|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מוטה גור [צילום: יעקב סער/לע"מ]
|
|
|
28 שנים למותו של "מוטה"
|
|
מוטה התפרסם במיוחד במלחמת ששת הימים כאשר שימש מפקד חטיבת צנחנים מילואים חטיבה 55 עימה פרץ ביוני 1967 לעיר העתיקה בירושלים קריאתו המפורסמת לנהגו משה בן צור "סע בן צור, סע"! כמו גם הכרזתו הנרגשת בסוף הקרב כי "הר-הבית בידינו"
|
|
בימים אלה מלאו 28 שנים למותו של מפקד הצנחנים רב אלוף (מיל') מוטה גור הרמטכ"ל ה-10 של צה"ל ושר בממשלות ישראל, מי שעמד בראש כוח הצנחנים ששחררו את ירושלים העתיקה והכריז "הר-הבית בידינו".
בבוקר יום ראשון 16 ביולי 1995 סמוך לשעה 6 בבוקר, הבחינה ריטה גור רעייתו של סגן שר הביטחון רב אלוף (מיל') מרדכי גור שבעלה אינו בבית. היא ניגשה לגינה בחצר הבית, ושם מצאה אותו מוטל ליד הספסל ירוי בראשו. לידו היה מונח אקדחו האישי.
רופא שהוזעק למקום קבע את מותו. מוטה בחר לשם קץ לחייו בגינה, מקום שהיה אהוב עליו מאד, אותה טיפח בעצמו ובמו ידיו ללא עזרת גנן יחד עם רעייתו. בחדרו השאיר מכתב התאבדות שבו הסביר את החלטתו לשים קץ לחייו. מוטה שהיה איש משפחה מסור כתב במכתב, בין השאר, כי לא רצה להיות נטל ומעמסה על כתפי משפחתו. בן 65 היה במותו. מותיר את רעייתו ריטה וארבעה ילדים: רותי, אורי, תמי ורמי ונכדים.
עם היוודע דבר מותו הוכו חבריו ומכריו בצער ובכאב, מתקשים לעכל את הידיעה המרה. אל בית המשפחה ברחוב משמרת (כיום רחוב מוטה גור) בשכונת אפקה זרמו חברים, אישי ציבור ועיתונאים. בין הבאים הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק שאמר: "מוטה היה אדם בעל מצפון משלו ובעל אמת משלו. גם אם דעתו לא התקבלה היה נלחם על דעתו ולא מוותר".
מספר שנים לפני מותו התגלה בביקורת שגרתית שערך גור כי הוא סובל מגידול ממאיר בגופו. בשנת 1986 נותח בבית חולים שיבא בתל השומר והרופאים הוציאו את הגידול מאזור בית החזה. שנתיים לפני מותו התגלו גרורות סרטן במוחו, הוא קיבל טיפול הקרנתי בבית חולים שיבא. בסיום הטיפול נסע מהמכון ישר לכנסת ועל פניו תפקד כרגיל. הוא היה צלול עד יומו האחרון. דבר מחלתו נשמר בסוד ולא רבים בציבור הרחב ידעו על מחלתו. מוטה היה אדם בעל כבוד ולא רצה להיראות בחולשתו.
יממה לפני מותו ביום שישי חגג מוטה עם משפחתו מסיבת יום הולדת של נכדתו. במסיבה כבר לא הרגיש טוב ישב על המיטה בירך את רוני ברכה מרגשת ואיחל שתמיד תדע לשמור על עצמה. איש מבין הנוכחים במסיבה לא שיער שזה בעצם נאום פרידה שהוא נפרד מבני משפחתו האהובים.
הלוויתו נערכה בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בהשתתפות צמרת המדינה וצה"ל ובהם נשיא המדינה עזר ויצמן וראש הממשלה יצחק רבין, שאמר על קברו של מוטה בין השאר "הית חייל ומפקד, רמטכ"ל ושר בישראל... עליך ועל שכמותך כתב נתן אלתרמן: 'הם נשאו את עמם עלי שכם'. היית מראשוני הלוחמים במלחמת העצמאות ומראשוני מפקדי הצנחנים, ראש וראשון למשחררי העיר העתיקה והכותל המערבי וקולך הקורא "הר-הבית בידינו" מרטיט עד היום את הלבבות. ראינו אותך בסבלך נושך שפתיים, נקרע מכאב מנסה להמשיך וידינו קצרה מלהושיע". רבין סיים דברי הספדו ל"מוטה" ואמר "כחייל, ובפעם האחרונה, אני מצדיע לך".
|
|
בגיל 13 ב-1943 התגייס ל"ההגנה" והתנדב לפלמ"ח
|
| ▪ ▪ ▪ |
מרדכי גור (גורבן) נולד בירושלים בשנת 1930 בירושלים למשה ולטובה גורבן. בגיל 12 עבר עם הוריו לרחובות, בעקבות עבודתו של אביו כאחראי תחבורה במחנה קסטינה הבריטי. מוטה למד בבית ספר התיכון ברחובות. נער כריזמטי ובעל יושרה, מספרים עליו חבריו מבית הספר התיכון. בגיל 13 ב-1943 התגייס ל"ההגנה" והתנדב לפלמ"ח.
במלחמת העצמאות שירת כמ"מ בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב. בתום מלחמת העצמאות שירת במשך כשנתיים בנח"ל. ובתחילת שנות ה-50 הצטרף לחטיבת הצנחנים ושירת כמפקד פלוגה ד' בגדוד 890 תחת פיקודו של אריאל שרון. באוגוסט 1955, במהלך פעולת התגמול בחאן-יונס ("מבצע אלקיים") נגד המוצבים המצריים באזור ח'אן יונס. נפצע וזכה לצל"ש הרמטכ"ל משה דיין שהומר בהמשך לעיטור העוז.
|
|
|
|
|
מוטה גור ואריאל שרון בסיני [צילום: משה מילנר/פלאש 90]
|
|
|
בקרב זה, נהרגו 38 לוחמי מחטיבת הצנחנים ועוד מספר לוחמים מתו מפצעיהם מאוחר יותר
|
| ▪ ▪ ▪ |
במהלך מלחמת סיני פיקד על גדוד נח'ל מוצנח 88 בקרב במתלה ובצניחה בעיירה אי-טור. קרב המיתְלָה ל"דור שלא ידע את יוסף" היה קרב בין חטיבת הצנחנים של צה"ל לבין כוחות צבא מצרים, שנערך במהלך מלחמת סיני ("מבצע קדש") במערב חצי האי סיני. הוא החל ב-31 באוקטובר 1956 בשעות הצהריים, והסתיים ב-1 בנובמבר לפנות בוקר. בקרב זה, נהרגו 38 לוחמי מחטיבת הצנחנים (ועוד מספר לוחמים מתו מפצעיהם מאוחר יותר). בצד המצרי נהרגו כ-260 חיילים.
"קרב המיתלה" התקבע במורשת הקרב של צה"ל כמופת של גבורה, הקרבה ודבקות במטרה. אולם נחיצותו המבצעית של הקרב מוטלת בספק עד היום. משה דיין, שהיה הרמטכ"ל במבצע סיני אמר על הקרב "עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני".
בשנת 1957 מונה לסגן מפקד יחידות הצנחנים. בדצמבר 1960 מונה למפקד חטיבת "גולני" לאחר שסיים השתלמות צבאית במכללה הצבאית בפריז (1960-1959). בתפקידו כמח"ט גולני פיקד על "מבצע נוקייב" שנערך בלילה שבין 16 ו-17 במרס 1962. הייתה זו פעולה משולבת של כוח חטיבת גולני ושל שייטת 13 נגד כפרים ומוצבים סוריים במורדות רמת הגולן במפורז הדרומי ומצפון לו.
|
|
ממשחררי העיר ירושלים העתיקה והכותל
|
|
|
קריאתו המפורסמת לנהגו משה בן צור "סע בן צור, סע"! כמו גם הכרזתו הנרגשת בסוף הקרב כי "הר הבית בידינו" ● נחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי
|
| ▪ ▪ ▪ |
מוטה התפרסם במיוחד במלחמת ששת הימים כאשר שימש מפקד חטיבת צנחנים מילואים חטיבה 55 עימה פרץ ביוני 1967 לעיר העתיקה בירושלים קריאתו המפורסמת לנהגו משה בן צור "סע בן צור, סע"! כמו גם הכרזתו הנרגשת בסוף הקרב כי "הר-הבית בידינו". נחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, הביאו לו הילה ותהילה רבה ועד היום שמו מזוהה עם שחרור ירושלים העתיקה והכותל המערבי.
בסיום מלחמת ששת הימים מונה למפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה וצפון סיני, בדרגת תת-אלוף. ובחודש דצמבר 1969 מונה לאלוף פיקוד הצפון. בתקופת כהונתו כאלוף פיקוד פרץ צה"ל לסוריה ולפתח לנד ונאחז בהר-דב. בחודש אוגוסט 1972 יצא לארה"ב ושירת כנספח צה"ל בשגרירות ישראל בוושינגטון.
|
|
בתקופת כהונתו כרמטכ"ל התמודדה ישראל עם מספר פיגועי מיקוח
|
| ▪ ▪ ▪ |
בינואר 1974 שב לקדנציה נוספת כאלוף פיקוד צפון ועם פרסום דוח הביניים של ועדת אגרנט שהביא לפרישתו של הרמטכ"ל דוד אלעזר מונה מוטה גור באפריל 1974 לרמטכ"ל העשירי של צה"ל.
במהלך כהונתו כרמטכ"ל הוביל את שיקום צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים, והתמקד בתהליכים של בניין כוח והתעצמות. בתקופת כהונתו כרמטכ"ל התמודדה ישראל עם מספר פיגועי מיקוח ובהם הפיגוע במלון סבוי, בלילה שבין 5 ו-6 במרס 1975, הפיגוע במעלות שהתרחש ב-15 במאי 1974 ו"מבצע יונתן" ב1976 בו שוחררו מאנטבה חטופי טיסת אייר פראנס.
בעקבות "פיגוע כביש החוף" שהתרחש בשבת ה-11 במאי 1978 יצא צה"ל במרס 1978 בפיקוד גור ל"מבצע ליטני". ובו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד נהר ליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד נסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלשתינים בדרום לבנון.
|
|
|
|
|
מוטה גור והמלך חוסיין 1994 [צילום: יעקב סער/פלאש 90]
|
|
|
בשנת 1981 נבחר גור לכנסת העשירית מטעם המערך וכיהן עד למותו ב-1995
|
| ▪ ▪ ▪ |
לאחר סיום כהונתו כרמטכ"ל ופרישתו מצה"ל ב-1978 פנה גור לחיים האזרחיים. ב-1979 למד במכללה למינהל עסקים בהרווארד, ולאחר שובו לישראל שימש כמנכ"ל כור מכניקה.
בשנת 1981 נבחר גור לכנסת העשירית מטעם המערך וכיהן עד למותו ב-1995. בזמן שנאם במערכת הבחירות לכנסת העשירית, הטיח בקבוצה של תומכי "הליכוד" שהפריעו לו לנאום: "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים".
בשנים 1984 - 1986 היה שר הבריאות, ובשנים 1992 - 1995 כיהן כסגן שר הביטחון בממשלת רבין. בתפקיד זה הופקד על מערך המשק לשעת חירום, על הקשר עם המתיישבים היהודים בשטחי יהודה ושומרון וייצוג מערכת הביטחון בפני הכנסת.
מוטה כתב מספר ספרים. הידוע מבניהם הוא "עזית הכלבה הצנחנית" שעובד לימים לסרט בשם זה. בין הספרים שכתב: "הר-הבית בידינו" - על לחימת חטיבת הצנחנים בירושלים במלחמת ששת הימים, הספר "פלוגה ד' ועוד.
גור נישא לריטה מזור, בתו של ד"ר יהושע מזור שהיה מחלוצי תעשיית היהלומים בישראל ונשיא "בני ברית" בישראל. ריטה שהייתה לימים יו"ר האגף לחינוך סוציאלי בנעמ"ת, נפטרה במאי 2011 בגיל 78. אחיה של ריטה היה האדריכל אדם מזור.
רחובות ומוסדות ציבור ביישובים שונים בארץ נקראו על שמו מוטה גור - רחוב "משמרת" בו התגורר בשכונת אפקה שבתל אביב שונה לרחוב מוטה גור, מחנה 'בית ליד' (לשעבר מחנה 21) נקרא על שמו וכן רחובות בהרצליה, פתח תקוה, חולון ועוד.
|
|
| תאריך:
|
26/07/2023
|
|
|
עודכן:
|
26/07/2023
|
|
אלי אלון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שאול א.
|
31/07/23 17:56
|
|
עניבת החנק, שמנעה את התפתחותם הטבעית של ישובים קהילתיים רבים בגליל ובנגב ובנחל עירון בשל החוק המטופש שהמדינה התבצרה מאחוריו בדבר הגבלת כוחן של ועדות הקליטה ביישובים ל-400 המשפחות הראשונות בלבד, הוסרה השבוע. הכנסת, ביוזמת השרה אורית סטרוק ובסיוע אגפי של מפלגות האופוזיציה: ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי וחלק מ'יש עתיד', שהתגייסו למרות הקיטוב הפוליטי לתמיכה בתיקון לחוק האגודות השיתופיות, הרחיבה את אפשרויות הקליטה ביישובים המדוברים לכדי 700 משפחות בשלב זה, ובעתיד עד אלף משפחות.
|
|
|
|
|
הצעת החוק בדבר הכורח ללימוד תורה כבר ירדה מסדר היום של הכנסת. כך יאה. כמובן, אין להוציא מן הכלל שהצעת חוק זו עוד תשוב ותידון. בעיני, זו הצעת חוק מטופשת, באשר היא משווה בין לימוד תורה לבין תקופת שרות בצה"ל. במילה אחת: מהי מידת הסיכון הכרוכה בשרות בחבל השומרון, לבין ההתמסרות לשינון פרקים מן התורה? ייתכן כי יהיו אלה אשר ימתחו חוט רצוף בין הקצוות האלה, לימוד התורה ופרקי אימונים בבסיסי צה"ל. איננו חיים בימי מרד בר כוכבא, ימים של סייפא וספרא.
|
|
|
|
|
לא פעם אנו שואלים את עצמנו, מה כוחה של שירה, האם נוכל לחיות בלעדֶיה. העולם הופך להיות קר יותר וטכנולוגי יותר. כוהנֵי המילים ממשיכים לשורר, וככל שהדורות חולפים - יש מחסור: הלב חש במשקל הסגולי המיוחד של ההשראה הפואטית. יש לשירה משָׂא רוחני אמיתי, הכוח הבראשיתי לבקֵע קירות ולבבות, הכוח לעורר.
|
|
|
|
|
הפגנות הענק בישראל בעקבות חקיקת החוק הראשון של הרפורמה המשפטית מעודדות את אויבי ישראל ובראשן אירן. הם סבורים שישראל שוקעת לכאוס ביטחוני ומתקרבת למלחמת אזרחים או ל"מלחמת שבטים" כפי שהם קוראים לה כדי להדגיש את העובדה שישראל מפוצלת.
|
|
|
|
|
שתי הערות מקדימות לפוסט הבא::
|
|
|
|
|
