הטעות האיומה של
בנימין נתניהו היא ברורה, הטעות האיומה של ה
ממשלה והקואליציה היא ברורה. ההיבריס, חטא הגאווה שנוצר עקב הרגשה במוצאי הבחירות שאמון העם חזר לימין לעולמים, התיר את הרסן, והממשלה הזו, שאני בחרתי בה, עשתה טעויות איומות אשר מחירן, בעיקר החברתי, ענק, על-אף שכבר מתחילת הדרך השלילית הזו היו סימנים ברורים שהיא מבטיחה רק צרות ולסוף טוב היא לא תגיע.
קיבינימט הון הסיכון, זו ממילא בועה שהייתה חייבת להתפוצץ. קיבינימט היחסים עם אמריקה, הם מושתתים על אינטרסים משותפים ולכן הצגות פוליטיות זה בשביל האגו ותו לא. קיבינימט שער הדולר, היום יורד מחר יעלה ומחרתיים שוב ירד. הנזק הגדול הוא כאן בקרבנו, חברויות שקרסו, משפחות שהתרחקו, הפער שהעמיק מאד.
על טעויות משלמים
טעות כל כך גדולה לא יכולה לבוא בלי עונש. הציבור חייב להבין שהשלטון הטמיע את הטעות שלו, ושאין לו כל כוונה לחזור עליה שנית, לא בדרך, לא בשיטה, ולא בשום צורה אחרת. העונש הוא גם למען יראו ויראו. יש עוד שיכורי כוח בשלטון, והם חייבים להבין שלא לעולם חוסן, אם לא ירגיעו - הם לא יישבו בממשלה.
הפיטורים של לוין עלולים להפיל את הממשלה, הפיטורים של לוין עלולים לגרום לקרע בליכוד, אך הם גם הסיכוי היחיד להבנתי להצלת הממשלה והליכוד, אוי לי מייצרו ואוי לי מיוצרי. לדעתי הפעם כדאי לוותר על היצר הפוליטי השקרי וללכת עם היוצר - עם ישראל.
אם זמנה של הממשלה קצוב, יש לקצר את חייה
עקב חוסר שת"פ של המערכת הפוליטית עם בנימין נתניהו, הוא חבר עם שלל גורמים, חלקם קיצוניים, חלקם מייצגים סקטורים אשר דפוסי החיים שלהם בעיקר בתחום החינוך, הפרנסה והתרומה לביטחון שנויים מאוד במחלוקת, והשותפות הזו מייצרת חקיקה לא מאוזנת בצל המאבקים על הרפורמה.
ממשלה חדשה, מאוזנת יותר, תבטל את החקיקה הזו תוך 6 חודשים מהקמתה, ולכן חשוב מאוד לקבל החלטות מוקדם ככל האפשר. חשוב מאוד לא לתת לתהליכים אשר אין להם סיכוי לחיות לפחות כמה שנים מלעבור את שלבי החקיקה.
האם יהיה ניצחון של המחאה?
זה יהיה גם ניצחון של המחאה, אך זה בעיקר יהיה ניצחון של עם ישראל, ניצחון של השפיות אשר למחאה היה בה תפקיד חשוב. אך בפועל, מאחורי הקלעים היה זה ניצחון של החלק השפוי בליכוד, אשר לא היה מעביר את הרפורמה, וזה היה ברור בשלב די מוקדם למובילי הרפורמה, ורק עקב כך הם נסוגו מכוונותיהם.
אותו צד שפוי בליכוד בחר כיאות בנציגת אופוזיציה לוועדה למינוי שופטים, והעיף בבוז את מועמדת הליכוד מטעם עצמה, חברת הכנסת
טלי גוטליב, אישה חכמה מאד, כמו
יריב לוין ו
שמחה רוטמן, אך גם תמוהה ומוזרה ממש כמו לוין ורוטמן. ולשאלה האם טוב לנו שאנשים תמוהים ומוזרים ינהלו את חיינו, עונים המצביעים בקלפי ואני מקווה שבבחירות הבאות ניתן לכך תשומת לב מרבית מראש.
ראינו שחבר כנסת או שר בודד עלול להיות גרגר שעורה או מלח בודד ההורס את כל העיסה, על אחת כמה וכמה אם חוברים להם שניים שלושה כאלה, ואת זאת עלינו לקחת בחשבון מראש, כאשר אנו שמים את הפתק הבא בקלפי.
צעד בונה אמון
בדמוקרטיה יש קורבנות. אנו מקריבים מאז קמנו קורבנות של ממש על קיומה של המדינה. משפחת נתניהו הקריבה קורבן, הכאב הוא קשה מנשוא, ואלה קורבנות זכים, צחורים שעשו לנו רק טוב.
לוין, שגרם נזק כה גדול, חייב להבין שהוא המכשול בין מדינת ישראל חצויה לבין מדינת ישראל עם סיכוי לאיחוי, ולקבל את הפיטורים האלה באהבה. הוא חייב להבין שמה שעומד בין השבת האמון של הציבור לשלטון ובין מערכות השלטון בינן לבין עצמן זה הוא בתפקידו כשר המשפטים, ולכן קיימת חובה לשים סוף לאפיזודה שלו במשרד.
ואם המהומה תמשיך? הסיכוי שהמהומה תמשיך הוא נמוך. המרבית המכריעה של המוחים היא שפויה ונאמנה למדינה, כמובן שההסתה מכיוון גורמים חתרניים בראשות המחאה תמשיך, והטיפול בהם יהיה לפי עוצמת המהומה השיורית - מהתעלמות מוחלטת ועד הפעלת רשויות הביטחון והחוק נגדם.
עלינו להתמקד בבעיות, לשכוח מהמימוש של הרפורמה, תוך קיום שיח על עקרונותיה ומימושה בעתיד. יש לנו שתי בעיות מרכזיות המסכנות את יציבות השלטון, וכואבות מאוד לנתניהו אישית:
1) דרעי
2) חוק הגיוס
את הבעיות האלה חייבים לפתור.
חוק הגיוס לא ייפתר מבלי שדרעי יכהן בעמדת מפתח (אולי אפשר לתת לו עמדת מפתח מחוץ לממשלה). על לוין לצאת מהממשלה או לקבל בה תפקיד אחר. הוא חייב לעזוב את משרד המשפטים. אין סיכוי וחצי סיכוי לכהונתו במשרד. את משרד משפטים יש לאייש באמצעות גורם חיצוני כגון הפרופסור אלבשן או הפרופסור פרידמן שהם קרובים בתפיסתם לגישה השמרנית יותר במשפט, הם מבינים את השורשים ואת המוטיבציה של הרפורמה אך יש להם התבונה, האינטליגנציה הרגשית, והיכולת לנהל תהליכים ארוכי טווח, ובהסכמה רחבה מה שאין ללוין ולחברו רוטמן ואין אפילו לחברתם טלי גוטליב.
ולסיכום
התפטרות של ראש הממשלה, או הפיטורים של לוין לפחות מתפקיד שר המשפטים, מינוי שר משפטים נוח לבריות, מומחה משפטי מחוץ למערכת הפוליטית, וכינוי הבעיות בשמן, דרעי וחוק הגיוס, חוק הגיוס ודרעי, לא רפורמה שמפורמה, לא מהפיכה שמהפיכה, תנו לנוח מהקשקוש המקושקש הזה. אלה הכיוונים, זה הסיכוי המיטבי לתחילת תהליך איחוי הקרעים.
