כמו בקולנוע

בנימין נתניהו נזקק לתצלום עם המטכ"ל. להפגין שביחסיו עם מערכת הביטחון הכל תקין. מובן, בהחלט מובן.

יואב גלנט קידמו באמירה כי הוא שמח לראותו בליבת הביטחון הלאומי (כל אחד יודע ומקבל בהבנה שלא שמח. אבל גלנט הבין כי האינטרס של האומה, ביבי והוא עצמו להפגין שהסדר חזר לקדמותו).

אך ביבי לא לחץ את ידו של גלנט. גם לא הזכירו בנאומו. מן אמירה שמבחינה פוליטית גלנט מת. "היה איש וראו", כתב חיים נחמן ביאליק, "איננו עוד".

ובכן, מדוע ביבי כמקצוען לא התגבר על עצמו ולחץ את ידי גלנט? איזשהו חסם אישיותי מנע בעד ביבי מלעשות מה שכדאי לו ונכלל בכללי הנימוס הבסיסיים. סרבנותו ללחוץ יד או להתבונן בפניו של גלנט מעידה על חסם אישיותי. אולי גם דיכאון קצרצר.