לפני הכל: ברכות מעומק הלב לשקמה ברסלר (שוורצמן) אשר הפכה השבוע לפרופסור חבר במכון ויצמן, פיסיקאית, דמות כה מרכזית וחיונית במאבק להגנת הדמוקרטיה ולחיזוק המדע. חוזר לקפלן במוצאי שבת וקורא אחרייך: "דמוקרטיה, דמוקרטיה, דמוקרטיה". הידד.
המשטרה עשתה בשבועות האחרונים צעדים ראשונים אשר אם לא ייבלמו מיד היא תיהפך תוך זמן לתעתיק של ה-ג.פ.או. והק.ג.ב הסובייטי ומי שירש אותם - גוף בילוש דיקטטורי בעל שלושה אגפים מזרי אימה, ובכולם האותיות - CCCP.
משטרת ישראל רחוקה עדיין מלהידמות ל-KGB (קגב), אבל היא עושה תחת שלטונו של איתמר בן כפיר וברוחו של ניצב יורם סופר צעדים ראשונים למיזוג עם הארגון האימתני הזכור לרע מימי ברית המועצות.
העובדות:
לאחרונה התקיימה הפגנה לגיטימית מול הווילה של בנימין נתניהו בקיסריה. אפילו לא מול אלא בסמוך. אני מכיר את הכיכר, הפגנתי ונאמתי בה. בא סופר ועצר 17 מפגינים הגונים וישרים ודמוקרטים, ופיזר אותם בין תחנות משטרה ביישובים שונים, ולזמן-מה מנעו מן המשפחות מידע היכן הם.
גרוע מזה, בראיון שהעניק ליוסי מזרחי בערוץ-12 השמיע את ההערה, שאם רוצים דמוקרטיה - יש בחירות לכנסת. הוא לא אוהב הפגנות של שמונה חודשים. רקב מסוכן עולה ממעשהו ומדעותיו.
ועוד, הבוקר העיד בפני ועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן סטודנט המשתתף במחאה. הוא סיפר לתומו על הירידה לכביש בעת ההפגנה. ח"כ משה סעדה עז הפנים פנה לשוטרים שנכחו במקום לגבות את פרטיו של הסטודנט ולחקור אותו עוד הלילה. מי הוא בכלל? איזו זכות יש לו להורות לשוטרים לפתוח בחקירה? ועל מה?
סעדה הוא תעתיק של רוטמן עם שני שינויים: סעדה יותר מנומס ויותר מסוכן מרוטמן. ועוד ועוד, הלילה עשתה המשטרה כברת דרך נוספת לעבר האופל. היא חוששת שמא פעיל המחאה איציק מדינה יפריע לבנימין נתניהו לנאום מוחרתיים בבה"ד-1 (גילוי נאות: בשורות המחאה מתנהל דיון אם ראוי להפריע לביבי המושחת, איש "העלים" ו"הוורדים" לנאום בבסיס צבאי. זה דבר אחד לסרב לשרת בהתנדבות - לא על-פי חוק - ממשלה דיקטטורית, ודבר אחר לעשות זאת בתחומו של צה"ל. מדינה סבור כנראה שההפרעה ראויה. דעתי הפוכה).
ובכן ניתן לזמנו לשיחה בתחנת המשטרה הקרובה ולהבהיר לו מה גבולות המחאה. אבל לבוא לביתו בלילה ולעצור אותו בעודו סועד עם בני משפחתו? וזאת במדינה בה פורעים מתנחלים משתוללים בכפרים פלשתינים ונעצרים במשורה. הרי "כל הלילה רתחו ימי הלהבות"
1 והעלו באש את בתי הפלשתינים ומכוניותיהם ורכושם, ועצורים כמעט ואין. לעומת זאת מול המחאה המעצר הוא בבחינת פעולת מנע.
זה הרגע לפנות אל שוטרי ישראל ולהביא לידיעתם את העובדה הבאה: ב-1956 טבחו שוטרי משמר הגבול באזרחים ערביים תמימים ששבו מעבודתם לביתם בכפר קאסם. זה אירע בעיצומו של מבצע סיני. השוטרים, "ירוקי הכומתה", הועמדו לדין. השופט הדגול ד"ר בנימין הלוי קבע אז הלכה לתפארת מדינת ישראל, שיש פקודות אשר דגל שחור מתנוסס עליהן ואסור לבצען. ואני מפציר בשוטרי ישראל, שכאשר הם מקבלים פקודה בלתי חוקית (בוודאי בעיניי, אבל סביר כי גם בעיניהם) עליהם לפנות למפקדיהם ולהעמיד אותם על הסכנה, שבביצועה הם עוברים על החוק הפלילי.
המעצר הבלתי חוקי והדיקטטורי של יצחק (איציק) מדינה המוחזק עתה שלא כחוק בידי המשטרה השחורה של בן-גביר הוא אות אזהרה לכולנו, לצאת לרחובות לפני שיהיה מאוחר מדי. אם לא נעצור זאת מיד היא תתדרדר להיות משטרת זדון איומה ונוראה, והעם היהודי יזדקק בעוד כמה שנים לסופר בשיעור קומתו של אלכסנד'ר סולז'ניצין, בעברית.
