עסקת הכניעה מעניקה לחמאס את הנצחון

צריך לשפשף את העיניים, להזדעזע ולא להאמין למשמע שורת מעשי הכניעה המופקרים בעסקת הכניעה המתגבשת בין מדינת ישראל לארגון הטרור 'חמאס'.

כדי להבין מדוע העסקה המוצעת היא מעשה חרפה חסר כל כפרה, שגיאה היסטורית חסרת תקנה, המכתירה את האויב בכתר של נצחון - צריך בסך-הכל לבדוק מה נותן החמאס לעומת מה שנותנת מדינת ישראל - ובאמת תהום עמוקה פעורה בין מסכת הוויתורים הישראלים לבין "הוויתור" של החמאס.

החמאס נותן רק דבר אחד - שחרור של כ-40 חטופים (בשלב זה), אך דבר זה אינו יכול כלל להחשב כוויתור, שהרי מלכתחילה הייתה כוונתם להשיג בדרך החטיפה את החלפתם ושחרורם של מחבלים-רוצחים (שאמצעי התקשורת אצלנו קוראים להם 'אסירים ביטחוניים') הנמצאים בבתי-הסוהר שלנו.

ומה נותנת מדינת ישראל? להלן 5 ויתורים משמעותיים:

1. הפסקת לחימה של יום אחד לכל חטוף שיוחזר. משמעותו החמורה של ויתור זה היא עצירת התנופה של צה"ל ומתן 40 יום לחמאס כדי להתארגן להמשך הלחימה. כך לא מכריעים אויב! האם בבסיס ההחלטה על עצירת המלחמה ל-40 יום מובאת גם הערכה על כמות הנפגעים שתעלה לנו הפסקה זו?

מי שכתב ספר תחת הכותרת "איך לנצח את הטרור", נותן עתה לטרור הרצחני את הגדול שבנצחונותיו ולמדינת ישראל את הגדול שבכשלונותיה. מי שמכריז פעמיים בשבוע כי צה"ל לא יעצור עד לנצחון, עוצר עתה את צה"ל למשך חודשים רבים.

2. שחרור של למעלה מ-1,200 מחבלים-רוצחים (וזאת רק בשלב הראשון!). תוספת זו של מחבלים חופשיים שיפעלו בשטחי יהודה-שומרון ועזה ויצטרפו למערך הלוחם והטרוריסטי של החמאס, מקבילה לתוספת של אוגדת שריון לצבא רגיל.

נראה כי ראש הממשלה חוזר שוב על שגיאתו האסונית והרת-הגורל שכשל בה ב"עסקת שליט", שתוצאתה הישירה היא הטבח ההמוני של ה-7 באוקטובר. ראש-הממשלה לא למד דבר משגיאתו ההיסטורית הקודמת. עשרות שנים של ניסיון בראשות ממשלה ובשדה הפוליטי לא הספיקו לראש-הממשלה כדי ללמוד כיצד לטפל בטרור הערבי, ובמקום לשנות את הכיוון השגוי ולהתנער ממעשה הכניעה הקודם, הרי בעצם מעשה הכניעה החדש הוא ממשיך לחזק ולעודד את ארגוני הטרור בדרכם לבצע מעשי חטיפה נוספים.

3. הוצאת צה"ל מהאזורים העירוניים-הבנויים. ויתור זה (שחומרתו הרבה אינה מוערכת נכון על-ידי ערוצי התקשורת) משמעותו היא חזרתם של המחבלים למקומות שכבר נכבשו ומשם הם נהדפו. הוצאת צה"ל מהאזורים הבנויים תאפשר לחמאס להתבצר באזורים אלה, להתמקם בבניינים ולהתקין שפע של מלכודים, דבר שיעלה בחיילים הרוגים רבים.

זאת אומרת שצה"ל יצטרך לכבוש שוב ולהקיז דם מחדש בלחימה על מקומות שכבר נכבשו פעם אחת! על סמך מה מסכים 'קבינט המלחמה' לרעיון מזעזע זה? האם נסתתרה בינתנו ונתבלעה דעתנו?

4. בצפון הרצועה ישנם כ-150,000 אזרחים שבתחילה ברחו משם אך ישראל שגתה ואפשרה את חזרתם בהפוגה הראשונה. מצב זה נוטל מישראל את אחד מהישגי המלחמה החשובים - ועכשיו ישראל ממשיכה בשגיאתה ומסכימה ל"התארגנות של האו"ם" לצורך המשך עתידי של חזרת פלשתינים "בלתי-מעורבים", כביכול, אשר יהוו סכנה ממשית לתושבים בשדרות, בנתיב העשרה, בכפר-עזה ועוד.

5. עצם הכנסת 'סיוע הומניטרי ' לאויב בעת מלחמה היא ויתור עצום שאין לו תקדים בהיסטוריה של המלחמות. נכון כי הדבר נעשה עד עתה עקב לחץ מצד ארה"ב, אך עתה מסכימה ישראל להגדלה נוספת של 'הסיוע ההומניטרי' כחלק מהסכם עם החמאס. לפי דבריו של ראש השב"כ הרי למעלה מ-70% מכלל הסיוע ההומניטרי מגיע לידי החמאס. ועכשיו מתחייבת ישראל להגדיל את כמות המשאיות שיכנסו לרצועה! מדהים!

חיסולה של מדינת ישראל כמדינה בת-קיום

העסקה המדוברת היא אסון מתמשך לדורות, זו עסקה שתערער את עצם קיום המדינה. זו תהיה כניעה מוחלטת של מדינה ריבונית לארגון טרור שפל ורצחני. ארגון טרור שהתנפל על אזרחים וביצע בהם פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות - במקום שיבוא על עונשו - זוכה עתה לנצחון אדיר שאין דומה לו.

ארגון טרור שעומד על סף התרסקות צבאית, שמוכה שוק על ירך בכל עימות והיתקלות עם כוחות צה"ל, מקבל לפתע, על מגש של כסף, נצחון מרהיב שאף ארגון טרור בעולם לא זכה לו מעולם!

עוד ידובר מעתה ועד עולם על-כניעתה המופלגת של מדינת ישראל לטרור הסחטני והרצחני. במקום לפרק, למוטט ולחסל את החמאס מתבצע עתה, אל מול פני כל העולם הצופה, מעשה אובדני המבשר את התפרקותה, מיטוטה וחיסולה של המדינה היהודית.