איך יודעת יונת הדואר לשוב לאותו מקום

תחפשת מקורית - דוורית עם יונת דואר / הרצל חקק

אֵיזוֹ תַחְפֹּשֶׂת תִּהְיֶה לִי הַשָּנָה?
נִזְכַּרְתִּי לְרֶגַע בְּאַבָּא, וְנִזְכַּרְתִּי
בַּתַּחְבִּיב שֶׁלּוֹ הַטּוֹב,
וְ...הֵבַנְתִּי, זוֹ תִּהְיֶה תַּחְפֹּשֶֹת עִם מָעוֹף,
אֶתְחַפֵּשׂ לִי לְ...דַּוָּרִית עִם יוֹנָה!

אַבָּא שֶׁלִּי מְגַדֵּל יוֹנִים
וְהֵן תָּמִיד מֻקָּפוֹת יֹפִי וְזֹהַר
אֲבָל אֲנִי חָלַמְתִּי תָּמִיד
שֶׁתִּהְיֶה לִי יוֹנַת דֹּאַר

חָלַמְתִּי עַל הַיּוֹנָה שֶׁל נֹחַ
עִם אוֹתוֹ עָלֶה טָרָף
וְתָמִיד חָלַמְתִּי שְׁיוֹם אֶחָד הַיוֹנָה שֶׁלִּי
תָּבִיא לִי אֵיזֶה מִכְתָּב

לָבַשְׁתִּי לִי בִּגְדֵי דַּוָּרִית בְּשִׂמְחָה וָגִיל
וְכוֹבַע שֶׁל "דֹאַר יִשְׂרָאֵל" וְכַמּוּבָן תַּרְמִיל -
וְשַׂמְתִּי עַל כְּתֵפִי אֶת הַיּוֹנָה הַמְּתֻקָּה
וּבְפִיהָ שַׂמְתִּי אִגֶּרֶת רֵחָנִית וּמַדְלִיקָה,
"אֲנִי מְבִיאָה לָכֶם מִכְתָּבִים
בְּאֶמְצָעוּת יוֹנַת דֹּאַר מֻפְלָאָה"
כָּךְ אָמַרְתִּי לְכָל יַלְדי הַכִּתָּה,
וְזוֹ הָיְתָה יֹפִי שֶׁל הַפְתָּעָה.

וְאָז שָׁאֲלָה אוֹתִי דָּנָה, כְּאִלוּ מִתֹּוךְ חֲלוֹם:
"אֵיךְ יוֹדַעַת יוֹנַת הַדֹּאַר לָצֵאת לְדַרְכָּה
וְתָמִיד לָשׁוּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם?"

"זֹאת בֶּאֱמֶת חִידָה", אָמַרְתִּי נִדְהֶמֶת,
"תָּמִיד חָלַמְתִּי לָדַעַת אֶת הַסּוֹד,
וְלָכֵן אֲנִי מִיּוֹנִים מֻקְסֶמֶת,
וְאוּלַי עַד פּוּרִים הַבָּא,
אֶלְמַד לֹא רַק לְהִתְחַפֵּשׂ, אֶלָּא אֵדַע
גַּם אֶת הַתְֹּשוּבָה..."

לכבוד חג פורים השנה בחרתי לחשוף פּן פחות מוכר בשירתו של הרצל חקק והוא כתיבת שירי ילדים. הרצל חקק פרסם שיר זה עת היה עורך "עיתון דואר ישראל". הוא בחר לכתוב על תחפושת מקורית של "דַּוָּרִית עִם יוֹנָה".

הסיבה לבחירת התחפושת

בבית הראשון כתוב: "נִזְכַּרְתִּי לְרֶגַע בְּאַבָּא, וְנִזְכַּרְתִּי / בַּתַּחְבִּיב שֶׁלּוֹ הַטּוֹב".

רק בבית השני מתגלה מהו התחביב הטוב של האב: "אַבָּא שֶׁלִּי מְגַדֵּל יוֹנִים".

המשורר כתב שיר זה בלשון נקבה, על בת שמתחפשת.

בחירת תחפושת הוא נושא מעניין. הילדה הגשימה חלום שליווה אותה פעמים רבות: "אֲבָל אֲנִי חָלַמְתִּי תָּמִיד / שֶׁתִּהְיֶה לִי יוֹנַת דֹּאַר" וגם "וְתָמִיד חָלַמְתִּי שְׁיוֹם אֶחָד הַיוֹנָה שֶׁלִּי / תָּבִיא לִי אֵיזֶה מִכְתָּב". הילדה קיוותה לקבל מכתב על-ידי יונת דואר ובפורים זה היונה הביאה מכתב לכל ילד מהכיתה.

אזכור מהתנ"ך

בכל שיר של הרצל חקק יש אזכור כלשהו מהתנ"ך. בשיר זה מוזכרת "הַיּוֹנָה שֶׁל נֹחַ" שבפיה "אוֹתוֹ עָלֶה טָרָף". נוח שלח את היונה כדי לבדוק האם אפשר כבר לצאת מהתיבה: "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה..." (בראשית ח', ח'-ט'). נוח הבין שיש עדיין מים רבים על האדמה. הוא חיכה שבוע, ושוב שלח את היונה: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ח', י"א). היונה שבה עם עלה חתוך ("טָרָף") בפיה, והוא הבין שגובה מפלס המים ירד. חיכה שבוע נוסף ושלח את היונה: "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד" (בראשית ח', י"ב). נוח הבין שהיונה מצאה מקום לנחות ולשהות בו.

יום פורים

הילדה התחפשה: "לָבַשְׁתִּי לִי בִּגְדֵי דַּוָּרִית בְּשִׂמְחָה וָגִיל / וְכוֹבַע שֶׁל "דֹאַר יִשְׂרָאֵל" וְכַמּוּבָן תַּרְמִיל - / וְשַׂמְתִּי עַל כְּתֵפִי אֶת הַיּוֹנָה הַמְּתֻקָּה / וּבְפִיהָ שַׂמְתִּי אִגֶּרֶת רֵחָנִית וּמַדְלִיקָה".

דיברה עם ילדי כיתתה:

"אֲנִי מְבִיאָה לָכֶם מִכְתָּבִים
בְּאֶמְצָעוּת יוֹנַת דֹּאַר מֻפְלָאָה".

תגובות ילדי הכיתה: "וְזוֹ הָיְתָה יֹפִי שֶׁל הַפְתָּעָה". ברור שהילדים שמחו. אחת מבנות הכיתה, ששמה הוא דנה שאלה: "אֵיךְ יוֹדַעַת יוֹנַת הַדֹּאַר לָצֵאת לְדַרְכָּה / וְתָמִיד לָשׁוּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם?"

הילדה שהתחפשה ענתה: "זֹאת בֶּאֱמֶת חִידָה.../ תָּמִיד חָלַמְתִּי לָדַעַת אֶת הַסּוֹד, / וְלָכֵן אֲנִי מִיּוֹנִים מֻקְסֶמֶת, / וְאוּלַי עַד פּוּרִים הַבָּא, / אֶלְמַד לֹא רַק לְהִתְחַפֵּשׂ, אֶלָּא אֵדַע / גַּם אֶת הַתְֹּשוּבָה..."

מילים מנחות בשיר

א.השורש ח.ל.מ מופיע בשיר במילה "חָלַמְתִּי" ובמילה חֲלוֹם. המילה "חָלַמְתִּי" חוזרת בשיר מספר פעמים:

1. אֲבָל אֲנִי חָלַמְתִּי תָּמִיד
שֶׁתִּהְיֶה לִי יוֹנַת דֹּאַר

2. חָלַמְתִּי עַל הַיּוֹנָה שֶׁל נֹחַ
עִם אוֹתוֹ עָלֶה טָרָף

3. וְתָמִיד חָלַמְתִּי שְׁיוֹם אֶחָד הַיוֹנָה שֶׁלִּי
תָּבִיא לִי אֵיזֶה מִכְתָּב

4. חָלַמְתִּי תָּמִיד לָדַעַת אֶת הַסּוֹד

המילה "חֲלוֹם" מופיעה בשיר פעם אחת: "וְאָז שָׁאֲלָה אוֹתִי דָּנָה, כְּאִלוּ מִתֹּוךְ חֲלוֹם"

ב. יונה, יונת דואר, יונים

ג. השורש ח.פ.ש.: תַחְפֹּשֶׂת, אֶתְחַפֵּשׂ, לְהִתְחַפֵּשׂ

חזרה על מילים

המילה "תָּמִיד" חוזרת בצמידות למילה "חָלַמְתִּי", לפניה או אחריה: "חָלַמְתִּי תָּמִיד" וגם "וְתָמִיד חָלַמְתִּי".

המילה "נִזְכַּרְתִּי" חוזרת פעמיים: "נִזְכַּרְתִּי לְרֶגַע בְּאַבָּא, וְנִזְכַּרְתִּי / בַּתַּחְבִּיב שֶׁלּוֹ הַטּוֹב". ייתכן שתחילה נזכרה הילדה באביה באופן כללי ואז נזכרה בתחביבו לגדל יונים.

כלל ופרט

בבית הראשון:

כלל - היזכרות באב
פרט - חשיבה על פרט אחד בחיי האב, תחביב מיוחד שיש לו

בבית השני:

כלל - "אַבָּא שֶׁלִּי מְגַדֵּל יוֹנִים / וְהֵן תָּמִיד מֻקָּפוֹת יֹפִי וְזֹהַר"
פרט - "אֲבָל אֲנִי חָלַמְתִּי תָּמִיד / שֶׁתִּהְיֶה לִי יוֹנַת דֹּאַר"

האב מגדל יונים, אך הילדה חפצה ביונה מיוחדת - יונת דואר.

חידה שדורשת פתרון

השאלה אותה שאלה דנה בת כיתתה העסיקה גם אותה: "אֵיךְ יוֹדַעַת יוֹנַת הַדֹּאַר לָצֵאת לְדַרְכָּה / וְתָמִיד לָשׁוּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם?" והיא מקווה עד פורים הבא לדעת את התשובה. מבחינת הילדה "זֹאת בֶּאֱמֶת חִידָה". היא חשה שבשנה זו היא ידעה "רַק לְהִתְחַפֵּשׂ", אך לא ידעה הכל בקשר לתחפושתה.

הרצל ובלפור חקק כתבו מאמר על יוני דואר: "השמים הם הגבול". המאמר פורסם ב-4.7.2007 ב"מחלקה ראשונה" News1.

השאלה בראש המאמר הייתה: "איך יוני הדואר עושות את זה? איך הן חוצות מרחקים מנקודה לנקודה ויודעות לשוב הביתה? מה היה חלקן בהיסטוריה האנושית? האם ישובו לחלק דואר באמצעות יונים?". בפתיחת המאמר נכתב: "הכושר המסתורי של יוני דואר לעוף במדויק מנקודה לנקודה תמיד ריתק את הדמיון האנושי: איך הן עושות זאת? איך הן חוצות מרחקים ענקיים בכל מזג אוויר, ויודעות תמיד את הכיוון הנכון, וכמובן יודעות גם את הדרך הביתה?"

כדי לדעת את התשובות לשאלות אלו - יש לקרוא את המאמר המרתק, הפותר את הַסּוֹד שהילדה הדוברת בשיר חלמה "תָּמִיד לָדַעַת".