|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
פרשה כואבת [צילום: בינג AI]
|
|
|
קשישות קרועת לב של משה המנהיג (ב')
|
|
אי אפשר שלא לחוש בעת הקריאה את פרצי הכאב של משה הקשיש בערוב ימיו, כשהוא נדרש לייסר את העם האהוב עלי באמירה קשה - "וישמן ישורון ויבעט"
|
|
אודה, שאני כותב מתוך כאב רב, כשאני מבקש לגעת בדמותו של משה בערוב ימיו. קשישות חייו של המנהיג האהוב עלי במקום שתהיה עדויה בחמימות רבה של העם, לו הוא הקדיש את כל חייו. הוא נאלץ מתוך כאב להתעטף בצער ובאפילה קודרת בהידרשו להבהיר לעמו בשירת "האזינו" בה הוא מסכם את פועלו, אמירה קורעת לב - "עַם נָבָל וְלֹא חָָכָם" (דברים, ל"ב, ו').
משה בשירה המסכמת את מנהיגותו רואה באלוהי ישראל "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ ...כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט"(שם, פס' ד') ומולו הוא נדרש בייסורי לב לציין קווי אפיון כואבים על הדור שהוא הנהיג - "דּוֹר תַּהֲפוּכוֹת", "דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתָּל", דור כפוי טובה - "וַיִּשְׁמַן ישורון וַיִּבְעַט". הקורא את שירת "האזינו" חש את כאבו של משה לנוכח התופעות המצערות שפקדו את העם אותו הוא הנהיג - "זָבְחוּ לַשֵּׁדִים לֹא לֶאֱלֹהַּ" (שם פס' י"ד-י"ז).
בשירת "האזינו" בספר דברים פרק ל"ב בפסוקים ו'-י"ד משה מתאר את תרומתו הגדולה של אלוהי ישראל לעמו, ואילו בפסוקים ט"ו-י"ח הוא מתאר בכאב רב את כפיות הטובה של עם ישראל. מצד אחד העניק אלוהים לעמו מכל טוב "וְיַנִּקֵהוּ דְּבָש מִסֶּלַע ...חֶמְאַת בָּקָר וחלב צֹאן ...וְאֵילִים בְּנֵי בָּשָֹן (שם, פס' י"ד). מצד שני ניצב עם כפוי טובה "שָׁמַנְתָּ, עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיּטֹּש אֱלוֹהַּ עָשָׁהוּ" (שם, פס' ט"ו).
אי אפשר שלא לחוש בעת הקריאה את פרצי הכאב של משה הקשיש בערוב ימיו, כשהוא נדרש לייסר את העם האהוב עלי באמירה קשה - "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעַט". זו אמירה שנאמרה מפי משה לעם אהוב, שאותו הוא הוציא מעבדות מצרים לחיי חרות בישראל.
הרגישויות של משה כמנהיג כובשות אותי. בעת קריאת הכתובים אני חש את כאבו של משה הקשיש, המסכם את מפעל חייו כשמולו מזדקרות תופעות מצערות בעם אותו הנהיג כמו - נטישת אלוהיו - "וַיּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עֲשָׁהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻעָתוֹ" (שם, פס', ט"ו). אי-אפשר שלא לחוש את עוצמות הכאב בלבו השבור של משה בעת קריאת שירת האזינו, כשלאחר ארבעים שנות הובלת העם במדבר הוא נאלץ לזעוק מקרעי לבו לעברו - "בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם" (שם, פס', כ').
כואב לי, שעל משה נגזר לעמוד מנגד. הוא מעפיל על הר נבו וסוקר במבט רחב את הארץ המובטחת, סוקר את העתיד אליו הוא לא יגיע. וביטוי לכאבי מצאתי בשיר "מִנֶּגֶד" של המשוררת רחל.
מִנֶּגֶד
קַשּׁוּב הַלֵּב
הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת
הֲבָא, הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.
מצער אותי, שמעמד הר נבו, בו ראה משה את כל יפי הארץ, נטבע בתרבות היהודית לדורותיה כסמל לאי מימוש או חוסר יכולת למימוש יעדי חיים חיוביים. משה עולה Kהר נבו בערבות מואב רואה את כל הארץ מהגלעד בצפון עד הנגב, משה בא ו"עֶצֶב נְבוֹ וְקֶשֶׁב נְבוֹ" מלווה אותו, עצב אי-הגשמת הייעוד, שלמימושו הוא נכסף.
כקורא קשה לי להיפגש עם הצער של משה הקשיש, שנאלץ בערוב ימיו להיפרד מעמו, כשהוא מייסרו על נטישתו את "אֱלוֹהַּ עָשָׁהוּ". נוסף לנטישה המכאיבה של העם את האלוהים המיטיב הוא מגדיש את הסאה - "בְּתוֹעֵבוֹת יַכְעִיסֻהוּ" (שם, פס' ט"ו-ט"ז).
דברי הפרידה הכאובים של משה מעמו שהבאתי במאמר הם ציטוט משירת "האזינו" בספר דברים פרק ל"ב. על שירת "האזינו" כתב משוררנו הלאומי ח.נ. ביאליק - "...שירת "האזינו" היא הנשגבה מכל שירי התורה...ואין ערוך ליפיה ולעזוזה". לי כואב שהיופי והעזוז שבשירת האזינו מלווים בלב כואב של משה.
|
| תאריך:
|
12/09/2023
|
|
|
עודכן:
|
13/09/2023
|
|
איתן קלינסקי
|
|
קשישות קרועת לב של משה המנהיג (ב')
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שהת תשפ"ד
|
12/09/23 09:05
|
|
|
|
2
|
|
צילה. כהן
|
12/09/23 12:29
|
|
|
|
3
|
|
שנת תשפ"ד
|
13/09/23 09:26
|
|
|
|
4
|
|
שנהטןבה לחיילינו
|
14/09/23 09:52
|
|
זעם רב שורר בעיר חברון כלפי כוחות הביטחון של הרש"פ, חמושים פתחו באש ב-10 בספטמבר לעבר תחנת המשטרה בעיר בנקמה על כך שאנשי ביטחון פלשתינים עצרו שני עבריינים באחד הבתים בעיר, היכו אותם, הפשיטו את פלג גופם העליון וצילמו אותם כדי להשפילם.
|
|
|
|
|
עם בואו ללשכת ראש הממשלה, הוא היה חולף ביעף במבואה הרחבה, ונבלע מיד בחדר המזכיר הצבאי או היישר בחדרו של ראש הממשלה. לא התעכב לרגע, מהיר, ענייני, יבש משהו, בא לדווח, לשמוע ולהשמיע. כמו כוכב שביט - נכנס, דיווח, ויצא. שמו אז לא היה ידוע ברבים. אני כמובן הכרתיו בתוקף תפקידי, אף כי כמעט שלא החלפתי עימו מילה - הוא ראש המוסד, אני ראש הלשכה. ידעתי שלנגד עיניו של שבתי שביט אך ורק טובת המדינה וביטחונה. מבחינה זו, היה האיש לרוחו ולטעמו של איש הסוד ראש הממשלה יצחק שמיר.
|
|
|
|
|
הסרט "אופנהיימר" משמש דוגמה לבימוי, משחק ותסריטאות משובחים. הוא גם משמש דוגמה לדבר נוסף: היחס הסלחני של החוגים האמנותיים והאינטלקטואליים במערב אל הקומוניזם. למי שלא צפה בו, "אופנהיימר" שם דגש רב על הדיונים הביטחוניים ששללו מן המדען הידוע, "אבי" פצצת האטום האמריקנית שנבנתה בזמן מלחמת העולם השנייה ובעל עבר קומוניסטי רב-שנים, את סיווגו הביטחוני. ההחלטה, שהתקבלה בשיאה של המלחמה הקרה בין ארצות-הברית וברית-המועצות, הכתימה את שמו של אופנהיימר והביאה רבים להטיל ספק (בלתי מוצדק) באשר לנאמנותו לארצות-הברית.
|
|
|
|
|
נתחיל במטפורה; בקטע מסוים בסרט "אופנהיימר" אומר השחקן מפי בן דמותו האמיתי כי תגובתו לפיצוץ פצצת האטום הראשונה, שכינויו "ניסוי טריניטי", ביולי 1945, הייתה: "עכשיו הנני המוות, המחריב עולמות". היה זה ציטוט מספר קדוש הינדי אותו זכר. במשתמע רצה לומר כי הוא אחראי לשחרור הכוח העליון שעלול להרוס את העולם. הסרט מבוסס על הביוגרפיה של ד"ר רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום האמריקנית שפותחה במסגרת "פרויקט מנהטן", שכללה בין היתר ראיון טלוויזיוני שהוא העניק עשרים שנים לאחר אותו פיצוץ, ב-1965.
|
|
|
|
|
יום הכיפורים 1973 התחיל אצלי כשאני נשוי די טרי. עם תינוק בן חצי שנה. שבת בצהריים 6.10.73. אנו מאכילים את התינוק. 14:00 אזעקה. אני עוטף את סהר בננו בשמיכת הפוך האדומה (שהייתה שלי בילדותי) רץ למקלט ומרגיש כמו אבא שלי שעטף אותי באותה שמיכה ורץ אתי ב-1956 באזעקה לילית במבצע קדש. ממש דזה וו. כאילו כלום לא השתנה.
|
|
|
|
|
