מדיניות היד הקשה נגד הרש"פ

בסוף השבוע שעבר החליט הקבינט הביטחוני הישראלי על שורה של סנקציות שיוטלו על הרש"פ בעקבות פניית הפלשתינים לבית הדין לצדק בהאג לקבלת חוות דעת משפטית על "חוקיות הכיבוש" ובעקבות הפניה למועצת הביטחון לאחר ביקורו של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר בהר-הבית.

הקבינט הביטחוני אישר להטיל סנקציות על הרש"פ, בין הסנקציות שאושרו: שלילת תעודות אח"מ של בכירים ברש"פ שמובילים את המאבק המדיני נגד ישראל, הקפאת בנייה פלשתינית בשטחי C בגדה, העברה של 139 מיליון ש"ח מכספי הרש"פ לנפגעי טרור לצורך קיום פסק הדין בתיק "ליטבק" שמפצה משפחות של קורבנות טרור שנרצחו מפיגועי טרור פלשתיני וקיזוז תשלומי הרש"פ למחבלים ולבני משפחותיהם בהתאם לדוח מערכת הביטחון.

שר הביטחון יואב גלנט הורה לשלול את אישורי הכניסה של שלושה בכירים בתנועת פתח אשר הגיעו מרמאללה לביתו של בכיר פתח, המחבל המשוחרר כרים יונס, כדי לברכו על שחרורו מהכלא. הסנקציות הישראליות לא היו מאוד חריפות ולא חרגו מההמלצות של מערכת הביטחון, ראש הממשלה נתניהו ריסן דרישות של שרים בקבינט שדרשו צעדים קיצוניים יותר, הוא הורה להקים צוות שיחד עמו יחליט על הצעדים הבאים, בצוות חברים השרים יואב גלנט, בצלאל סמוטריץ', אלי כהן ורון דרמר.

הסנקציות שהוטלו על בכירי הרש"פ אינן כוללות את יו"ר הרש"פ אבו-מאזן, את השר לעניינים אזרחיים חוסיין א-שיח' ואת מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלשתיני. ראש הממשלה נתניהו נזהר מלפגוע בהם כיוון שהם חביבי ממשל ביידן ואחראים על התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל שאיננה מחפשת התנגשות עם הממשל האמריקני, מסביר גורם מדיני בכיר. גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי הסנקציות שהטילה ישראל על הרש"פ לא תרתיע אותה ולא תמנע ממנה לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
י"ר הרשפ אבו-מאזן אמר בסוף השבוע שעבר: "נתעמת בתקיפות עם ההפרות החמורות שהנהיגה ממשלת ישראל החדשה עם קבוצות המתנחלים הקיצונים".

ברש"פ חוששים כי ממשלת נתניהו מובילה בהדרגה לפירוק הרש"פ וסיפוח שטחי C על-פי האידיאולוגיה של הציונות הדתית. לדברי גורמים ברש"פ, הסנקציות הכלכליות שהטילה ישראל והאיסור על בנייה פלשתינית בשטחי C יחלישו את שלטונו של אבו-מאזן ומדובר בשלב חדש במדיניות הישראלית שלא היה נהוג בממשלות קודמות, הדבר עלול להביא לקריסת הרש"פ ויפגע בתיאום הביטחוני בין השב"כ וצה"ל לבין מנגנוני הביטחון של הרש"פ. הדבר משקף כי ממשלת הימין החדשה מתייחסת לרש"פ כ"אויב" כפי שהגדיר זאת גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם בנאומו במועצת הביטחון.

שר האוצר הפלשתיני שוכרי בשארה טען בחודש נובמבר שעבר כי ישראל מחזיקה יותר משני מילארד דולר מכספי המיסים של הרש"פ, דבר שעלול להביא לקריסת הרש"פ ולפגוע בתשלום המשכורות לעשרות אלפי פקידי הרש"פ שהם עמוד השדרה של שלטונו של אבו-מאזן.

על-פי גורמים בכירים בירושלים, ישראל איננה מתכוונת כעת להביא לקריסתה של הרש"פ אבל היא רוצה לגבות ממנה מחיר מדיני על פנייתה לבית הדין הבינלאומי בהאג ולמועצת הביטחון, "הרש"פ אימצה את שיטת בינאום הסכסוך וניגוח ישראל מעל כל במה אפשרית וזה חייב להיפסק" אומר גורם מדיני בכיר.

ממשלת נתניהו חייבת לשנות את הפרדיגמה, הנהגת הרש"פ פירשה את ההקלות הכלכליות והאזרחיות שממשלת לפיד-גנץ העניקה לה כחולשה ישראלית וניצלה אותן לרעה, היא איפשרה לקבוצות הטרור החמושות להשתלט על צפון הגדה והמשיכה בפעילות מדינית אנטי ישראלית בכל זירה אפשרית.

יש לנקוט ביד קשה נגד הרש"פ אך באופן זהיר כל עוד לא נפלה החלטה מדינית לסיים את שלטונו של יו"ר הרש"פ, אבל הדרג המדיני חייב להטיל סנקציות אישיות גם על יו"ר הרש"פ אבו-מאזן אשר נהנה ממנעמי השלטון הפלשתיני ומוביל את הקמפיין המדיני נגד מדינת ישראל. אבו-מאזן בחר בדרך המאבק המדיני, הסתה נגד ישראל ועידוד "ההתנגדות העממית", כולל התססתם של ערביי ישראל וישראל חייבת למצות עמו את הדין למען ייראו וייראו.