המאבק ברחובות הערים ובצמתים ברחבי הארץ הצליח להכריח את ראש ממשלת ישראל לשנות את החלטתו המבישה לפטר את גלנט שר הביטחון מתפקידו. עוצמת הקולות והרבבות שזעקו מדם לבם ברחובות, בכיכרות ובצמתים היא זו שהניעה את בנימין נתניהו להתקפל. השררה במלוא בוטותה, שפיטרה את שר הביטחון, הובסה על-ידי עוצמת הקולות של שוחרי כינון דמוקרטיה בארץ, אותה אנחנו אוהבים.
בהפטרת השבוע, המצורפת לפרשת השבוע - פרשת קֹרַח, שמואל הנביא מתקפל ונענה בחיוב לעוצמת הקולות בעם, הדורשים שינוי דפוסי שינוי המשטר, במיוחד לאור העובדה המתוארת בספר שמואל א' פרק ח' פסוק ג' שבניו של שמואל, יואל ואביה, המכהנים בתפקיד של שופטים "וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבֶּצַע וַיִּקְּחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט".
היום ברחובות נשמעת זעקת רבבות מפגינים של נאמני מגילת העצמאות, שלטון החוק, השוויון והדמוקרטיה. בהפטרה של השבוע באים אל שמואל הנביא "כָּל זִקְנֵי יִשְׁרָאֵל" (שם, פס' ד') ולמורת רוחו של שמואל הנביא הם זועקים בשם החוק, המנוסח בספר דברים פרק י"ז פסוקים 20-14, הם אינם מוכנים לוותר ודורשים - "שִׁימָה לָנוּ מֶלֶךְ". הם דורשים במפורש, שהמלך יהיה "מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִים" כאלטרנטיבה לתופעות של שחיתות שלטונית, להן אחראים בניו, יואל ואביה.
היטיב לבטא את המתרחש היום בארצנו מי שהיה רמטכ"ל וראש ממשלה, אהוד ברק, המצביע על הנעשה ברחובות ישראל. למעשה אנחנו נאבקים "על נשמתה, רוחה ועתידה של ישראל". המאבק הזה בלם את ההחלטה המבישה לפטר את שר הביטחון של מדינת ישראל. נחישותם של המפגינים ברחבי הארץ בלמה למעשה את ההפיכה המשטרתית, אומנם זו בלימה זמנית, שמרחפת עליה האימה שינקבו בה פרצות.
בהפטרה של השבוע אנו עדים לכך שדרישת העם "כָּל זִקְנֵי יִשְׁרָאֵל" לשינוי מוחלט של דפוסי המערכת השלטונית גרמה לכך, ש"וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל", כאשר אמרו: "תְּנָה-לָנוּ מֶלֶךְ לְשָפְטֵנוּ...". (שם, פסוק ו') אך מול לחץ שאינו מוכן להתפשרות נכנע שמואל והוא ממלא את משאלתו של העם - "וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל אֶת כָּל דִּבְרֵי הָעָם ..." (שם, פסוק כ"א)
אנחנו היום יכולים לשאוב עידוד מהצלחת המאבק האידאי של העם נגד השררה, כפי שמתואר לנו בספר שמואל א' פרק ח'. העם הצליח להסיר את האימה שיואל ואביה המושחתים ינווטו את חייהם. אנחנו, כדברי אהוד ברק, "נאמני מגילת העצמאות, שלטון החוק, השוויון והד-מו-קרט-יה... אין לנו ארץ אחרת ואנחנו חייבים לנצח במאבקנו".
מעין שקיעה לתוך אפתיה
