מאז שהחלה המחאה נגד התוכנית של הממשלה לשינוי מערכת המשפט נשמעו הרבה מאוד אזהרות והערכות מה עלול לקרות אם התוכנית תיושם כמו שהיא מוצגת כרגע, ואם לא תהיה הידברות מיידית. בין היתר, ואולי אף בעיקר, דובר על ההשפעות הכספיות-כלכליות שהתוכנית המשפטית כבר מתחילה לגרום להן, וזה עלול להחריף, ואפילו בהרבה.
מנהלי חברות היי-טק, מנהלי קרנות הון-סיכון ובכירים נוספים בענף הזהירו מפני ירידה בהשקעות, סיפרו כי הם מדברים עם משקיעים שחושבים מחשבה נוספת האם להשקיע בישראל וכמה מהחברות אף הודיעו שהן מוציאות כספים מהארץ לחשבונות בחו"ל. את הדוגמה האחרונה בינתיים לכך קיבלנו כאשר
ריסקיפייד הודיעה שהיא
מוציאה מכאן חצי מיליארד דולר, מרחיבה את מרכז המו"פ שלה בליסבון, בירת פורטוגל, ומציעה לעובדים תוכנית רילוקיישן או סיוע ברילוקיישן לשם.
אותו רילוקיישן שריסקפייד מציעה לעובדים בה הוא ביטוי, בינתיים ראשוני (ממה שאנחנו יודעים), אבל כנראה שלא לעוד הרבה זמן, של השפעה חמורה אחרת של התוכנית המשפטית: זליגת חלק בולט מההון האנושי הישראלי לחו"ל. זה לא רק בהיי-טק: יש חשש שגם אנשי אקדמיה יצאו לבצע מחקרים מעבר לים ולא בארץ, וספק גדול מאוד אם הם יחזרו לכאן לאחר מכן. קוראים לזה בריחת מוחות. נכון שזו בעיה שקיימת כמעט מאז קום המדינה, אבל כעת, לאור האירועים שקורים בארץ, הסכנה הרבה יותר גדולה ומוחשית.
המסקנה הזו עולה מראיון שפרסמנו עם
פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח), שמזהיר מכך שחברות רב-לאומיות
עלולות לסגור את מרכזי המו"פ שלהן בישראל. מעבר לפגיעה במחקר האקדמי ובתעשיית ההיי-טק, יש לכך השלכות על כלל החברה הישראלית: אנשים איכותיים ובעלי יכולת כלכלית טובה יעזבו, הנטל הכלכלי על יתר חלקי החברה יגדל, מי שיישאר כאן ייאלץ לשלם יותר מיסים, יוקר המחיה יאמיר ולא יהיה קטר שיוביל את המשק.
המיצג שהציגו היום אנשי היי-טק בתל אביב ממחיש את זה טוב.
מן הראוי שהממשלה תגבש תוכניות שיקלו על עשרות אלפי המוחות הישראלים המבריקים שנמצאים בחו"ל לשוב לארץ - בין אם הם חוקרים בעולמות המדע והטכנולוגיה ובין אם עובדי ומנהלי היי-טק. עליהם לעשות זאת לא לפני שהם יגרמו לכך שישראל תמשיך באמת להיות מדינה חופשית, עם כלכלה יציבה והיי-טק שמוביל את המשק
אם יתממש תסריט הבלהות הזה, נראה ירידה דרסטית, ואולי אפילו שקיעה, של ענף שנבנה בעמל רב של אנשים רבים במשך שנים רבות, וזה עלול להיות מהר יותר ממה שאנחנו חושבים. ההשקעות יברחו מכאן, החברות יוציאו את הכספים מהארץ, ועובדים ומנהלים איכותיים שיעשו רילוקיישן לא יחזרו לכאן.
לא רק השקעות: גם בריחת החוקרים תביא לחיסול ההיי-טק
בכתבה ששודרה השבוע ב
חדשות ערוץ 12 התראיינו חוקרים מישראל וחוקרים ישראלים שעובדים בחו"ל. אין זה סוד שמרבית תקציבי המחקר במעבדות של האוניברסיטאות מגיע ממקורות חיצוניים, כפי שפרופ' לביא הסביר בראיון. אלא שברגע שאותם גורמים מזהים חוסר יציבות משפטית וכלכלית, הם מעדיפים להשאיר את מענקי המחקר אצלם. זה גם מה שמניע משקיעים זרים למשוך את כספם מישראל ולא להשקיע כאן יותר, ואלה גם אלה מהווים יריית הפתיחה לחיסול ענף ההיי-טק בישראל, שאותה אנחנו רואים עכשיו. היריות הבאות כבר בדרך, והן עלולות שלא להיפסק עד שהתעשיה תמות, אלא אם כן בממשלה יתעשתו ויפסיקו את חקיקת התוכנית המשפטית.
קצת נתונים
על-פי נתוני המולמו"פ, ב-2019 היו בחו"ל כ-34 אלף מדענים ישראלים, שיצאו מהארץ לתקופה של שלוש שנים ויותר, ולא חזרו. לפי הכתבה של
יוסי מזרחי, נכון להיום יש 22 אלף ישראלים מדענים ואנשי היי-טק בחו"ל, שגם זה מספר לא קטן. אם הם לא חוזרים, מי שמפסידים מזה אלה אנחנו.
כאן כדאי להזכיר את המקרה של
אריק ורשל, יליד הארץ, בן קיבוץ שדה נחום, ששירת בצה"ל, סיים לימודים אקדמיים וב-1976 היגר לארצות הברית כי לא נמצא לו תקן מתאים בישראל. ב-2013 פרופ' ורשל קיבל פרס נובל לכימיה. יש גם לא מעט אנשי היי-טק שלא חוזרים ארצה בגלל סיבה זו.
אגב, אי-החזרה של מדענים ועובדי היי-טק מחו"ל אחרי רילוקיישן איננה רק בגללם, אלא גם כי במקרים מסוימים, לא נמצא לאותו אדם תקן מתאים בישראל. מן הראוי ששר החדשנות, המדע והטכנולוגיה,
אופיר אקוניס, ובעצם הממשלה כולה, יגבשו תוכניות מעשיות עם תקציבים, שיקלו על עשרות אלפי המוחות הישראלים המבריקים שנמצאים בחו"ל לשוב לארץ, בין אם הם חוקרים בעולמות המדע והטכנולוגיה ובין אם עובדי ומנהלי היי-טק. עליהם לעשות זאת לא לפני שהם יגרמו לכך שישראל תמשיך באמת להיות מדינה חופשית, עם כלכלה יציבה והיי-טק שמוביל את המשק.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
