שיח עם הקדושה בפרשת "אחרי מות" (ב')

אווירת קדושה מבקש המחוקק המקראי להעניק למישורי חיים יומיומיים, הבאים לידי ביטוי בפרשת השבוע שלנו "אחרי מות", כשם שזה בא לידי ביטוי בפרשות העוטפות אותה, שחשפו אותנו להתמודדותן עם אימת חולי ומגיפה על-ידי מתן הילת קדושה למחויבויות של כל יהודי להקפיד בשמירה על תרבות היגיינית. השמירה על כללי ההיגיינה עדויה בקדושה רק כדי להגן על עם ישראל, שלא יפקדו אותו תוצאות הרסניות של מגיפות וגילויי חולי, שקטלו והשמידו באותם הימים חברות לא מעטות.

אל פרשת "אחרי מות" אנחנו באים, כשבפרשה הקודמת לה פגשנו מישורי חיים כמו בריאות והיגיינת הגוף שהם מקודשים, כי כך ניתנה תשובה נאותה למניעת נזקים לגוף האדם ומניעת מגיפות. במקום להדגיש והייתם לי בריאים - החוק המקראי דורש "וֶהֱיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" ("ויקרא", פר' י"א. פס' מ"ד). קדושת ההיגיינה מעניקה ערך מוסך בכינון וביצירת דפוסים חברתיים המקפידים על כללי הבריאות, ניקיון הגוף והסביבה.

בפרשת "אחרי מות" אנחנו מתוודעים לאימוץ מחויבות של דפוסי קדושה ביצירת מציאות של "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". נעים לקרוא אמירה, המקדשת את הָרֵעוּת, וחוזרת ומדגישה בפרשה, שהָרֵעוּת היא ערך חיים מקודש.

הקדושה מחייבת כינון חברה, המושתתת על אדני צדק חברתי - "לֹא תַּעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ, לֹא תָּלִין פְּעוּלַת שָׁכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (ויקרא פרק י"ט, פס' י"ג). נעים לקרוא אמירה המקדשת את החתירה לחיים, בהם לא תהיה קוטביות מעמדית, אלא קריאה נמרצת לקיומה של חברה, בה חייבים להיות יחסי עבודה ללא ניכור חברתי וללא פערים חברתיים. האמירה בפרק י"ט מקדשת את החתירה לחיי חברה בה מושתתים דפוסי חיים שוויוניים. פגיעה בהון האנושי העובד כמו הלנת שכר נתפסת כפגיעה בקדושה.

אני נרגש למקרא הביטוי "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ", כשהאמירה "קְדוֹשִׁים" מחייבת מערכת יחסים הומאנית ושוויונית באורחות חיינו היומיומיים. הקדושה מחייבת גם יחס נאות למיעוט הלאומי החי בקרבך - "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גָּר בְּאַרְצְךָ לֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיה לָכֶם הַגֵּר, הַגָּר אִתְכֶם וְאָהְַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ". הנימוק נעוץ בזיכרון היסטורי עצוב עת נאלצנו - אבותינו - לרדת מארצנו וגרנו במרחבי צפון אפריקה. זו הייתה תקופה קשה מנשוא עת התנכלו לנו, לאבותינו, ועלינו לזכור "כִּי גֵּרִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ("ויקרא פר' י"ט פס' ל"ד).

אני מאחל לחברה הישראלית, שאווירת הקדושה האופפת את פרשת "אחרי מות" והפרשות העוטפות אותה - תעטוף את נדבכי קיומנו במציאות חיינו היומיומית במדינת ישראל.