מדוע חושש דני רופ

מדוע חושש דני רופ?

לא יאומן: לא פחות מארבעה עמודים וגם צילום דיוקן שער נכללים במוסף ששישבת של ישראל היום. תופעה לא שכיחה: ארבעה עמודים שיוחדו לראיון עם חזאי מזג האוויר, דני רופ. ולכל אורכה של קריאת הראיון לא ייתקל הקורא בשמות מירי רגב, טלי גוטליב, או איתמר בן-גביר. אכן, כמעט שכיית חמדה, אבל זה מה שפלטו מכונות הדפוס.

אבל, נתקלתי בחשש, לא כל כך מודגש של דני רופ. לפני שנפרט, שומה עלי להבהיר בבחינת גילוי נאות: במשך שנים אחדות הייתי מכותבי הטורים בישראל היום עד אשר בשיחת טלפון, ולא מפיו של העורך, נתבשרתי כי כתיבתי בעיתון אינה רצויה עוד. התגברתי על תחושה לא נעימה כדי בכל זאת להחמיא לעיתון שעורכיו פינו ארבעה עמודים לראיון עם רופ, כאמור, ללא רגב וגוטליב.

ובכן, בין השורות אפשר להבחין כי דני רופ, שאישיותו מפיצה אך נעימות, חושש. מדוע? כן, הוא חושש כי את עתידו קשר עם ערוץ 14. אכן, הערוץ המשוקץ, כך לטעמם של כותבי-דעה, שונאי הערוץ על שום עמדותיו. והמהדרים מצמידים את התואר "פשיסט" לנדפס אצל המתחרים. ככל שירבו לנצל את המונח הנ"ל הרי זה "משובח", בעיניהם לפחות.

רופ נזכר היום בחוויותיו בראשית העסקתו בערוץ 1, היום 11. הנה ציטוט קצר בו נזכר שמי: "אני זוכר את השיחות במסדרון: יעקב אחימאיר ימני, ששש, אל תספרו לאף אחד. זאת הייתה בושה שיש מישהו ימני בערוץ". רופ מוסיף כי כולם יודעים מה הדעות של רביב דרוקר, בן כספית, עמית סגל ושרון גל. הכל בחוץ. לזכותו של דני רופ, הרחוק מן הלהג על פוליטיקה, כי בחר דווקא בערוץ 14 להמשך העסקתו. הוא ראוי לפיכך ל"אות מופת" על אומץ לב. למה? כי כה טבעי שמי שאינם אוחזים בדעות של דרוקר או בן כספית צריכים לתרץ, להתגונן, אפילו להתנצל - על בחירה בערוץ 14 המשוקץ. כך בפיהם של המכונים "מבקרי, או מבקרות טלוויזיה", לא כולם.

לכן אני מבקש להקל על רופ, לבל יופתע, אם יופתע בכלל: כי מעתה ואילך יהיו מי שצמידו גידופים לשמו. למשל, אם יתריע מפני שטפונות בנחלי הדרום, אך בניגוד לתחזית של רופ אלה כלל לא יזרמו, כי אז קיימת סכנה שינסו מכאן ואילך לערער על אמינותו כחזאי בהיותו החזאי של ערוץ 14. נעיר כי רופ ישמש גם מנחה של תוכנית כלכלית שתשודר בחצות. נסכם ונאמר: אם "מקרה רופ", חוצה הקווים, הכופר, יזכיר גם לעמיתיו תופעות דומות לאלה המתוארות כאן, כי זה יהא שכרנו.