פרשת "מקץ" (ב)

בימים אלו - שאנחנו מתמודדים עם החמאס, שביום כ"ב בתשרי ערך טבח אכזרי בעשרים ושניים ישובים כפריים בישראל במסע להשמדת מדינתו של עם ישראל - התגובה שלנו צריכה להיות כעם, שהעניק תרומה לתרבות של החברה האנושית.

אני מתייחס לתרומה לתרבות של החברה האנושית בתיאור פתרון חלומות יוסף בספר הספרים כתשתית לרפורמציה אותה מוביל יוסף בן יעקב אבינו, הרפורמטור הראשון בהיסטוריה של החברה האנושית. רפורמטור שכולו התגלמות של הומאניות ואנושיות. מצער, שהרפורמטור הראשון פגש את היד הגרומה של המוות בבור אליו נזרק על-ידי אחיו ועבר השפלה קשה, כשאחיו מכרו אותו לעבד לסוחרים בבני אדם.

אני מכבד את כל מי שרואה בפתרון החלומות של יוסף, שמצוי בהם בדיוק רק מה שמחבר הטקסט המקראי מציין, לפיו יוסף אומר בבהירות רבה בספר בראשית פרק מ"א, פסוק ט"ו: "בִּלְעֲדֵי אֱלוֹהִים יַעֲנֶה...". כלומר, יוסף מבהיר מלכתחילה, שאין ביכולתו לתת תשובה בלעדי האלוהים. אין ביכולתו לעמוד במשימה המיוחלת בלי הכוונה אלוהית. הכל בידי שמים.

אני מצדד בגישה השוללת, שיד אלוהים היא זו, שכוונה את הקנאות החשוכה של האחים ביוסף. אינני רואה את הכוח השמימי מכוון קנאות עיוורת וחסרת מעצורים של האחים, ומעלה אותם על שרטון של שפל מוסרי עד להחלטה אומללה למכור את האח לסוחרים בבני אדם בדרכם לארץ זרה, ולשקר לאבא המודאג: "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, טָרֹף טָרַף יוֹסֵף" (בראשית ל"ז, ל"ג). האב בצערו קרע בגדיו, שם שק במתניו "וַיּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים". (שם, ל"ד).

אני רואה ביוסף הפותר את החלום, כמי שמביא לפתרון את פרי הניסיון של החיים, אותם צבר כאדם, שעמד לא פעם מול היד הגרומה של המוות. אני רואה בפותר החלום את מי שהביא לפתרון את חוויית השהות בבור במדבר אליו נזרק על-ידי אחיו המביעים שנאה עזה כלפיו, את מי שהיה נתון לאימת סוחרים בבני אדם והתייסר שנים רבות בבית הכלא המצרי. אני רואה בניסיון החיים של יוסף את המפתח לפתרון החלום של פרעה. ניסיון החיים הקשה, שטלטל את יוסף לתחתיות שאול עמד בבסיס ההחלטה, בבסיס ההיגיון, שבטלטלות משפל לגאות חובה להציע למבקש הפתרון את הצעת החיסכון בעתות גאות, כדי לצבור כוחות עמידה בעתות השפל.

אני רואה את החוכמה האנושית, שנצברה בניסיון חיים קשה, בכתוב בבראשית מ"א פס' ל"ה: "וַיִּקְבְּצוּ אֶת כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הַבָּאוֹת הָאֵלֶה, וַיִּצְבְּרוּ-בַּר תַּחַת יַד פַּרְעֹה... וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶַׁבע שְׁנֵי הָרַעַב..." והתוצאה המבורכת של חוכמת החיים היא שעומדת מאחורי התיאור בפרק מ"א פס' נ"ה: "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל-פַּרְעֹה לְלֶחֶם, וְאָמַר פָּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם - לְכוּ אֶל-יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׁוּ".

רגישות חברתית והומאניזים אנושי חברו יחד עם תובנות החיים והעוצמות המוסריות למפעלו של הרפורמטור הראשון, יוסף בן יעקב, שפועלו מתואר בפרשת "מקץ". הרגישות החברתית וההומאניזים האנושי, שניווטו את חכמת החיים של יוסף, הצילו את העם המצרי משאול תחתית של רעב, ולמעשה הבטיחו גם את רווחתם של פליטי הרעב מארצות הסמוכות למצרים. התובנות של הרפורמטור הראשון מוכחות בימים אלו.

מי שבימים טובים חסך לעת מצוק, כוח העמידה שלו היה חזק ויציב בימי הקורונה הקודרים שעטפו אותנו תקופה ממושכת. מי שבימים טובים חסך לעת מצוק, כוח העמידה שלו הוא חזק ויציב בימים הסוערים, שכפה עלינו החמאס הרצחני מיום כ"ב בתשרי וגרר אותנו למלחמה שכבר נמשכת חודשיים. לדעתי, הכל בידינו, אך כאמור בפתיחת דברי, אני רוחש כבוד למי שמתייחס להתרחשויות בפרשה כי הכל בידי הכוח השמימי ולא בידינו.