|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
[צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
ההפגנה כמו בליל הסדר
|
|
במחנה בני האור יש לא מעט אנוכיים זורעי ייאוש ● אין הם מוכנים לטרוח ולכתת רגליהם עד "הבימה" או כיכר בלפור, וכדי להסתיר זאת הם פוצחים בקריאות ייאוש: "מה זה יעזור? זה לא יעזור"
|
|
- כתום אכילת האפיקומן ושירת "אחד מי יודע" הייתה סבתי פרומה אהרונוביץ' מתייצבת במטבח מול ערימת כלים גבוהה ומתחילה לשטוף; ואז הייתה קרובת משפחה צעירה מגיעה למטבח ומביעה זעזוע כי "איני יכולה לראות את סבתא הזקנה רוחצת כלים", ומסתלקת. לא מחליפה אותה אלא מסתלקת.
עברו מאז שנים רבות, ואני נזכר במה שראיתי כזאטוט בכל פעם שמגיעה עונת ההפגנות. במחנה בני האור יש לא מעט אנוכיים זורעי ייאוש. אין הם מוכנים לטרוח ולכתת רגליהם עד "הבימה" או כיכר בלפור, וכדי להסתיר זאת הם פוצחים בקריאות ייאוש: "מה זה יעזור? זה לא יעזור", ומשאירים אותנו - המפגינים - למלא את תפקיד הסבתא בתום ליל הסדר. ברור שהעצלים נתפשים לאמירת שווא. הן מפני שבסיבוב קודם ההפגנות מילאו תפקיד חשוב (לא בלעדי, כמובן) בהפלת ממשלתו של בנימין נתניהו והן מפני שהצעדים האנטי-דמוקרטיים המאיימים של העבריין איתמר בן-גביר בשם שלטון ביבי מעידים כי הם דווקא חוששים גם חוששים מן ההפגנה. לפיכך ראוי לקרוא לעצלים המעדיפים לצפות בעוד תוכנית ריאליטי בטלוויזיה לנעול נעלים וללבוש מעיל עבה בחורף ולשאת דגל כחול-לבן, ולבוא להפגין. במקום לשקר לעצמם (עלינו זה לא עובד) - להושיט יד להגנת הדמוקרטיה כמאמרו של חיים נחמן ביאליק: "בואו שכם אחד לעזרת העם". - כל הישראליות אשר התנדבו לשרת בצוותי אוויר ובצנחנים, כלוחמות ביחידת קרקל וכטנקיסטיות, על ספינות חיל-הים ובהדרכת חי"ר, ועתה הן בשרות סדיר (בחופשה) או במערך המילואים, מתבקשות בכל לשון של בקשה והערכה להתייצב במוצאי שבת בהפגנה בכיכר "הבימה", בשעה 19:00. כי הן חייבות את מימוש התנדבותן הנאותה (ותודה להן) להחלטת בג"ץ בעניין אליס מילר אשר פתחה יחידות קרביות ואחרות רבות בצה"ל בפני חיילות. כן, פשיטא, כדי להוקיר את בג"ץ ולהבין כמה הממשלה הנוכחית מסכנת אותו.
- הממשלה רוצה שכל שר ימנה לו במשרדו יועץ משפטי משל עצמו. פודל משפטי. לשר כזה יצמחו שלושה יתרונות: הוא ימנה עורך דין, שיוכל לאגור בעבורו קולות בליכוד בבחירות המקדימות (פריימריז) הבאות; היועץ הזה ילבין כל חמגשית ושרשרת זהב וסיגרים קובאניים ושמפניה לרוב, שתישלח מביתו של איזה שהוא מילצ'ן לשר; והעיקר - אם תיפתח חקירה נגד השר תהיה לו טענת הסתמכות, שהיועץ המשפטי - זה הפודל - במשרדו התיר את קבלת התכשיט בעשרות אלפי דולרים. אני מקווה כי לא יימצא עורך דין המכבד את עצמו שיסכים להידמות לפודל משפטי.
- לא אוסנת מארק, שהוצעה לשמש כמנכ"לית משרד המדע וויתרה עקב הביקורת הציבורית המוצדקת על אי-התאמתה, היא שנושאת בבושת על התרגיל המכוער. הכל רשום על שמו של השר אופיר אקוניס בין אם הוא יזם את המינוי ובין אם נכנע ללחץ של חזקים ממנו בליכוד לעשות זאת.
|
| תאריך:
|
13/01/2023
|
|
|
עודכן:
|
13/01/2023
|
|
דן מרגלית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אלי
|
14/01/23 12:38
|
|
אני פוחד משנת 2023, כי אנחנו ממאנים ללמוד לקח מאירועים הרסניים שפקדו אותנו בהיסטוריה, כשהשנאה בתוכנו מלאה תפקיד משמעותי בחיינו.
|
|
|
|
|
הידידים בתקשורת האמריקנית המוזנת בצינור דו-ראשי, הממשל ובכירים ישראלים, הביעו את דאגתם מאופיה של הממשלה החדשה במדינת ישראל, ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי ובבחירה מובהקת של העם. הדאגה המרגשת של עיתונאי הניו-יורק טיימס גרמה לי להתרגשות רבה. מכל הנושאים שבעולם, בחרו דווקא בממשלה החדשה של מדינת היהודים היחידה כדי לדאוג לה. היש דבר יפה מזה, היש מעשה נאצל מזה? תודה חברים, ריגשתם.
|
|
|
|
|
בימים האחרונים צפינו במתקפה רבתי בכלי התקשורת מצד בכירי משרד הבריאות ועיתונאים מטעם, אשר הופנתה כלפי פרופסור שמואל שפירא, רופא בכיר, מדען, ראש המכון הביולוגי לשעבר ובעל קריירה מרשימה. כל חטאו של פרופסור שפירא היה, שהעז להביע בראיון לערוץ 12, ספקות לגבי יעילותו של חיסון הקורונה של פייזר, ואף יותר מכך לגבי בטיחותו, כמי שלפי עדותו, חווה אישית פגיעה מהחיסון, וכמדען הבקיא בספרות המדעית העדכנית, והנתונים המתפרסמים ברחבי העולם כל העת. 'סהרורי, 'בלתי מובן', 'איש מתוסכל', היו רק חלק מהביטויים בהם נעשה שימוש לתאר את פרופסור שפירא, שהרי 'ידוע לכל', ו'מוכח מעל לכל ספק', שחיסון הקורונה בישראל הציל אלפי אנשים, והינו כמאמר הנראטיב של השנתיים האחרונות, 'יעיל ובטוח'. למרבה הצער, כרגיל אצל משרד הבריאות, ההתייחסויות היו לגופו של אדם ולגופן של סיסמאות, וללא התייחסות אמיתית לנתונים.
|
|
|
|
|
ארי שביט עיתונאי בולט מזה שנים רבות. מצאתי עצמי במאבק משותף עימו נגד שחיתותו של אהוד אולמרט, אך נדם. גם במאבקים ציבוריים אחרים. לפתע לא היינו בקו חזית אחד. הצטערתי, אך זכותו. היום פרסם מאמר בידיעות אחרונות - "המלוכנות של לוין".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
