ומהגרים יהודיים מכל רחבי העולם (כולל מישראל). לעניות דעתי, הרבה מהמהגרים לארצות-הברית מאז השואה בחרו להגר אליה, ולא לעלות ארצה, כדי להיפטר מזיהויָם כיהודים. באחרונה, לצערי, הצהירו במפקד האוכלוסין רק כחמישה מיליון אמריקנים על היותם יהודים. כלומר, הרבה מאות אלפי יהודים נעלמו בדרך למפקד האוכלוסין. בעברית פשוטה - התבוללו.

ושימו לב לעובדה חשובה: במפקד האוכלוסין נקבעת השייכות הדתית בהצהרה, ולא לפי חוקי הדת. כלומר, יכול להיות, שלמעשה, מספר היהודים בארצות-הברית קטן בהרבה. יש המעריכים (בעיקר, ביהדות האורתודוקסית האמריקנית), כי המדובר, ר"ל, רק במיליון וחצי יהודים. השאר - נכחדו. סליחה, התבוללו בנישואי נוחות, והסירו כביכול מעליהם את התווית המעיקה, יהודי.

ראוי לזכור זאת, כיוון שחוסנה של יהדות ארצות-הברית משפיע על מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. כיום, הרבה מיהודי ארצות-הברית כבר אינם תומכים בישראל כתוצאה מתעמולה אנטישמית של גורמים במפלגה הדמוקרטית (שמשום-מה דבקים היהודים בתמיכתם בה), של סוכני BDS ושל שאר עוכרי ישראל (גם מתוכנו). המצב חמור ביותר בקרב נוער וסטודנטים יהודיים אמריקניים, שמוחם נשטף שיטתית בטרלולים פרוגרסיוויים ואנטישמיים בבתי-הספר ובקמפוסים. כך, יכולה מדינת ישראל להגיע אל שוקת שבורה כיוון שהזניחה את החינוך היהודי בארצות-הברית ואת הקמפוסים האמריקניים.

נוכחתי בזה כשלמדתי בטקסס, לפני כארבעים שנה. כששבתי ארצה, הסברתי למוריי ולעמיתיי בטקסס, שאני שב לישראל, כדי להבטיח, שנכדיי יהיו יהודים. כמובן, דבריי הרגיזו יהודים אמריקניים חסודים - ובעיקר, את הקונסרוואטיווים ואת הרפורמים שבהם, שההתבוללות מכה בהם קשות.

אובדן משילות

כל אחד יכול לראות לנגד עיניו כיצד מאבדת מדינת ישראל את משילותה - בנגב, ביהודה, בשומרון, בעמקים, בגליל ואפילו במרכז הארץ. מי שמכירים את המצב לא הופתעו כלל ב"שומר החומות". חלק מהתהליך ההרסני ממומן ביד רחבה על-ידי מדינות אירופיות, כביכול ידידות לנו, ועל-ידי האיחוד האירופי; וזה אינו קורה רק ביהודה ובשומרון. כדאי להציץ בדוחות הרבים, שמפרסמים ארגון NGO Monitor בראשות פרופ' ג'ראלד שטיינברג, ארגון "רגבים" וארגון "אם תרצו", המתעדים עם ארגון "מבט לתקשורת פלשתינית" של איתמר מרקוס את חיסולה השיטתי וההדרגתי של מדינתנו על-ידי שוד קרקעות ובפגיעה מכוונת במשילותה.

בסוף השבוע שעבר ניהלו ערבים מהשומרון מרוץ מכוניות פראי על כביש 5 ("דרך חיים", או חוצה-שומרון). עשרות ערבים נעצרו על-ידי המשטרה, שהוזעקה למקום. מפליא, שהמטרה לקחה ברצינות את האיום. זה לא קורה כרגיל. במהלך השבוע תקפו ערבים יהודים, שבאו (בלי אישור ובלי תיאום) לקבר יוסף ליד שכם. קבוצה אחרת של יהודים הותקפה על-ידי ערבים בקבר שמואל הנביא (נבי-סמואל). "האינתיפאדה המושתקת" - התפרעות ערבים בכבישי יהודה ושומרון ופגיעה ביהודים, ברכבם וברכושם, נמשכת מבלי שצבאנו משתלט עליה, אך הוא מכחיש בתוקף את התופעה.

לשיא הגיעה רשות הטרור מרמאללה, שמקימה בלי אישור עיר חדשה ליד אזור התעשיה קרני שומרון - שטח C ברור. הדבר ידוע למִנהל האזרחי, אך, כרוח שר הביטחון, השורה עליו לטובה - הוא גורר רגליים, ובינתיים יש במקום בנייה מואצת, עובדו קרקעות, ונסללו כבישים מבלי שנעשה משהו לעצור את הבנייה הלא-חוקית. תושבים יהודיים אומרים בציניות, שלו הניחו שם יהודים שני קרשים מחוברים במסמר, היו מסתערים עליהם מיד ובזריזות כמה בולדוזרים של המנהל האזרחי, פקחים ושוטרים, שיכו באכזריות את בעלי הקרשים, וחוקרי שב"כ, שיאיימו עליהם.

מינוי הזוי

אחרי ששי ניצן, ששמו נודע מהודו ועד כוש וגם בחזרה כמומחה אדיר לספרים ולספרות, מונה לרקטור הספרייה הלאומית - נפרצה הדרך, והגבול נמצא בשמיים, והחוצפה גוברת. ב"יד ושם", המוסד הממלכתי לזיכרון השואה, שמזמן נמצא בוורטיגו, מונה ד"ר דן צחור, איש שמאל ידוע וסרבן שירות, למנהל הספריות. צחור השווה בשנים האחרונות את צה"ל לנאצים ואת חומת ההפרדה לחומת הגטו. ב"יד ושם" האמינו לדבריו, שמעולם לא אמרם - למרות שהם תועדו היטב, גם על-ידי משרד החוץ.

בתגובה לביקורת על המינוי, מסר "יד ושם", כי הביקורת, שהושמעה על מינוי צחור, גובלת בזילות השואה, אך התעלם מדעותיו המתועבות של צחור (קישור: [קישור]