די לארץ הדומעת והמדממת

בגילי, כשאני עולה במעלות העשור התשיעי לחיים, טבעי היה שאבקש בראש ובראשונה שנת בריאות טובה, אך אני מתעקש לתת את הבכורה למשאלה, שהשנה החדשה: תֹּאמַר לֹא לָאָרֶץ הַמְּדַמֶּמֶת וְהַדּוֹמַעַת, ותקשיב לקול הזועק של ישעיהו בן אמוץ - "לֹא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב", כשלמרבה הכאב, לא הקשיבו לנביא ישעיהו בחצרות המלכים עוזיהו, יותם אחז וחזקיהו. מלכים, שפעלו בחייו של הנביא ישעיהו ונמנעו מלהנחיל מדיניות של שלום, עליה נלחם הנביא, והתוצאות היו מרות.

משאלתי היחידה לשנה החדשה, שתבוא עלינו לטובה, שלא נקרא יותר בעיתונות על בתים, בהם יהודים יושבים דמועים, כי ביתם מדמם על הרג יקירם בידי ערבים. שלא נקרא יותר על בתים, בהם ערבים דמועים, כי ביתם מדמם על הרג יקירם בידי יהודים. משאלתי האחת לקראת השנה החדשה שהיא תהיה רק בסימן, שֶׁכָּל בְּרוּאֵי בְּצֶלֶם - יְהוּדִים וַעֲרָבִים - חַיֵּיהֶם לֹא יִקָּטְלוּ בְּאֵשׁ הָאֵיבָה בֵּין הָעַמִּים.

אני כותב שורות אלו, כשמהרדיו בוקע קולו הכואב של קריין החדשות, המודיע על הריגת קצין ישראלי. אני כותב מתוך כאב, שברגע זה למשפחה בבית יהודי במדינת ישראל מסרו ידיעה כאובה, שנקטפו חיי בנם, המשרת כקצין בצה"ל. הקריין חוזר ומדגיש, שנקטפו חייו של הקצין מאש עוינת בגזרת העיר ג'ינין. על משפחה זו נגזר, ששנת תשפ"ג תהיה שנה דמועה. הביטוי השכיח "שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת" הוא עבורם אינה ברכה, אלא ביטוי שמימי חסר משמעות.

אני כואב את כאב המשפחה, שאינני מכיר, כי המציאות המדממת בארץ ישראל, הארץ אותה אני אוהב, היא מציאות חיים הגוזרת על כולנו גזרה מרה של מציאות חיים דמועים. אסור לנו להמשיך עם הנצחיות של מציאות חיים מְדַמֶּמֶת וּדְמוּעָה בארץ האהובה.

בעת שאני מבקש להעלות את שירי על הכתובים, הקרין ברדיו מודיע את שם הקצין שנהרג. חשוב לי להביע את כאבי בפני משפחת בר פלח בנתניה, שכבר לא מצפה לה השנה שמחת חג ראש השנה, כי בנם סגן מפקד סיירת הנח"ל, רב סרן בר פלח נהרג מאש עוינת במבואות ג'נין.

וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי¹

בֵּין הַיַּרְדֵּן לַיָּם
בִּדְוֵי עֶרֶשׁ טְבוּל זָהֳרֵי רָקִיעַ עֲלוּמִים אָכַל הַשָּׁרָב.
לֹא שְׁלוּלִית אַחַת שֶׁל דָּם רִשְׁפָּה וְרִפְשָׂה גָּמְאוּ
מַתַּת חַיֵּי שָׁרָה וְהָגָר בְּבִצּוֹת שִׁנְאַת חִנָּם.
כָּל עוֹד הָרֶגַע עָלַי זוֹרֵחַ
יְהִי דְּבַר אֱלוֹהִים אֵלַי לֵאמוֹר:
קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו - יִצְחָק
קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו - יִשְׁמָעֵאל
וַעֲשִׁיתֶם לְעֵץ אֶחָד בְּיָדִי.

לֹא לְחַיִּים מְדַמְּמִים

כואב את מותו של הקצין בר פלח דרגת רב סרן בליל אפל בג'נין

בְּאוֹתוֹ הַשָּׁדֶה בּוֹ זָרְעוּ הַזּוֹרְעִים חַיִּים בְּאוֹר יוֹם
בִּרְקֵי הַמַּאֲֶכֶלת קָצְרוּ חַיִּים בְּאֹפֶל הַלַּיִל הַמְּדַמֵּם.
אַחֲרֵי הַלַּיְלָה הָאָפֵל עָלָה יוֹם חָדָשׁ עָרוּף שָׁמַיִם
יוֹם הַנּוֹשֵׁא עַל כַּפּוֹת יָדָיו גְּוִיּוֹת עֲרוּפוֹת
וְיָרֵחַ שָׁמוּט וּמְבֻיָּשׁ כִּי נְגָהָיו לא הִגִּישׁוּ סַעֲדָם
לַטְְּבוּחִים יְהוּדִים וַעֲרָבִים בְּלֵיל דָּמִים
וְהוֹתִיר אֶת מִשְפְּחוֹתֵיהֶם לְחַיִּים דְּמוּעִים.