|   15:07:40
  טל קופל  
רכז סניף תנועת 'אם תרצו' באוניברסיטת בר-אילן
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
צליל אסולין: אני עדה לכך שהמודעות בציבור ליכולות הטיפול האלטרנטיבי - הולכת וגדלה
כתיבת המומחים
הבטיחו לעצמכם גיבוי חשמל תמידי עם סולר לגנרטורים
חיות. כפל כובעים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

חובה לפסול את חיות – כיצד המובן מאליו מודחק

אני אטען כי כפל הכובעים של אסתר חיות כראש הרשות אולם גם כשופטת מכריח אותה ליתר זהירות עקרון יסוד מוסרי בכל מערכת משפטית היא כאמור חוסר הפניות של השופט בבואו אל חומר הראיות או השאיפה לכך
22/08/2023  |   טל קופל   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
   איתמר לוין
אין יסוד לפסילת חיות

תופעה מתרחשת בקרב אנשי השדה המשפטי ואלה שיוקרתם נובעת משייכות לכללי השדה הנ"ל. במקרה המדובר ברצוני לעסוק בטורו של איתמר לוין "אין יסוד לפסילת חיות" מה-20.8.23. בטורו מסביר לוין שאסור לפסול את אסתר חיות מלדון בעילת הסבירות אע"פ שדעתה על העילה והצורך בביטולה כבר ידועים לנו. עיון בטור חושף מערכת טיעונים שאיננה עומדת במבחן לוגי, מבחן דמוקרטי ומבחן מוסרי מנקודת מבט ליברלית.

הטיעון הראשון עמו פותח לוין הוא הטענה כי 'אין אובייקטיביות גמורה' לשופט. אין ספק כי זוהי טענה נכונה אבל היא לא רלוונטית למקרה בו עמדת השופט ידועה בריש גלי כלפי נושא המשפט, עוד לפני המשפט. המצב שנוצר חסר אף את הנראות הטקסית והפורמלית של משפט צדק, ודומה הדבר לאותה פליטת פה של השופטת רות רונן בדיון על הערכת מעצרו של אלישע ירד שם הודיעה על החלטתה לפני שעורכי דינו קיבלו הזדמנות לדבר. בהחלט יש הבדל בין השערה על דעתו של השופט לבין ידיעה ודאית מה עמדתו קדם תחילת התהליך המשפטי. מכאן שבסיס לוגי זה לוקה בהבדל בין הדיון התיאורטי-פילוסופי ובין הדיון הפוליטי-משפטי המעשי.

אין מדובר בעיון מופשט על יכולת השופט אלא בנושא קונקרטי בו השופטת הכריזה את דעתה הנחרצת קדם הדיון, אם נדמה זאת, נימוקי הצד שטוען בעד ביטול עילת הסבירות משולים לטיפוס בעוד שנימוקי העותרים הם ריצה-בירידה, בכך לא ניתן לטעון שיש אף יסוד אובייקטיבי בשיקול הדעת של השופט, הדין כבר ניתן באותו נאום, לפני האזנה לטענות. אף במקרה שנועד להוכיח טענתו ממשיך לוין ומביא דוגמה מ'קדם משפט' על מקרה נזיקין ומתעלם מההקשר הפוליטי של האמירה ושל העתירה. כך שאין מדובר בדעה על נושא 'קר' כמו נזיקין שם העמדה חיצונית לשופט (קרי האם זכאי פלוני לנזיקין לפי הראיות) אלא על נושא 'חם' שנוגע לערכים, שייכות פוליטית ורגשית לקבוצה וסדרי שלטון. לוין לא יכול להשוות בין תפוחים ותפוזים ובהתאם לא יכול להשוות בין דיון חוקתי בעל נגיעה פוליטית לדיני נזיקין. והרי עמדתה של חיות נובעת מתוך עולמה הערכי באופן ישיר ומפורש!

הטיעון השני נוגע ב'כובעה השני' כ"ראש הרשות השופטת" ובכך מוטלת עליה חובה ציבורית להגיב להתרחשויות הנוגעות לרשות שהיא עומדת בראשה. ראשית יש להתייחס לכשל הטיעון הנ"ל באנלוגיה לראש הרשות המבצעת, שכן אם הוא מנוע מלעסוק ברפורמה בכלל 'משפטו', וזאת למרות שהרפורמה לא נוגעת באופן ישיר במשפטו, אזי מדוע ראש הרשות השופטת זוכה לדין אתי שונה? האם היא לא נמצאת בניגוד עניינים בבואה לדון בסמכויותיה? על כן כשל ראשון הוא כשל אנלוגי לפיו, כפי הנראה, חושב לוין שראש הרשות השופטת הוא אכסיומטית אדם 'טוב' יותר מכל ראשי הרשויות האחרות.

אני אטען כי דווקא כפל הכובעים שלה כראש הרשות אולם גם כשופטת מכריח אותה ליתר זהירות. עקרון יסוד מוסרי בכל מערכת משפטית היא כאמור חוסר הפניות של השופט בבואו אל חומר הראיות או השאיפה לכך. כאן אין חוסר פניות ואין שאיפה – יש הכרזה פומבית שפוגעת בלגיטימציה של מערכת המשפט ככלל ושל הדיון בעתירה הספציפית בפרט. דווקא זהירותו של השופט היא בזיכרון שהוא לא נבחר ציבור אלא בורג במנגנון, בורג חשוב ומרכזי אך בורג, והמנגנון כולו חייב לפעול על לגיטימציה ציבורית שלא נובעת מבחירה ישירה אלא מתוך אמון בניטרליות היחסית של המערכת - כל תפיסה אחרת שומטת את השלטון מן העם ובכך מופר עקרון היסוד של הדמוקרטיה – והנה נימוקו של לוין מנמק דווקא את עמדת המתנגדים – אם זוהי המערכת, וכך היא פועלת, אכן היא טעונה רפורמה ויש שיאמרו אף מהפכה.

דה פקטו, לוין מכשיר בית משפט פוליטי שמתפקד כשחקן פוליטי מודע במשחק בו הוא גם אחד הצדדים היריבים וגם שופט המשחק הקובע את כללי המשחק תו"כ התנהלותו! לוין מנמק כתיאולוג או סופיסט מדוע המובן מאליו הוא שאיננו מובן מאליו ולכן מה שאיננו מובן מאליו הוא הרצוי והראוי – פרותגרוס למשפטנים.

הטיעון השלישי הוא באנלוגיה בין שופט ונבחר ציבור. ומכאן שואל לוין על דרך האבסורד "אולי נאסור על שרים להצביע בממשלה על תקציבי משרדיהם ועל מינויים בהם"? מובן כי מדובר בתיאור אבסורדי אולם הוא משמש להצגת טיעון ענייני: הרף האתי או במובן אחר, האתוס לפיו צריכים לפעול פוליטיקאים זהה לאתוס לפיו צריכים לפעול שופטים. האנלוגיה המדוברת מעידה, לדעתי, על אי-הבנה של רעיון ניגוד העניינים בפרט והרעיון הדמוקרטי בכללותו.

ההבדל הקרדינלי הראשון בין נבחר ציבור לפקיד (בכיר ככל שיהיה כשופט) פשוט ונובע מהגדרתם השונה של התפקידים: נבחר ציבור נבחר על בסיס החצנת עמדותיו. משמע אין ניגוד עניינים ערכי או הסתר ערכי, השר והפרלמנטר שניהם 'נקודות מימוש' של ערכים ואינם נדרשים ל'אובייקטיביות' מדומיינת בין ערכים בחברה. בסופו של יום, היותם 'לא ניטרליים' הוא תנאי למימוש עקרון החוזה החברתי לפי ג'ון לוק והוגים אחרים של הליברליזם. תפקידם הוא מימוש אידיאולוגי של ערכי הקבוצות ששלחו אותם, במובן זה הם שליחים של ערכים. זאת בניגוד לשופט שהוא שליח של חוק והחוק ונדרש לאתוס של שאיפה לניטרליות, "ללא משוא פנים". על כן האנלוגיה שמנסה לשרטט לוין קורסת לתוך עצמה שכן היא מניחה שגם בשדה הערכים אפשר להגיע ל'פסיקה' אובייקטיבית של 'צדק' על בסיס 'ראיות' וזוהי הדלת הפרוצה אל העברת סמכויות כינון החוקה מן העם אל קבוצת שופטי העליון. זוהי שגיאה מושגית בהבנת הדמוקרטיה. בלא משים לב, לוין יוצר מערכת לוגית שהפתרון הפוליטי שלה הוא מערכת טכנוקרטית שעוינת כל ערך שאיננו 'פרגמטי', או מחוץ למסך העשן הרטורי, עוינת כל ערך שלא נכנס לסל ערכיה.

ההבדל הקרדינלי השני הוא תפקיד הנבחר כחוליה מקשרת בין השלטון והעם ולכן הוא חייב להיות בעל יכולת ביצוע בכל תרחיש זולת ניגוד עניינים מובהק כגון רווח כלכלי ישיר וכדומה. החלפת שופט בניגוד עניינים לא צריכה להיות פקטור שכן אתוס של החתירה לאובייקטיביות שייך לכלל השופטים (לכאורה). אולם החלפת נבחר משמע הזזת אדם שמגלם בתפקידו ומהותו, עמדותיו וערכיו גשר קדוש בין הקהיליה הפוליטית (העם) והשלטון. בלשון פשוטה, הוא חיבור ישיר בין רצון העם והכרעת הרוב, לגווניה, והשלטון. בכך חשוב לאפשר לו לפעול תחת הסייגים של ניגוד אינטרסים אישי כגון רווח כלכלי אישי וכדומה. החלת אתוס של שופט על השר מסרסת את הרעיון לפיו העם משפיע על השלטון, החלת אתוס 'הנבחר' על השופט מסרסת את הרעיון לפיו ביהמ"ש פוסק לפי החוק שכן השופט הופך להיות המכריע בין ערכים. מכאן או מכאן, הטיעון השלישי של לוין קורס.

למען הסר ספק, כותב לוין ש"מותר להסתכן ולנחש, שהעתירות נגד ביטול עילת הסבירות יתקבלו ברוב אשר ינוע בין ארבעה עשר מול אחד לבין אחד עשר מול ארבעה. חיות וברון צפויות להימנות על הרוב". כך משחרר לוין משפט שמעיד כי אין כאן צדק, אין כאן דין ואין כאן שום דבר זולת אירוע טקסי וסמלי שמטרתו ציון העברת שרביט הריבון מן העם לקבוצה לא נבחרת עמה לוין מזדהה. ישאל הלוקיאני או הג'פרסוניאני "אם התוצאה ידועה לשם מה המשפט"? וצדק בשאלתו שכן איזה ערך יש לדיאלוג על בסיס טענות ונימוקים מסוג ראיה במערכת בה הדין קדם לדיון? הדימוי ההולם הוא ועדת שחרורים בבית סוהר אשר החליטה מראש שהאסיר לא ישוחרר עוד לפני ששמעה אותו. אני אשאל את לוין האם לא חבל לכולם על הזמן?

לסיכום טענתי, בשני מקרים במהלך המאמר מודה לוין שהצהרתה של חיות היא בדיוק הסיבה שהיא צריכה לפסול את עצמה שכן במקרה שלה לא נדרש אפילו ניחוש. הצהרתה איננה נאום כי אם פסק-דין-לבוא. אין מדובר במשפט צדק אלא במשפט הדומה לקרבות התיאולוגים בין רבנים וכמרים בימי הביניים – התוצאה ידועה מראש וכל האירוע נועד לבסס את הרצוי לריבון האמיתי, הנסיך או במקרה שלנו, השופט. איתמר לוין מנמק בנימוקים שאינם עומדים במבחן הביקורת הלוגית את עמדתו. הוא מעניק לשופט כ'דמות' ולשופטת חיות בפרט מעמד שאין אלא לתארו כ'על-אנושי', הוא מתעלם מההשלכות של מצב זה הלגיטימציה של מערכת המשפט בעיני הציבור.

תאריך:  22/08/2023   |   עודכן:  23/08/2023
טל קופל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חובה לפסול את חיות – כיצד המובן מאליו מודחק
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רצח בת שבע ניגרי לעיני בתה בידי מחבלים פלשתינים עורר תגובה מובנת של זעם ולצידה קריאות בלתי אחראיות לנקמה ולמדיניות בלתי אפשרית. רק בממשלתו של בנימין נתניהו מרשים לעצמם שרים לתקוף את מדיניותה, ואין פוצה פה ומצפצף כי הוא משלים עם כל עיוות ובלבד שיישאר על כס ראש הממשלה הריק מתוכן ומתבונה וממוסר.
22/08/2023  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בימים אלה מלאו 60 שנים לרצח אבי רייף ממושב גבעת ח"ן ואבינועם אבנשטיין ממושב גן חיים, שניהם בני 19 חברי היאחזות הנח"ל אלמגור שבחבל כורזים הצופה על הכנרת. השניים נרצחו על-ידי קבוצת חיילים סוריים שחדרה מהגבול הסורי לשטח ישראל.
22/08/2023  |  אלי אלון  |   יומני בלוגרים
באחרונה מסתמן שוב נושא שיצטרף קרוב לוודאי לערימת הנושאים שהינם חמים דיים, לעורר ויכוח ציבורי נלהב, גם חוצה גבולות בישראל. כוונתי להסכם המסתמן עם ארה"ב וסעודיה, ובו אמורה להכלל, כבקשת סעודיה, הסכמה להתקנת כור גרעיני לשימושים אזרחיים בממלכה.
22/08/2023  |  מרדכי ליפמן  |   יומני בלוגרים
יש רגעים בהם חובה להישיר מבט נכוחה אל המציאות ולקבל החלטה, הכרעה, גם אחרי 75 שנות תקומה ותחיית העם היהודי השב למולדתו. יש רגעים בהם תהליכי עומק המתרחשים אט אט כבישול איטי של חמין, טשולנט או סחנה, מקבלים טעם מיוחד, מעודן, עד אשר טעמם נהפך למר והקדרה אף עלולה להישרף. יש רגעים בהם המציאות מחייבת עצירה מסודרת להתארגנות ולבחינת המצב העכשווי ביחס אל הכלל.
פרשת השבוע "כי תצא" היא הפרשה הששית בספר "דברים", ובה שבעים וארבע מצוות, המתפרשות על פני קשת רחבה של נושאים ותחומים שונים. אנחנו למדים מהם על התייחסות ואכפתיות כלפי האחר, התייחסות רוויית חמלה אל החלש מאתנו.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחרונה רבים התצלומים המעידים כי פרחחי ביבי והמשיחיים מגיעים מצויידים במקלות ובכלים אחרים ומכים את המפגינים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
רע הדבר שנושא עתיד הרצועה טרם נידון אצלנו וטרם הוחלט מה עמדת ישראל    האם חשבו אצלנו לא רק על המחר שאחרי המלחמה אלא גם על מוחרתיים?
הרצח המזעזע שאירע השבוע של הילד בן ה-6 מהרצליה על-ידי אמו בדקירות מכשיר חד, מזכיר מקרה די דומה שאירע לפני 62 שנים במושב כפר ויתקין בעמק חפר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il