שיכון "סינג סינג" ברחוב שדרות התמרים באילת מוזנח מזה שנים בצורה בולטת והוא אולי השיכון המוזנח ביותר בארץ. איפה עיריית אילת ומדינת ישראל בסיפור? איפה הפעילים והגופים החברתיים בעיר? למה אתם נותנים לחרפה הזאת להימשך שנים.
השיכון נבנה בתחילת שנות ה-60 ברחוב שדרות התמרים באילת, מרחובותיה המרכזיים של העיר, ומורכב מקבוצה של ארבעה בניינים בני שלוש קומות והוא מאוכלס בצפיפות רבה, כ-200 דירות. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא כ-10 דונמים בלבד.
כבר בשנותיו הראשון הפך שם נרדף למקום מוזנח ודבקה בו תדמית של שכונת עוני ופשע ששומר נפשו ירחק ממנה. לא לחינם זכה בפי התושבים לכינוי "סינג סינג" על שם בית הכלא הניו-יורקי הידוע לשמצה והכינוי דבק בו עד היום.
ביקרתי וצילמתי בימים אלה במקום (פברואר 2024). לרגע היה נדמה לי שאני מבקר בעזה. רחבת ומסדרון הכניסה לבניינים מלאים בגרוטאות ולכלוך. כבלי חשמל ותשתיות אין ספור מכסים את הקירות, דודי שמש עם חוטי חשמל מותקנים ברחבת הכניסה בנגישות לכל, בלוני גז וצינורות גז גלויים פזורים באי סדר ברחבת הכניסה לבניינים. אופניים תלויים על הקירות, ריח ביוב באוויר, סדקים וטיח נופל בקירות, מדרגות ברזל משמשות כניסה לדירות. דייר מספר לי כי בעבר פרצו שריפות במקום. מלבד כיעור ועליבות, יש כאן להבנתי סכנות בטיחותיות של ממש וראוי שהעניין ייבדק על-ידי אנשי מקצוע. במקום מתגוררות משפחות עם ילדים.
בעקבות ספרו החדש של בייגה שוחט ז"ל 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
