בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
בגין. גם טעה [צילום: הרמן חנניה/לע"מ]
|
|
|
לתקן את שתי שגיאות בגין
|
לצד מעלותיו התרומיות של המנהיג הענק מנחם בגין והישגיו המדיניים, יש לזכור שתיים משגיאותיו הקריטיות שרישומן הקשה משפיע על מדינת ישראל ועל תנועת ז'בוטינסקי עד ימינו אלה, ועכשיו אפשר וחיוני לתקן אותן
|
עכשיו, לאחר שהימין הלאומי חזר לשלטון - זו העת לתקן את שתי השגיאות הקריטיות שהליכוד חוטא בהן ומקורן במדיניות בה הלך מנחם בגין לאחר המהפך של 1977. היום כמעט אין חולק שאחד המנהיגים הגדולים בתולדות האומה היהודית היה מנחם בגין שחזר ושינן תמיד בפני חבריו בבית"ר, במפלגה הרוויזיוניסטית ובתנועת הליכוד שהקים, כמו גם בפני כל עם ישראל: "אנחנו תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי". כראש אופוזיציה במשך 19 שנים הוא אכן היה נאמן לעקרונות הללו מבית מדרשו של ראש בית"ר. ביניהם היה העיקרון שחייבים לשבור את מונופול ההסתדרות שקבע העדפה בקבלת עבודה לחברים סוציאליסטים ומנע תעסוקה מאנשי תנועות ז'בוטינסקי, בעיקר בשירות הציבורי 1. לא אחליף את "משרתי הציבור" כשעלה הליכוד לשלטון והחל בניהול משרדי הממשלה, הוא מצא לפניו ממשל ומינהל ציבורי כושל ומושחת שהיה מלא רובו ככולו אוכלי חסד תומכי מפא"י שזכו בתפקידיהם הבכירים בזכות התמיכה הזו, והודות למאמציהם לבצע במסגרת סמכויותיהם הרחבות את מה שהכתיבו להם מנהיגי המפלגה. הם התישו את הציבור הרחב באינספור כללי רגולציה ביורוקרטית קשוחה, שאיפשרה שלטון פקידים מוחלט וראוי לשמו (בירו-קרטיה = שלטון-הפקידים) כפי שנהוג בכל שלטון סוציאליסטי בעולם. היה ברור שסמנכ"לים ומנכ"לים השולטים על הכספים ועל מנגנוני כוח-אדם הם אלה שקובעים בפועל את מדיניות המשרדים ולא השרים והדרג הפוליטי שמעליהם. דוגמה קלאסית למצב העניקו הסדרות הבריטיות המבריקות "כן, אדוני ראש הממשלה" ו"כן אדוני השר" 2. פעילים מרכזיים בליכוד פנו אז לראש הממשלה מנחם בגין והציעו לו להחליף את צמרת הפקידות הכושלת, שהשליטה את המדיניות הסוציאליסטית המושחתת, ולמנות במקומם אנשי ליכוד בעלי כישורים מתאימים אותם תאשר נציבות שירות המדינה, כדי שאפשר יהיה לבצע את מדיניות הליכוד. אבל תשובתו של ראש הממשלה הייתה שהפקידים הבכירים המכהנים הם "סיביל סרוונטס" (Civil Servants), "משרתי הציבור", וסירב להחליף אותם. מאז ועד היום הולכים ראשי הליכוד בדרך זו וכתוצאה מכך המדיניות שנקבעת במשרדי הממשלה סוטה מעקרונות הליכוד הלאומיים-ליברליים, כך שבכלכלה ובחברה נותרו שורשים סוציאליסטים ממאירים מתקופת מפא"י, למרות כל הניסיונות של ראשי הליכוד לנהל כלכלה ליברלית תחרותית ושוק חופשי. מכאן שזו אכן הייתה שגיאה קריטית נוראה של מנחם בגין, ולמעשה בכייה לדורות, שמנעה ותמנע ממשל ליכוד אמיתי כל עוד לא תיקבע המדיניות הנהוגה בכל הארצות הדמוקרטיות במערב, לפיה - כשמתחלף הממשל יש להחליף את הפקידות הבכירה באנשים מתאימים הקרובים לרוח הממשל החדש. כך עשתה "ממשלת השינוי" עד עכשיו, וכך חייבת לנהוג גם הממשלה החדשה בראשות נתניהו. חריגה מהעיקרון המדיני של ז'בוטינסקי אבל הביקורת החריפה ביותר שלי על בגין (לצד מעלותיו התרומיות והישגיו שהוזכרו לעיל) היא על שסטה מהעיקרון המדיני החשוב ביותר שקבע ז׳בוטינסקי, והוא - אסור לנהל שום משא-ומתן עם הערבים על עתידם בארץ ישראל, בטרם הצהירו על הכרתם בזכות הריבונות היהודית על ארץ ישראל משני עברי הירדן, כדי שאי פעם יהיה איזשהו סיכוי להסדר 3. זכות הריבונות הזו נקבעה גם בסעיף 80 של מגילת האו"ם עליה חתומות כל המדינות החברות באו"ם 4. יתרה וחמורה מזו: בגין חתם על הסכם שבנוסח האנגלי שלו מכיר בין השאר "בזכויות הלגיטימיות של הפלשתינים", כשבכך הוא קובע תקדים המעניק לערביי ארץ ישראל זכויות המנוגדות לחוק הבינלאומי שנקבע כאמור על-ידי חבר הלאומים ואשר עוגן במגילת האו"ם, המעניק רק ליהודים זכות ריבונית על הארץ משתי גדות הירדן. בהסכם הראשון עליו חתם בגין, "מסגרת לשלום במזרח התיכון" מ-1978, הוצהר שהחלטות מועצת הביטחון 242 ו-338 הן הבסיס לשלום כזה. כזכור, החלטות אלה דורשות "נסיגת כוחותיה המזוינים של ישראל משטחים שנכבשו בשנת 1967" 5. "הסכם המסגרת לשלום" נחלק לשני חלקים: האחד, העוסק בגדה המערבית ורצועת עזה, קרא להפעלת תוכנית אוטונומיה, אשר לאחר חמש שנים יבוא במקומה הסדר קבע; החלק השני עסק בתהליך הנורמליזציה ביחסים בין שתי המדינות, אשר לאחריו יבואו הסכמים דומים בין ישראל לירדן, סוריה ולבנון. ההסכם השני היה "מסגרת לכריתת חוזה שלום בין מצרים וישראל", המבוסס על נסיגה מלאה של ישראל מסיני "עד לגבול הבינלאומי המוכר בין מצרים ובין ארץ-ישראל המנדטורית", שלאחריה ייכונו יחסים נורמליים הכוללים הכרה ויחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים 6. הסכם המסגרת שחתם עליו בגין ב-1978 מעוגן וכלול בהסכם השלום הסופי עליו חתם בשנת 1979. בהסכם המסגרת, סעיף א.1.ג., נאמר בנוסח העברי עליו חתום בגין, כי יתקיים משא-ומתן על עתיד הגדה המערבית וחבל עזה, ונאמר שם בפירוש: "המשא-ומתן יתבסס על כל הוראותיה ועקרונותיה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242. המשא-ומתן יקבע, בין שאר עניינים, את מיקומם של הגבולות ואת אופיים של הסדרי הביטחון. הפתרון שינבע מן המשא-ומתן חייב להכיר גם בזכויות החוקיות של ערביי ארץ ישראל". ובאנגלית: "המו"מ חייב להכיר גם בזכויות החוקיות של הפלשתינים" 7 מסמך רשמי בינלאומי עליו חתום ראש ממשלת ישראל הכולל כינוי שקרי "פלשתינים" במקום "ערביי ארץ ישראל" מהווה גם הודאה לכאורה בנכונות הכינוי השיקרי הזה שנועד לבסס את טיעוני הערבים שהם בעליה החוקיים של ארץ ישראל. על סטייה זו מערכי זאב ז׳בוטינסקי הבסיסיים שפגעה קשה במאבק הציוני על ארץ ישראל - חייב הליכוד היום, לאחר שחזר לשלטון, לכפר בתנופת התיישבות גדולה בכל חלקי ארץ ישראל כדי להבהיר לאויבינו באזורנו ובעולם כולו שמולדת היהודים ההיסטורית תהיה בריבונות יהודית לנצח נצחים.
|
1. "כן, לשבור!" (במקור ביידיש: יאָ, בּרעכען!) הוא שמו של מאמר נודע מאת זאב ז'בוטינסקי שהתפרסם ב-4 בנובמבר 1932 בעיתון היומי היידי הנפוץ ביותר בפולין, "היינט" ('היום'). הכותרת, הקוראת לשבירת המונופול של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, מתמצתת את המאבק בהסתדרות אותו מעודד המאמר. ההסתדרות מושווית במאמר ל"מחלה אורגנית עמוקה" ומואשמת בנקיטת שיטות פסולות כגון מניעת תעסוקה מאלו שאינם חבריה והריסת העסקים הפרטיים שהתחרו בעסקיה הכושלים. המאמר החריף היווה שיא במאבק הרוויזיוניסטי בהסתדרות, שהתחולל בין השנים 1932–1934. 2 2. "כן, אדוני השר" (באנגלית: Yes Minister) היא קומדיית מצבים סאטירית בריטית ששודרה לראשונה בטלוויזיה וברדיו על-ידי ה-BBC בין השנים 1980 ל-1984. סדרת ההמשך, כן, אדוני ראש-הממשלה (אנגלית: Yes, Prime Minister), שודרה בין השנים 1986 ל-1988. הסדרה היא סאטירה על הפוליטיקה הבריטית, על ה-Deep state ועל שלטון הפקידים בשירות המדינה, שבפועל כופים את רצונם על זה של הדרג הפוליטי. 3. ז'בוטינסקי, זאב, "על קיר הברזל", כתבים, בדרך למדינה, הוצ' ערי ז'בוטינסקי, תשי"ט, ע"ע 253 – 260. 4 החלטות ועידת סן רמו וההחלטה על המנדט הבריטי משנת 1920 ו-1921 נקבעו מאוחר יותר כהחלטות חבר הלאומים שכלולות בסעיף 80 של מגילת האו"ם עליה חתומות כל המדינות החברות באו"ם, ומאז לא חל בהן שום שינוי. ראה: בן יוסף, זאב, "חג ההכרה העולמית בזכותנו על הארץ", אתר מחלקה ראשונה 5. הנוסח העברי של החלטות 242 ו-338 - באתר הכנסת. 6. הסכם המסגרת מ-1978 בעברית.
|
|
תאריך:
|
15/11/2022
|
|
|
עודכן:
|
15/11/2022
|
|
זאב בן-יוסף
|
+הפיגוע באריאל היה משולב: דקירה ודריסה
|
11:48 15/11/22 | איציק וולף |
כשעתיים לאחר הפיגוע באריאל נמסר מדובר צה"ל כי מדובר היה בפיגוע דקירה ודריסה שבוצע על ידי מחבל אחד. כוחות צה"ל מבצעים סריקות אחרי חשוד בסיוע למחבל. "בהמשך לעדכון על פיגוע הדקירה באריאל, מחבל הגיע לשער הכניסה לאזור התעשייה אריאל, דקר אזרחים והמשיך לתחנת דלק סמוכה שם דקר אזרחים נוספים. המחבל נמלט ברכב גנוב לכביש 5, פגע ברכבים נוסעים ודרס אזרח נוסף. המחבל נוטרל בנקודה על ידי לוחם צה"ל", לשון הודעת דובר צה"ל.
|
|
|
|
+ח"כ סמוטריץ': חייבים להחזיר את הביטחון ואת ההרתעה
|
11:18 15/11/22 | איציק וולף |
יו"ר מפלגת הציונות הדתית, ומי שעשוי להיות שר הביטחון הבא, ח"כ בצלאל סמוטריץ', הגיב על הפיגוע באריאל ואמר כי כבר ביומה הראשון של הכנסת החדשה אנחנו מקבלים תזכורת כואבת לנושא הכי חשוב ודחוף שעל שולחננו. "חייבים להחזיר את הביטחון לכל אזרחי ישראל ולהחזיר את ההרתעה שנשחקה", צייץ בחשבון הטוויטר שלו.
|
|
|
|
+נקבע מותו של אחד מפצועי הדקירה בפיגוע באריאל
|
11:07 15/11/22 | איציק וולף |
פראמדיקים של מד"א קבעו את מותו של גבר כבן 35 עם פצעי דקירה שנפצע בפלג גופו העליון בפיגוע הדקירה באריאל, ומפנים לבי"ח בלינסון בסיוע כוח רפואה של צה"ל 3 פצועים, בהם 1 אנוש תוך כי פעולות החייאה ו-2 קשה בהכרה כבני 40 עם פצעי דקירה.
|
|
|
|
+מת מפצעיו אחד מפצועי התאונה שאירעה בעקבות הפיגוע סמוך לאריאל
|
10:47 15/11/22 | איציק וולף |
אחד מפצועי התאונה שהתרחשה בכביש מספר 5 בעקבות הפיגוע באזור התעשיה של אריאל מת מפצעיו. במקום התרחשה תאונה שבה היו מעורבים מספר כלי רכב. שלושה פצועים מהפיגוע באריאל פונו לקבלת טיפול בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. הצוותים הרופאים במערך הטראומה מטפלים בפצועים.
|
|
|
|
+ח"כ בן גביר: נעשה הכל כדי למגר את הטרור שאינו גזירת גורל
|
10:29 15/11/22 | איציק וולף |
יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, אמר בתגובה לפיגוע באריאל כי הטרור הוא לא גזירת גורל. "אנחנו נעשה הכל כדי למגר אותו ולהחזיר את הביטחון לאזרחי מדינת ישראל. בשעה קשה זו אני נושא תפילה יחד עם כל עם ישראל לשלומם והחלמתם של הפצועים בפיגוע", אמר.
|
|
|
|
+פצוע אנוש בתאונה בעקבות אירוע דקירה נוסף בכביש מספר 5
|
10:28 15/11/22 | איציק וולף |
באירוע טרור נוסף שהתרחש סמוך לעיר אריאל, במקביל לפיגוע הדקירה באזור התעשיה, נפצעו אנוש וקשה שני בני אדם. ממגן דוד אדום נמסר כי הצוותים מטפלים בגבר בן 50 שנפצע אנוש בתאונת דרכים שאירעה בכביש 5, במקטע שממחלף חוצה שומרון לאריאל, ובגבר בן 35 שנפצע קשה מדקירה.
|
|
|
|
+מקדמה אמריקנית לסמוטריץ' ולבן-גביר
|
10:18 15/11/22 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
השבוע נפרץ הסכר המדיני ▪ נואשים מהתעלמות ישראלית מן ההבטחה השקרית של בנימין נתניהו לחתור לכינון שתי מדינות בארץ-ישראל ריכזו אויביה רוב באו"ם והעבירו בקשה לחוות דעת מטעם בית הדין הבינלאומי בעניין המשך השליטה הישראלית ביהודה ובשומרון
|
|
|
|
שרירי הזרוע לא הופעלו [צילום: מתוך יוטיוב]
|
|
|
|
+יו"ר יהדות התורה: קורא להגיב ביד קשה נגד הטרור
|
10:06 15/11/22 | איציק וולף |
יו"ר מפלגת יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, הגיב על הפיגוע באריאל ואמר כי גם ביום השבעת הכנסת, אנו מקבלים תזכורת כואבת למציאות בה אנו חיים. "האויב האכזרי לא מוצא מנוח. אני משבח את מי שפעלו לנטרל את המחבל והצילו חיים, וקורא לראש הממשלה להגיב ביד קשה נגד הטרור המבקש כל העת להרים ראש. הגיע הזמן לעצור את ההתנהלות המכילה של הממשלה היוצאת, ולפעול בצורה תקיפה כנגד ארגוני הטרור", אמר.
|
|
|
|
+הותר לפרסום: תמיר אביחי - אחד הנרצחים בפיגוע באריאל
|
10:00 15/11/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
אביחי היה תושב קריית נטפים שבשומרון, אב לשישה ילדים ▪ מועד הלוויתו טרם נקבע ▪ מצבם של שלושה פצועים נותר בינוני עד קשה ▪ המחבל שביצע את הפיגוע הוא תושב הכפר חארס, בן 18 שעובד באזור התעשיה באריאל
|
|
נטרול המחבל סמוך לאריאל [צילום: שימוש לפי סעיף 27א]
|
|
|
זירת הפיגוע באזור התעשייה באריאל [צילום: נאסר אישתייה/פלאש 90]
|
|
|
תמיר אביחי. אב לשישה [צילום: באדיבות המשפחה]
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הירונימוס
|
15/11/22 18:09
|
|
הבולשת הפדרלית האמריקנית (FBI) פותחת בחקירה של נסיבות מותה של העיתונאית הפלשתינית-אמריקנית שירין אבו-עאקלה שנהרגה מירי לא מכוון של לוחמי צה"ל בג'נין לפני מספר חודשים. משרד המשפטים האמריקני הודיע על כך (יום ב', 14.11.22) למשרד המשפטים הישראלי.
|
|
|
ממצאי התחקיר שנערך במערכת הביטחון בעקבות הפיגוע שבו נורתה למוות סמלת נועה לזר במעבר שועפט קובעים כי היו כשלים בשגרת הפיקוד במחסום, במהירות התגובה, באיכותה, ובאי-חתירה למגע עם המחבל על-ידי הכוחות הפועלים במעבר.
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, דחה (14.11.22) את בקשתו של הרב יוסף אליצור, מרבני ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר וממחברי הספר "תורת המלך", לערער על הרשעתו בהסתה לאלימות ועל עונשו - שבעה חודשי מאסר על תנאי. כבוב קבע, כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק דיון בגלגול שלישי, לאחר שאליצור הורשע בבית משפט השלום בפתח תקוה וערעורו נדחה בידי בית המשפט המחוזי מרכז.
|
|
|
|
|
|
למתנת פרידה כזו מהידיד, הפרטנר, מכחיש השואה ומממן משפחות תומכי הטרור, לא ציפו שר הביטחון וראש הממשלה. האיש שחובק על-ידי הממשלה הקודמת ובאופן שיטתי ומושכל גם זכה למחוות למענו ולמען בני עמו, לא החזיר טובה להנהגה היוצאת אשר ביקשה להחליש את החמאס על-ידי חיזוקו.
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
חיים רמון |
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
יאיר נבות
טימור איבאנוב החזיק בתפקיד בעל עוצמה ושליטה על סכומי עתק - הוא היה האחראי על כל מיזמי התשתיות של משרד ההגנה. כר פורה להתעשרות עצומה בזמן קצר. מה שמאוד בלט מאז המעצר ועד היום זו למש...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|