אודה, שקשה לי להקליד מלים המייסרות את עמי במישוריות המוסרית בימים אלו, שהקיומיות הלאומית שלנו בארץ ישראל נאבקת על נפשה מול כוחות עוינים המבקשים להכחידה. אך אני נוטל דוגמה מהנביא ירמיהו, שבעיצומם של ימים הקשים מנשוא, כשהכוחות המבקשים להכחיד את הקיומיות היהודית בארץ ישראל התעצמו, הנביא ירמיהו לא זנח את הקול הזועק: "בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דָּם נְפָשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים, לֹא בַּמַּחֲתֶרֶת מְצָאתִים... הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אוֹמְרֵךְ לֹא חָטָאתִִי" (ירמיהו, פרק ב', פסוק ל'). נזקקתי להקדמה זו, כי לפרשת המרגשת, המשתפת אותנו בחוויה המרגשת של כניסת אברהם אבינו, אבי האומה לארץ ישראל, אני מבקש להביע את כאבי, כי אנחנו, בניו של אברהם אבינו, מעדנו בשלל מישורים מוסריים, שאברהם עמל קשות כדי לפרוס אותם כנדבכי קיומנו בארץ ישראל.
בשבת נקרא את פרשת "לֵךְ לְךָ" בסימן של כפל משמעות. בטקס קבלת שבת בבית או בהתכנסות בבית הכנסת נלווה את אברהם אבינו, שעל-פי תפיסת המקרא עשרים דורות עברו מהאדם הראשון עד בחירתו, כשנאמר לו: "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלָדְתְךָ" (בראשית י"ב, א'). אברהם אבינו יצא מחרן למרחבי הארץ, בה אנחנו חיים, אותה אנחנו אוהבים. היעד ליציאתו לכאן מובהר בפסוק: "שֶׁיִּתְבָּרְכוּ בְּךָ כּל מִשְׁפָּחוֹת הָאֲדָמָה" ( אותו פרק י"ב פסוק ב').
אנחנו, בני אברהם, בן דור העשרים לבריאה, שואפים להקים חבת מופת שיתברכו בנו - בני עם ישראל - כל העמים, שלא יתברכו בנו כחברה הנותנת עדיפות להון מכֹעָר, לשלטון מושחת ולעולם תחתון. שיתברכו בנו בהון אנושי הערכי, שבנה ובונה את מדינת ישראל.
אנחנו הנאספים בטקס משפחתי או בבית הכנסת וקוראים את פרשת "לך לך" ממשיכים לבטא את זעקת הנוקד והבוקר, בולס השקמים הנביא עמוס מתקוע אל המעוותים את ערכיו המוסריים של אברהם אבינו. נמשיך לזעוק את זעקתו, שלא השלימה עם קוטביות חברתית, בה "פָּרוֹת הַבָּשָׁן עוֹשְׁקוֹת דַּלִּים וְרוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים" (עמוס פר' ד' פס' א') בה חברות קבלן מכות בהון האנושי של החברה הישראלית.
אנחנו הנאספים ומקריאים את פרשת "לך לך". אנחנו קוראים את המשאלה של אבי האומה לייצב בארצנו חברה, כלשון הכתוב בפרשה - "וְנִבִרְכוּ בָּה כָּל מִשְׁפָּחוֹת הָאֲדמָה", לכן עלינו להוקיע שלטון מסית נגד מערכות המשפט, נגד היועץ המשפטי לממשלה. לכן אמצנו את השם של פרשת השבוע וקראנו כאן בקול "לֵךְ לְךָ", "לֵךְ לְךָ מֵאִתָּנוּ", ונמשיך לקרוא בקול "לֵךְ לְךָ". לך מאתנו ראש ממשלה, שאחראי למציאות החיים המדממת יום-יום בארצנו האהובה.
במציאות הנוכחית אליה נקלענו בימים אלו, אני מציין בכאב, שאל לנו להצניע את המאבק למימוש ערכי פרשת "לך לך", כשכל האנרגיות חייבות להיות מופנות למלחמת הקיום הלאומי שלנו מול אלו, ששמו לעצמם מטרה להכחיד את הקיומיות היהודית בארץ ישראל. ירמיהו לא זנח את המאבק לכינונה של ארץ בה לא תהיה מציאות כי "מִקָּטְנָם וְעַד גְּדוֹלָם כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בֶּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלּוֹ עוֹשֶׁה שֶׁקֶר (ירמיהו פרק ו' פסוק י"ג ).
אני נושא תפילה בלבי, שנמשיך להיות ו"יִתְּבָּרְכוּ בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" יתברכו בדפוסי החיים של עולמנו המוסרי ושתיכשל מזָימתם של מבקשי ההתנכלות לקיומנו הלאומי.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
