סילוקי של טאקר קרלסון, הכוכב הזוהר של רשת "פוקס" שהיה קול דומיננטי בהאשמות השקר של דונלד טראמפ לגבי תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב - היא אות חיובית לגבול של שקרים, מערכת הסתה ושיסוי בתקשורת - גם אצלנו.
כמו כינויים פופולריים רבים בארץ האפשרויות, המונח "כוכב" שימש את הפנטזיות של תעשיית הסרטים של הוליווד כאשר סרט הקולנוע הפך לרקיע השביעי של בני אדם. השחקן המפורסם לא היה סתם כוכב אלא כובב שֶבֶת-"סטאר" באנגלית. זאת בשעה שכוכב לכת הוא "פּלָנֶט" - שמשמעותו ביוונית תנועה. לימים התואר עבר לבולטים בקרב שדרי טלוויזיה, כמו מגישי מגזין בחדשות ואקטולאיה וכאלה שהיו להם משדרים משלהם שנשאו את שמם.
עם גדולי הכוכבים של הטלוויזיה האמריקנית בעת הזאת נמנה טאקר קארלסון, שדרן ברשת "חדשות פוקס", רשת שמרנית ששייכת לאימפריה של רוברט מארדוק, אחד מאילי התקשורת הגדולים במערב. הוא גילה בקארסלון, המוכשר ויפה התואר, מקור הכנסות משמעותי מאוד ובתקשורת המסחרית האמריקנית זהו מכרה יהלומים. ואכן במחצית הראשונה של 2020 היו למשדרי החדשות שלו ובראשן "הלילה עם טאקר קרלסון" ממוצע של 4.33 מיליון צופים, יותר מכל תוכנית חדשות אחרת בהיסטוריה של ארצות הברית.
"כוכב" בסדר גודל של קרלסון הוא לא חלק מאיזו קבוצת כוכבים אלא משָיֵיט בשמי התהילה ברשת "פוקס" כשהוא עונה אך ורק לבעלים של הרשת - מרדוק ובניו. בעידן הנשיאותו של דונלד טראמפ, לא היה דבר טבעי יותר מאשר "רשת פוקס" תשמש כלי ביטוי, לא כל כך של המפלגה הרפוליקנית שמטעמה הנשיא נבחר, אלא של בסיס לאומני-גזעני מוצק של צופים, שחשים כי אמריקה הלבנה הפרוטסטנטית נגזלה מהם. אצל אליל כזה ובנסיבות שנוצרו: "אין דבר מצליח כמו הצלחה" והצלחה פרושה כסף והרבה כסף. "הביזנס של אמריקה הוא ביזנס", כתב אדם סמית, פילוסוף, חוקר כלכלה וחברה סקוטי במאה ה-18.
המגפון ב"קנונית הקשר' של טראמפ לזיוף הבחירות.
כשהנשיא טראמפ ניהל את המערכה נגד ההפסד שלו בבחירות, במסע הסתה שבו נשברו כל הכלים, טאקר קרלנסון היה "קול אדוניו". זאת ביודעין על סמך מקורות שונים שהוא היה מודע שזה מסע שקרי. תכתובות פנימיות הראו שאכן אנשי הצמרת של החברה, בפנים ובחוץ, ידעו שאין בסיס עובדתי לתיאוריות האלו אך בכל זאת התעקשו לדווח עליהם יום אחר יום, גם ללא סייגים. זאת, כמובן, מתוך חשש שאם לא יתנו תהודה למסע ההשמצות של הנשיא טראמפ בדבר זיוף הבחירות ינטשו אותם המוני צופים של הבסיס והרייטינג יצנח.
את מערכת איסוף הקולות וספירתם ניהלה חברת "דומיניון" מן הוותיקות והמהימנות במערכת איסוף של ספירת קולות בארה"ב ובעולם. בשידורי פוקס חברת "דומיניון" הואשמה בין היתר שהיא לכאורה קשורה למשטר הרדיקלי-סוציאליסטי בוונצואלה, אויבתה של אמריקה, ונמצאת בקשרים עם בכירים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, שביחד קשרו קשר להעניק לביידן 270 אלקטורים. טענות אלו גרמו, להלהטת הרוחות שקדמה להסתערות תומכי טראמפ על גבעת הקפיטול בינואר 2021 במטרה למנוע את הכרזת המנצח בבחירות.
לפי פרסומים שונים גם משפחת מרדוק, כאמור, הייתה מודעת לכך, אך היא, לפחות כלפי חוץ, שתקה. לאלם זה בא קץ כאשר חברת "דומיניון" תבעה את רשת פוקס ואת בכיריה על הפצת דיבות ותאוריות שקריות על תוצאות הבחירות. בתביעת תשלום נזיקין היא נקבה בסכום של יותר ממיליארד וחצי מיליארד דולרים. אך כשהגיע השלב של הזמנת עדים, החליטה רשת פוקס להגיע להסדר שלפיו "פוקס ניוז" תשלם יותר מ-780 מיליון לדולרים ל"דומיניון". הסיבה להחלטת פוקס להגיע להסדר בסדר גודל כזה נבעה מן העובדה כי חבר המושבעים לא צריך לקבוע אם הייתה הוצאת דיבה, שכן זאת נקבעה כבר על-ידי השופט. זאת אמורה הייתה לקבוע אם הייתה כאן כוונת זדון לפגוע בחברת "דומיניון". סיבה נוספת לא פחות חשובה היה החשש של הבעלים כי בעדויות תיפתח "תיבת פנדורה". לפי כתבת תחקיר ארוכה של ה"ניו-יורק טיימס" מן ה- 27.4.2023 חוקרים גילו "עבר אָפֵל" של קרלסון בכול הקשור לעמדות גזעניות של שנאה והסתה, שאת אלה ביטא קרלסון, הרבה לפני תוצאות הבחירות בארה"ב.לכן האפשרות להגיע להסדר היא הרע במיעוטו.
"הברונים" הרעים והטובים .
בשביל אילי התקשורת בעולם התוצאה המיידית של קנס כספי אדיר כזה היא בירידת המניות שלהן, ואכן מנייית "פוקס" נפלה נפילה חדה. אבל בכול מה שקשור לאותו בסיס כלכלי-חברתי-תרבותי וגם פוליטי המשמעות היא הרבה יותר רחבה. היא נטועה עמוק עמוק בהוויה האמריקנית ובהיסטוריה שלה. החברה האמריקנית מראשית ייסודה היא חברה רדיקלית עם עליות ומורדות, לעתים לסרוגין. לקביעה זאת הגעתי מתוך הכירותי את ההיסטוריה של אותה ארץ מדהימה ששמה ארה"ב ומתוך שהות בלתי רציפה של יותר משמונה שנים. זאת בארץ של "האפשרויות הבלתי מוגבלות". ארץ שבה כל אדם יכול להגשים את החלום האמריקני. ככה הגשימו את החלום משפחות וונדרבילט, רוקפלר, סטנפורד וקרנגי - שמות של אצולת ההון הגדול האמריקני. לימים אותם יזמים הרפתקנים, אנשי עסקים ממולחים, פולטיקאים מניפולטורים זכו בתואר "הברונים השודדים". הם לא פעלו בניגוד לחוק. הם הצליחו לעקוף אותו תוך ניצול מחפיר של בני אדם ומשאבים לאומיים למען עשיית הון. הסופר האמריקני הגדול מרק טוויין גם כשהוא עקץ אותם הוא היה מלא הערכה ואף הערצה לאותה רוח הרפקנית, נועזת ופורצת דרך של אותם חלוצי הכלכלה והקפיטליזם האמריקני שעשו את
"אמריקה גדולה".
ובמאה ה-20 היו אלה אותם יזמים שאפתנים, בעלי הון, יכולת, תעוזה ומעוף שסייעו לארה"ב ולעולם להביס את האימפריה הנאצית. אמריקה לאחר ההתקפה על פרל הארבור מצאה את עצמה כחברה פציפיסטית ברובה המכריע, מפולגת פוליטית ובלתי מוכנה למלחמה. הנשיא רוזוולט, שמנהיגותו הייתה בלתי מעורערת, מנהיג נחוש להביס את הנאצים ובעלי בריתם באירופה ובאסיה, מצא את אותם בעלי מעוף, יוזמה, תעוזה ומעש ותוך חודשים ארה"ב הפכה למכונת מלחמה שלא היה כמותה בתולדות האנושות. מפסי הייצור יצאו מאות אלפי אמצעי לחימה לרבות נשק אישי, תחמושת, טנקים, תותחים, מטוסי קרב, מפציצים, משחתות ונושאות מטוסים ואמצעי שינוע ולוגיסטיקה שלא רק סיפקו את הדרוש למיליוני החיילים שלה אלא כסיוע לבעלות בריתה באירופה לרבות ברה"מ. זאת הודות במידה רבה ל"בארונים". אני מציין עובדות אלה שמן הסתם ידועות לרבים אך נשכח מה הם המרכיבים המיוחדים של הרקמה באומה האמריקנית.
הלקח
עם הברונים במאה ה-21 נמנה אדם כמו רופרט מרדוק יליד אוסטרליה, איל המדיה, שהאימפריה שלו פזורה על פני ארצות רבות. הוא "רוכש" אנשים מוכשרים ומוכר מידע, ברובו שמרני, לעתים מידע שקרי. וזה מה שקרה ל"פוקס ניוז". הוא מכר את השקרים של דונלד טראמפ וחבורתו בשם
"עשו את אמריקה שוב גדולה". סיסמת מערכת הבחירות של טראמפ ומעשיו הכושלים והמזיקים כנשיא. והוא עבר את הגבול לאור היום ושם חיכו לו אוכפי החוק שהוזעקו על-ידי חברת "דומניניון". שכן באותה ארה"ב אדם יכל להגיע לפסגה גם אם צבר קופת שרצים של הונאה, גזל, ניצול, אותם מרכיבי שחיתות ממארת, כל עוד לא נתפסת והוכח שאתה מושחת. ואם זה הוכח במערכת המשפט, או אז העונש יכול להיות אכזרי ולא זו בלבד ש"כוכבי השבת" וכוכבי הלכת" של המדיה צוללים אל הקרקע אלא הם מתרסקים בדרך אליה. אין רחמים.
זהו אור צהוב לגבולות הנסיקה של המדיה על-כנפי הכסף של ההון והגיבוי הפוליטי בכול מקום, לרבות ישראל. כשהכול משווק ומספק את צרכי הציבור, הירודים באיכותם, של החומרים, של המוצרים ושל הפוליטיקה, והרייטינג עולה, אתה על מרבד קסמים. אבל אם יבוא יום ועיתונאי חרוץ ובעל יושרה או אזרח מן השורה יתמיד בחקר, ללא מורא וללא משוא פנים, ולא רק יחשוף את כמויות השקרים ב"חדשות" או במשדרים שונים פופולריים, אלא יתמיד במאבק עד הבאת הסוגיה לערכאות המשפטיות, אז הסיפור נגמר. אשר לקרלסון, יש פרשנים אמריקניים שסבורים כי בשבילו הסיפור לא נגמר. ייתכן מאוד כי אותו רב מג טלוויזיוני עשוי לנקום ברשת פוקס בגילויים שמאוד יזיקו, בלשון המעטה, לרשת. אבל גם אז התחנה הסופית תהיה הערכאה המשפטית.
זאת בתנאי שקיימת מערכת משפטית עצמאית וחסרת פניות. וזה עוד לקח ישראלי מפרשת "פוקס".
