על פחדים ועלבונות

עד יום שלישי השבוע, מערכת הבחירות של 2015 הייתה האחרונה בה צד כלשהוא במפה הפוליטית הביא הכרעה ברורה וניצחון מובהק. מאז בחירות 2019, ישראל מדשדשת בתיקו פוליטי שהוביל לחמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים.

יש הסכמה רחבה כי קמפיין ההפחדה "הערבים נוהרים לקלפיות" בבחירות 2015 עבד חזק על הסנטימנט הלאומי של בוחרי הליכוד והריץ גם את אחרוני השאננים לקלפיות, לשיא הצבעה של כל הזמנים שהסתיים ב-72%. מאז, מבקש כל ראש עיר בינונית לחקות את האפקט ולהמציא לו ביום הבוחר "ערבים נוהרים" משלו.

כל קמפיינר מתחיל יודע לשנן כי פחד, נגטיב או תקווה הם דלק טוב למסרים מנצחים. אבל בישראל רוויית הקמפיינים נראה שהתפתח מניע נוסף שהוכיח את עצמו כדלק סילוני להוצאת מצביעים מהבית: העלבון.

בקיץ 2019 מצאו עצמם הישראלים נגררים למערכת בחירות שנייה בתוך חצי שנה, לאחר שבדקה ה- 90 הודיע אביגדור ליברמן לבנימין נתניהו כי לא יתמוך בממשלתו, והותיר את הימין עם תיקו פוליטי ובלי ממשלה. הדרמה הפוליטית הפכה לחוק הקדמת הבחירות - השני מתוך חמישה שעוד יבואו.

באותו קיץ עדיין הייתה שאננות גדולה בימין. "יש לנו קרוב ל-70 מנדטים, הייתה תקלה במרס נתקן אותה בספטמבר", אמרו שם. אבל אז הגיעו אחיתופל כלשהוא עם "עצת זהב": חוק המצלמות.

הרצון להבטיח כי לא יתרחשו זיופים בקלפיות הערביות, דחף את הליכוד לנסות לחוקק בממשלת המעבר חוק שיצייד את המשקיפים באותם קלפיות במצלמות שיביאו ראיות לזיופים.

החוק אומנם לא עבר, אבל התגלה בדיעבד כאחד מהגולים העצמיים המרהיבים ביותר שנראו בפוליטיקה הישראלית. המגזר הערבי המנומנם והמתוסכל מנבחריו, שנשאר בבית במועד א', נעלב ונפגע עד עמקי נשמתו מהסטיגמה שניסו לטפול עליו ונהר בהמוניו לקלפיות במועד ב', מהלך שהגדיל דרמטית את אחוזי ההצבעה במגזר הערבי, קיזז את יתרון הימין בכנסת, וכפה שוב תיקו פוליטי. כך העלבון נכנס לחיינו הפוליטיים.

לא יהיה מופרך לקבוע כי העלבון, והפעם מהצד השני של המפה הפוליטית, היה זה שהכריע את הבחירות השבוע.

היעד של גוש השינוי היה "לפרק את בלוק הימין" עם 52 המנדטים המקוריים של הליכוד, הדתיים והחרדים, והתקווה של כל המומחים הפוליטיים מהמרכז והשמאל.

מה לא ניסו המומחים לאורך שנת כהונת ממשלת בנט - לפיד כדי לפרק את הבלוק? פיתויים, איומים, גזירות כלכליות, דילים, אך ללא הצלחה.

התקשורת כהרגלה התגייסה גם היא לסייע במשימה. הפעם הוחלט ללכת על קו "מכונת הרעל", קו שמשמיץ, מקטין, מגמד, לועג ומבזה את פעילי גוש הימין. עורכי חדשות לא החמיצו הזדמנות לפרסם בכותרות ראשיות ציטוטים מ"ספייסים" הזויים מירכתי הטוויטר, ה"ביביזם" שווק על סטרואידים, וזה עוד לפני הגרבוזים והברקוביצ'ים של הסבב הנוכחי, שהתגייסו להסביר לעם ישראל מי הטובים ומי הרעים.

מי שהסתובב קצת במחוזות הימין, הבין כמה דלק סילוני נטען בכבודם האבוד של מצביעי הימין והציבור המסורתי, שחלקם חשו לראשונה בחייהם מה זה להיות באופוזיציה, ועוד כשמסובבים עליהם את העקב.

השבוע הוכח שוב כי התקשורת הישראלית הצליחה לגרום לימין "לנהור לקלפיות", לשחזר את אפקט 2015 וחוק המצלמות ולהוכיח שגם עלבון הוא חומר מצוין לקמפיינים.

זזנו לישון קצת 💤 סופ"ש שקט, שבת שלום.