|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל
מצפון אישי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

לסוגיות השוויון בנטל

חוקי השוויון בנטל היו מאז ומתמיד "חוקי מסגרת" או הצהרת כוונות; חוקים שמדברים על רצוי וכמעט אף פעם אינם מגיעים למיצוי לפי מדד ביצוע בפועל דומה שגם עתה התעוררה שאלת החקיקה במסגרת ויכוח על ההגמוניה השלטונית במדינה או כאחד המהלכים להפלת הממשלה - זו בעיני ברכה לבטלה
28/02/2024  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   גיוס חרדים   |   תגובות
חוקי חובה אזרחיים
חוק השוויון בנטל משליך על שלושה תחומים קריטיים: הביטחון הלאומי (בט"ל) - ניצול מיטבי של המשאב האנושי לביצור הבט"ל; הכלכלה - שילוב המשאב האנושי בכלכלה למיקסום התל"ג; הפן האזרחי - יישום שוויוני של חוקי חובה אזרחיים לכלל הציבור. בשלושה אלה נדרשים בדיקת-עומק ושיפורים מרחיקי-לכת.


מצפון וניהולו

לתומי סברתי שהתקדמנו כבר בשאילת שאלות בנושא זה מעבר ל"בנליות" של המאה שעברה. טעמי מצפון אינם ניתנים למדידה ובחברה פלורליסטית אין "מצפון אחד". כמו שהחקיקה היא הליך של הידברות ומציאת פשרות בין דעות ועמדות שונות של מגזרי האוכלוסייה המגוונים, הוא הדין גם בקיום חובת השירות הלאומי - צבאי או אזרחי.

טעמי מצפון אינם ניתנים למדידה כמותית - המצפון של א' איננו יותר ערכי, חשוב, אמיתי או כבד-משקל מזה של ב'. יש מצפון "דתי-אמוני" אך גם מצפון חילוני-מוסרי שאינו מעוגן במקורות אמוניים דווקא. אלה ואלה נהנים מאותה זכות להגיב או לנהוג על-פי צו-מצפונם, ובלבד שהוא אינו גולש לתחום השקרים או הולכת-שולל ואינו מטופל בכוח הזרוע. פעמים שייך הדבר לתחומי השירות הלאומי ופעמים לנושאים הומניים ואחרים.

לכן, מבחן הטעמים ואמיתותם להצדקת הנימוק המצפוני להסברת דרך התנהלות, הוא מבחן דפוס החיים התואם את ההשקפה בשמה נטענת הטענה. כך, למשל, אם מותר לדחות שירות לאומי מטעמי לימודים אקדמיים, השתלמות במוזיקה או עיסוק בספורט, מותר לדחותם גם מטעמי לימוד תורה או גמרא, במיוחד במדינה יהודית (כן, על-פי מגילת העצמאות אנחנו מדינה יהודית!!)

העובדה שאנו כיום - אחרי מחדל רב-שנתי ורב-ממדי של מנהיגות ביטחונית ומדינית "נאיבית" וחסרת אחריות - במצוקת כוח-אדם, אינה סיבה לזרוק לפח האשפה כל מה שהיה או הווה במקומותינו כלל-משחק מקובל. מותר לשנות את כללי המשחק אבל לא בהפגנות רחוב, אלא בחקיקה דמוקרטית של הכנסת, אחרי הידברות ציבורית מתאימה.

אגב, ככל שעולה מנתוני הלמ"ס, רק כ-20% מחייבי הגיוס במרחב המרכז (גוש-דן רבתי, ות"א במרכזו) משרתים שירות אתגרי ורק 50% משרתים שירות חובה צבאי כלשהו. מאידך-גיסא, 50% ויותר ממתגייסי מגזר "הכיפות הסרוגות" משרתים שירות קרבי בסדיר ובמילואים גם יחד. וכשמשווים בין מגזרים עולה מיד וצפה השאלה מדוע החוק אינו מעניש משתמטים?! ומדוע צה"ל הגדול והחזק אינו לוחץ על הממשלה (והוא יודע מצויין כיצד לעשות זאת, למשל: על-ידי סרבנות) לתקן מציאות זו? היכן הם והיכן היו ראשיו? מדוע נזכרו בכך רק עכשיו לאחר האסון הגדול של 7.10.2023?! האם בכדי לנצל או לטשטש את העובדה שמקור הבעיה איננו במקורות כוח האדם אלא בגורמים שמנהלים אותם?

ה"סרוגים"

"הסרוגים" (הציונות הדתית לאומית) הפכו אחרי ניצחון 1967 לקבוצת האוכלוסייה המובהקת שהחליפה את מתנדבי התנועה הקיבוצית בשירות פעיל משמעותי לעם ולמדינה. עבור הסרוגים היה ניצחון 67' צו היסטורי-לאומי כשעבור מרבית הסוציאל-דמוקרטיה (למעט חוגים באחדות-העבודה) השלטת של אותם ימים היה לאתגר העומד בניגוד לדמיון הפרוע שדימה לראות בניצחון זה את "חזון השלום". חזון זה הושמד עוד בתחילת הדרך על-ידי שלושת הלאווים של ועידת חרטום (1967): - לא לשלום, לא להכרה ולא להידברות. השמאל השלים את "ניפוץ החלום" או ההזיה בכישלון יום הכיפורים 1973 ובמהפך הפוליטי של 1977. מאז הוא נלחם בשצף קצף להחזיר לאחור את גלגל ההיסטוריה ולהציב עצמו מחדש בכיסא המנהיגות הלאומית. מלחמה זו הביאה עלינו לאחרונה גם את אסון ה-7.10.2023. באותו זמן יישבו הסרגים באיו"ש למעלה מ-500 אלף יהודים והקימו למעלה מ-140 נקודות יישוב, מלבד העובדה שהחליפו בשירות הצבאי והלאומי את כל הסקטורים "המגשימים" של הציבור היהודי.

ה"סרוגים" הוכיחו שלמדו שיעור היסטורי באמצעות הגברת ההתנדבות והירתמות לשירות הלאומי. החרדים, מתחילים להתעורר לכך עכשיו ואילו השמאל שהיה המוביל הלאומי בנושאים אלה עד 1967, הפך למבקר הלאומי המרכזי, ובה בעת גם למשבש הסולידריות הלאומית העיקרי.

הסרוגים מטופלים במשפחות גדולות ולפחות חלק מהנשים פטורות משירות בשל כך. המדינה מעוניינת בגידול מספר האזרחים היהודיים בה ואין לכך דרך טובה מזו; עליה יהודית היא המשלים האולטימטיבי של התהליך הציוני לריכוז העם היהודי במולדתו בארץ-ישראל. מרבית הדיון הציבורי בסוגיות אלה מתנהל בסיסמאות ובמספרים "סתומים" - מספרים המוגדרים על-ידי מילים ולא על-ידי ספרות (לא כמותיים או "מגמתיים"). חלק גדול מהשיח הציבורי אינו משווה אזרחים בעלי מדרג אילוצים שווה בבדיונים השוואתיים בין המגזרים השונים. מבחינה לאומית אילו רוב משפחות החילוניים מנו 7-5 נפשות בממוצע, לא הייתה לנו בעיית כ"א.1

על-רקע דיוני הסרק בשאלת חוק שירות לאומי חובה אולי הדרך הטובה ביותר להשיג פתרון רצוי היא לחייב את החילוניים להגיע לממוצע הנפשות למשפחה של הסרוגים?! או אולי לעודד את הסרוגים להתמיד באמצעות מענקים ותנאים כלכליים משופרים במקום לדון בשאלה מי מהם ממלא בקפידה את חובתו האזרחית ומי אינו עושה זאת, באשר התמונה הראלית ברורה...

החרדים הם הסרוגים של תחילת המאה שעברה. הם יגיעו למצב דומה לזה של הסרוגים להערכתי עד אמצע המאה הנוכחית. מאחר שאצלם משפחה ממוצעת שווה או גדולה מזו שאצל הסרוגים, תרומתם תהפוך לערך הייחוס הלאומי בעוד זמן לא רב (לפני אמצע המאה ה-21). מעניין כיצד יקבלו זאת החילוניים "להכעיס"...

דומני שאילו בדקנו את הפטורים מטעם "הקב"ניזם" (קב"ן - קצין בריאות-הנפש) בין המתייצבים כיום לשירות לאומי חובה, היינו מגלים שהם שווים לפחות למספר הפטורים מטעמי דת... . מאבק המשתטים מטעמי התרחקות מציונות פעילה ומתודעה קהילתית-לאומית שהיא יסוד הסולידריות החברתית בישראל, גובל בכפירה בעיקר אבל עדיין לא הכל מוכנים להודות בכך. המציאות חזקה אפילו מהתקשורת המגויסת ובחינה מספרית שיטתית של העובדות תוכיח זאת כבר בשנים הקרובות. בינתיים הבעיה היא לצמצם השתמטות, לצמצם ביזבוז של גיוס החובה של כוח-אדם יצרני שאינו חיוני לצבא הלוחם ולחזק בכך את הכלכלה. באמצעות שלושה אלה ניתן לבנות מערך גיוס וניצול משופר של פוטנציאל כוח האדם הישראלי בכל המגזרים.

מגזר ערבי

יש בישראל אוכלוסייה של כ-21% מכלל האזרחים שרמת ההתייצבות שלהם לשירות הלאומי נופלת בהרבה מזו של כל המגזרים היהודיים, אפילו החרדים - מדוע??

מדוע איננו מטפלים גם בהם? מדוע עולה סוגיית השירות הלאומי על סדר היום תמיד בהקשר לחרדים, אבל לא בהקשר למגזר שהוא כיום לפחות כפול במספרו מהחרדים? האם הם אזרחים בעלי זכויות יתר? האם ערביותם חשובה יותר מיהדותם של החרדים?2 פרט לזכות (שאינה מוכחת תמיד) להיוולד בארץ ישראל רבתי אין להם שום חובה מוצהרת אחרת כלפי המדינה בה הם אזרחים. ואם זהו המצב הנורמטיבי, אולי כדאי לשקול גם ויתור על אזרחותם ולהחליפה בתושבות וכך "לנרמל" מעט יותר את המציאות החברתית שלנו? מדוע איננו מוצאים דיון מסוג זה אצל אבירי שוויון הזכויות שמטיפים מוסר לחרדים יומם ולילה אך כמעט אינם מזכירים את הערבים במילה? לטעמי נובע פער ההתייחסויות מצביעות וטשטוש הכוונות האמיתיות של האופוזיציה להפיל את הממשלה באמצעות תמרוני חקיקה מניפולטיביים. לשוויון כזה בנטל אינני נושא עיניים!

חוק הגיוס ויישומו הלכה למעשה

נימוק חשוב, שאינו נבחן כהלכה כבר שנות דור הוא תרומתו של הצבא לחוסר האיזון בין האוכלוסיות בשירות הלאומי - צבאי או אזרחי ; וכן הליכי השחרורים מצה"ל ביוזמת הצבא עצמו.

פילוח נתוני האוכלוסייה ב-15 השנים האחרונות לפי לוחות הלמ"ס, נתוני הגיוסים, השחרורים והשיבוצים מספרים סיפור מעניין על הפערים שבין שירות צבאי או אזרחי לכל כחובה חוקית לבין בניית צבא מעולה, מתקדם, מדעי, קטן, ממזר ובעל כושר ביצוע יוצא דופן לבין חובת הגיוס הפורמלית. הגיוס איננו ייעוד לאומי, הוא צורך חיוני להגנת המדינה, אבל אם הוא אינו מחולל את התוצאות הדרושות, אולי הגיע הזמן לעסוק בסוגיה זו מזווית ראיה אחרת? ואם כך לשם מה הדיונים רוויי השנאה והעצבים על ניסוח עכשווי של חוק גיוס חובה מתוקן??

מסתבר שהצבא עצמו אינו רוצה בגיוס כל מיש שחייב להתגייס על-פי החוק. מסתבר שהצבא קובע לעצמו נורמה של יעדים ומטרות מלחמה ומשבץ בהם את "נבחרת החלומות שלו". ובשעת מבחן הוא מפתיע את כולם מלבד את עצמו בכך שהוא אינו מוכן למלא את חובתו הלאומית. החוכמה הישנה שלפיה הצבא קובע את היעדים הלאומיים והמדיניים שלנו וא"כ מתאים את מאגר כוח האדם לצבא במבנה שיודע לדעת מפקדיו להשיג יעדים אלה?! דרך פעולה זו בוקרה כבר בעבר מספר פעמים, כשלה מספר פעמים ועדיין שלטת בנעשה במערכי צה"ל.3 האם הצבא מנהל את המדינה או הממשלה והכנסת אמורות לעשות ועושות זאת? "חכמי הדור" - חילוניים ולא חילוניים - יודעי טכנולוגיה ומדע, דרושים ללא ספק בצבא אך דרושים גם במקומות אחרים במשק ובשוק העבודה והחינוך. האם צבא קטן, חכם וממזר הוא עדיין "צבא העם"? גם אילו ניתן היה לממשו בתחום הצבאי, אין הוא מתאים בהכרח לתחום האזרחי וחייבים לשנות את "חוק היסוד" לפיו ישראל היא צבא שיש לו מדינה...

לסיכום

קשקשת ברשת איננה דיון ענייני בשום נושא ובתחומי הנשיאה בנטל קל וחומר. סרבנות היא זכות דמוקרטית שיש לה גבולות ומגבלות כמו לכל זכות אחרת. הרוצחים הערבים סביבנו יודעים זאת היטב וגם הוכיחו לנו זאת.

אין ספק שהסדר גיוס חדש לפי חוק שירות לאומי לכל הוא צו השעה, מפני שהצורך בתוספת כוח-אדם לשירות הצבאי הוא אמיתי. דרך המימוש פשוטה אבל לא קצרה. היא רוויית יצרים ורגישויות ועל כן מחייבת מנהיגות לאומית נחושה ושוויונית. סדר הפעולות חייב להיות: אישור הצורך, קביעת חובת גיוס לכל, הוצאת הנושא מבג"ץ להידברות ציבורית, התאמת תנאי הקליטה בכל המסגרות לכלל המגויסים מימוש מדורג ותואם תקצוב, ייצוב וקיבוע השינויים בכל המסגרות והרמות. הענקת תמורה לאומית למשרתים כפונקציה של אופי השירות, מורכבותו, משכו ורמות הסיכון.

מנקודת הראות שלי אין סיבה שלא שתקום גם בסוגיה זו וועדת חקירה / בדיקה ממלכתית מקצועית (או ועדת-משנה של ועדה החקירה העיקרית המיועדת) ותבחן את הוויית השירות הצבאי, הפטורים "הזולגים" ממנו מאז 2000 ודרכי היישום של חוק הגיוס הקיים - כך נראה על יסוד נתונים כמותיים אמינים האמנם כצעקתה.

המגזר החילוני איננו מקופח. הכי פחות מקופח הוא חלקו המשתייך לבוגרי אוניברסיטאות, יוצאי שני העשירונים העליונים ודיירי ת"א רבתי... . הם "חייבים" לנו כיום "שתי מלחמות ישראליות ממוצעות" בכדי שישוו את תרומתם בדמים ובדם לאלה של שאר המשרתים הנאמנים.

הערות

1. חובה להבין ולהפנים ששאלת הגיוס איננה רק של מספר האנשים בשנתון המתייצב בלשכת הגיוס. הו לא פחות מכך מדת התאמתם לצורכי הצבא ומידת תרומתם לכלכלה הלאומית במובן הרחב ביותר, שכן כלכלה חזקה מייתרת סיוע אמריקני ואחר בוגדניים.

2. והיכן הם התיקונים החיוניים בחוק האזרחות הדרושים בכדי להפוך דגם מגזר זה לאזרחים נאמנים ושותפים אזרחיים מלאים בתפעול, הגה ותחזוקה של המדינה הם אזרחים מבחירה. החרדים מהווים כיום מעט יותר מ-11% מכלל אוכלוסייתה האזרחים בישראל. הערבים מהווים 21%! מהיכן אנו לוקחים את העוז והחוצפה לוותר על שירותיו של מגזר כל כך גדול בהתאם לאותם כללי משחק שעליהם מדבר ה"דיפ סטייט" הישראלי בהתלהבות גדולה כל כך. (החרדים לא יפילו את הממשלה ולא יסגירו לידי "הפוסטיסטים" את המנהיגות הלאומית. הם יכנסו תחת האלונקה בהדרגה וכאשר ניצור את התנאים הראויים לכך ונקיים שוויון בין-מגזרי שלם מלא ונטול אפליות.

3. על קצה הלשון עומדת אצלי השאלה אם ההגמוניה הסקטוריאלית בתוך צה"ל לא הובילה את התפתחותו הטכנולוגית והאנושית לעבר המציאות בה פגשנו ב-7.10.2023? הצבא חייב לקבל מהממשלה הגדרת יעדים מדיניים וצבאיים ו"לתפור" על פיהם את הצבא המבצע, כך שיוכל להשיג את מטרותיו במינימום הוצאות לאומיות. העובדה שרבים מהקצינים הבכירים הופכים לאחר שחרורם ליזמים טכנולוגיים, מסחריים ולמתווכים במכירות נשק, מטרידה מאוד וקשורה ברבות מהפרשיות הפוליטיות-משפטיות של העשור האחרון. השאלה אם ישראל תמשיך להחזיק באיו"ש ואף תספח חבל ארץ זה לשטחה, איננה שאלה צבאית. השאלה אם תוכל להתמודד צבאית בהשלכות הביטחוניות של מהלך כזה היא צבאית ואסטרטגית. האם מותר למנהיגות הצבאית לבנות את הצבא כך שישמש בידיה מכשיר להגביל את ההחלטות המדיניות של הממשלה, נמצאת על גבול ההונאה והבגידה.

תאריך:  28/02/2024   |   עודכן:  28/02/2024
רפי לאופרט
+רוטמן: מי שביטל כל ניסיון להסדיר את חוק הגיוס הוא ביהמ"ש העליון
20:15 28/02/24  |  עידן יוסף
יו״ר ועדת החוקה ח״כ שמחה רוטמן אמר כי ״בעניין הגיוס לצה"ל ולשירות הלאומי לא ניתן להטיף מוסר לציונות הדתית, כמפלגה וכציבור". בישיבת ועדת הכנסת אמר רוטמן:
"איש אינו חולק על החובה לשרת את המדינה ועל הצורך בשוויון בנטל, אבל לא על זה מדובר פה. יש כאן קמפיין שמטרתו שיסוע ופילוג, ולא מציאת פתרונות".

הוא תקף את מערכת המשפט, ואמר: "נאמר פה בועדה שהכנסת מתחמקת מלנהל דיון בנושא הגיוס - שקר וכזב! הבית הזה חוקק כבר שלוש פעמים את חוק הגיוס, אחד מהם, רק מזכיר, הוא תיקון מספר 19 שכל חברי סיעת יש עתיד הצביעו בעדו. מי שביטל כל ניסיון להסדיר את העניין הוא בית המשפט העליון״.

+גנץ לא מסתפק בהסכמת גלנט: דורש שמתווה הגיוס שלו יתואם עם האופוזיציה
20:07 28/02/24  |  עידן יוסף
יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ: "כל חלקי החברה הישראלית צריכים להשתתף בזכות לשרת. הצורך הזה הוא צורך ביטחוני, לאומי וחברתי. נפעל ביחד עם שר הביטחון גלנט, עם כל סיעות הבית וכל חלקי החברה הישראלית כדי לקדם מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה ובהקדם".
+לפיד לגלנט: הליכוד צריך להצביע בעד חוק הגיוס של יש עתיד
19:57 28/02/24  |  עידן יוסף
יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד בתגובה לדברי גלנט: "אדוני שר הבטחון, על שולחן הכנסת יונח בשבוע הבא מתווה הגיוס של יש עתיד - שוויוני, יעיל, הוגן. כל מה שהליכוד צריך לעשות הוא להתנהג כמו מפלגה ציונית ולהצביע בשבילו. לא נוכל ביחד לנצח אם לא ביחד נתגייס".
+גלנט לנתניהו ולחרדים: לא אגיש חוק גיוס שלא יהיה מקובל על גנץ
19:29 28/02/24  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
שר הביטחון נפגש עם ראש הממשלה, ראשי המפלגות החרדיות ועם יו"ר המחנה הממלכתי על חוק הגיוס, ולדבריו הבהיר להם כי כל חוק גיוס שיהיה מוסכם על כל מפלגות ממשלת החירום - יהיה מקובל עליו  ▪  גלנט איים כי ללא הסכמת כלל חלקי הקואליציה, מערכת הביטחון בראשותו לא תגיש את החוק
גנץ וגלנט. תיאום עמדות [צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש 90]
+תורת הגיוס
12:10 28/02/24  |  דרור אידר   |   לרשימה המלאה
חמש הערות על סוגיית גיוס חרדים (וחלום לקראת הסוף)  ▪  מה יקרה אם יתגייסו לצבא עשרות אלפי חרדים? האם הצבא באמת ערוך לכך?

החלום [צילום: אריה לייב אברמס/פלאש 90]
+פתרונות אמיתיים
08:27 28/02/24  |  שמעון נטף   |   לרשימה המלאה
הטיעון בעניין חשיבות לימוד התורה והיותו הכוח שמאחורי הלוחמים, בסגנון "שבט לוי" ו"עומדות היו רגלייך" - כבודו במקומו מונח - הוא תירוץ ריק וצריך להפסיק להתייחס אליו ברצינות
קיר בטון [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לסוגיות השוויון בנטל
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
28/02/24 10:34
2
חוק גיוס
28/02/24 11:23
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  גיוס חרדים
כפי שיודעים מי שמכירים אותי, אני חרדי. ליטאי. בוגר פוניבז וסלבודקא. למדתי בין היתר בחבורה אצל דב לנדוי. התגייסתי לשירות סדיר כלוחם ומ"כ בגדוד נצח יהודה ואני משרת כעת במילואים כמ"כ חי"ר בתעסוקה מבצעית (בצו 8), אחרי 3 חודשי לחימה בעזה במסגרת הייעודית של גדוד היס"ר.
28/02/2024  |  שמעון נטף  |   יומני בלוגרים
בית המשפט העליון מורה למדינה (26.2.24) לנמק בתוך ארבעה שבועות מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת את גיוס החרדים. בג"ץ גם עצר בצו ביניים את מניית הזמן שיקוזז משירותם של החרדים אם וכאשר יגויסו.
26/02/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
אני מתייחס בכבוד רב ל-66 אלף הגברים החרדים הרשומים כיום כתלמידי ישיבות ומקדישים את כל ימיהם ולילותיהם ללימוד תורה ולכן הם פטורים משירות בצבא הגנה לישראל. אני מתייחס בכבוד להסדר הקיים, הנושא את השם "תּוֹרָתוֹ אֱמוּנָתוֹ", לפיו כל הגברים החרדים, הרשומים כתלמידים בישיבות ובכוללים, הם פטורים משירות צבאי.
בית המשפט העליון דן היום (26.2.24) בחמש עתירות הדורשות להורות למדינה לגייס לצה"ל רבבות חרדים ולהפסיק את המענקים לתלמידי הישיבות שאינם מתגייסים. הדיון מתקיים בפני ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט - ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג - ו-News1 מעביר אותו בשידור חי.
26/02/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
אם הממשלה לא תעגן בהחלטה את הכוונה להשלים עד סוף חודש יוני את החקיקה בנוגע לגיוס החרדים, הרי שמ-1.4.24 לא יהיה תוקף חוקי להימנעות מגיוסם. כך מבהירה (21.2.24) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בהודעת עידכון לבג"ץ לקראת הדיון בשבוע הבא (26.2.24) בעתירות המבקשות להורות לגייס את החרדים לצה"ל.
21/02/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
מירב ארד
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
עידן יוסף
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים    דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il