|   15:07:40
  צבי גיל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
חברת סאו-ראש
הלוואה חוץ בנקאית למסורבים: פתרון פיננסי מהיר ואפקטיבי
כתיבת המומחים
הבטיחו לעצמכם גיבוי חשמל תמידי עם סולר לגנרטורים
טובי. ילד רחוב, לב טוב
דמויות בתל אביב

הספר עם לב הזהב

המספרה של "איציק הקטן" מת"א קטנה - כ-12 מ"ר או פחות, אך מעוצבת נחמד ורוחשת היא מעין מרכז מידע לקרוב ולרחוק שהגיעו לסביבה וזקוקים לעזרה איציק הספר ידוע כאדם נדיב, בעל ידע רב, דואג לקהילה שלו, מאמין בשלום עם הערבים ומתגעגע לערכים של פעם
09/06/2024  |   צבי גיל   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


"איציק הקטן" מרחוב המלך ג'ורג' ה-5

מלך ג'ורג' הוא אחד הרחובות המרתקים של תל אביב, אחד הארוכים שבו, downtown מובהק. בצידו הדרומי הוא סמוך לשוק הכרמל ובצפוני לכיכר רבין. ביניהם - דיזנגוף סנטר, מצפון וגן מאיר במרכז ולאורכו היסטוריה של תל אביב - פאבים, מסעדות, מעדניות וחנויות שיש בהן הכל - מבוטיקים, הצעקה האחרונה, ועד לחנויות סדקית פולניות משנות ה-30. לצידו סמטאות ציוריות מסתוריות. שם בתווך, נטוע, כמו עצים שמורים בסביבה, איציק טובי, הלא הוא "איציק הקטן" בכינויו הידוע וגם בשלט שעל המספרה שלו. הזכרתי בעבר את איציק כאחת הדמויות השכונתיות וגם באחד הסיפורים הקצרים שלי מופיע שמו.

המספרה של "איציק הקטן" קטנה אף היא, כ-12 מ"ר או פחות, אך מעוצבת נחמד ורוחשת. היא מעין מרכז מידע לקרוב ולרחוק שהגיעו לסביבה וזקוקים לעזרה. האיש הזה בן ה-66 הוא קפיץ דרוך לכל בקשה, והמספרה הקטנה שלו היא מעין בית ועד לבאים והולכים גם לא כדי להסתפר. מביאים קפה, לוקחים סיגריה, משאירים חבילה או סתם מציצים ואומרים "בוקר טוב". אם מישהו בסביבה לא מכיר את איציק הוא לא נחשב שָכֵן, שכן איציק מכיר את כל המי ומי, כולל הנהגים של קווי האוטובוסים שעוצרים בתחנה מול המספרה שלו.

איציק הוא שבישר לי על השינויים במסלול האוטובוסים כתוצאה מבניית הרכבת הקלה, שינויים שמאפשרים לי להגיע לביתי בלא להזדקק לתחנה בדיזנגוף סנטר. "כאן אתה עולה על קו 125 או 25 שלוקח אותך לרוטשילד ומשם במורד לבית בשדרות בן ציון", אומר לי איציק. איציק יודע כי יש לי בעיות הליכה בעליות. אם אני יורד בתחנת רוטשילד יש לי ירידה לביתי. עודי מנסה לעלות על קו 25 ואיציק מזנק מן המספרה מאותת לנהג לעצור ושואל אותו "נסים, אתה עוצר ברוטשילד?" הנהג אותת וקיבלתי מ"איציק הקטן" את ברכת הדרך. איציק יודע היכן אני גר, שכן כמה פעמים, בשל קשיים מסיבה זאת או אחרת, הוא בא לביתי מצוייד בכול האביזרים כדי לספר אותי.

אל איציק התוודעתי לפני 15 שנה עם בואי לתל אביב מירושלים. הוא נדד בכמה מקומות בסביבה ואני איתו. מצאתי בו לא רק את הספר הקלאסי שמספר ומספר אלא בן אדם במשמעות היפה של תואר זה.

השאיפה הגדולה - להיות ספר

"ספר לי על ילדותך", אני מבקש מאיציק שבא אל ביתי לצורך הראיון - ואיציק נענה: "הילדות שלי לא הייתה הכי כיפית שבעולם. היו לי אימא, אבא ואח שעזרתי להם במקום שהם יעזרו לי . נולדתי באזור גן העיר, לא רחוק מגן החיות של תל אביב שהיה פעם. למדתי בבית ספר טשרניחובסקי והייתי ילד שלוקח את אחי הקטן מהמעון ומחכה לו עד ארבע אחר-הצהריים כי לא היה מי שיחזיר אותו. אני עצמי ברחתי לעיתים מבית הספר שלי. הלימודים לא עניינו אותי. רציתי להיות ספר כמו הדוד שלי, איציק הגדול. אמרו לי תגמור שמונה שנות לימוד ואח"כ תוכל להיות ספר - שלפחות תהיה לך תעודה. הסכמתי. גם אילו רציתי להמשיך בלימודים לא הייתה להורים שלי אפשרות שאמשיך, כי אבא שלי התמודד עם בריאות הנפש ואימא עבדה מבוקר ועד ערב בהתאחדות עולי טורקיה. בגיל 9 התחלתי ללמוד סָפָּרות ובגיל 13 הייתי כבר מקצוען במספרה אצל אח של אימא שלי. הוא היה הכל בשבילי - אבא, אימא, אח וגם מדריך בחיים". תמונה של הדוד בלבוש הז'קט התמידי שלו ובשולי התמונה מספריים, תלויה על הקיר המרכזי של המספרה.

אני מתעניין בחברי ילדותו של איציק ובאיזו מידה הייתה להם השפעה עליו. "תראה", הוא אומר לי, "זאת ילדות של ילד שלא השקיעו בו. אם היו משקיעים בו, מי יודע לאן הייתי מגיע. אבל החיים לקחו אותי למקום אחר. אתן לך דוגמה, לכמה מן החברים שלי היו בסטות בשוק הכרמל, מהם עבריינים. חלק היו כבר בבית סוהר, חלק מהם עם סמים. ידעתי איפה הגבולות האדומים שלי - לא לגנוב ולא סמים, ונלחמתי. הייתה לי הסבתא מצד אימא שלי, שאהבה אותי עד טירוף ולה אני חייב תודה נצחית על שהצילה את הנכד שלה מלהיות פושע. יותר טוב ספר, כי הם היו ממשפחה של ספרים. ככה ניצלתי בעצם".

"מוכתר" השכונה

לאחר גיוס לקרבי בגולני, הוא נישא בגיל 21. עם השחרור מצה"ל היה ללו ולאשתו כבר ילד, כעבור שש שנים הביא הזוג עוד שלושה צאצאים לעולם וכעבור שנה הוא היה גרוש. הורה עם ארבעה ילדים קטנים, אב חולה כרוני, אם חולת כליות ואח מתמודד נפש. האחראי והמפרנס היה "איציק הקטן". היו לו הזדמנויות, אבל הוא העדיף להיות מי שהוא ולא דמות מזויפת. הסביבה גמלה לו. החבר'ה פשוט אהבו אותו, והוא לא רק היה אחד מהם אלא מעין "מוכתר" של השכונה. יש לו חברים, מהם "כוכבים" מפורסמים ומהם חברים דלפונים. המטרה שלו היא לעשות טוב לאנשים למרות שהחיים הרעו לו. הוא צמא לתשומת לב ואהבה. הוא, מצידו, מעניק לאנשים תשומת לב וכבוד. כי "ילד שגדל ברחוב למד את החיים האמיתיים ואיך הם מתנהלים - ואני לא שוכח", אומר איציק. אם אפשר לומר על אדם שהוא שמח בחלקו, מפרגן לאחרים וללא טינה בליבו - זה איציק.

בעיקר ניתן לראות זאת ביחס אל ילדיו שלו. "גידלתי אותם על ערכים של כבוד, לעזור לזולת. אחד מהם הוא מהנדס, אחד הוא איש משמר במשרד הביטחון, אחת היא מנהלת אירועים והקטנה שהיא נשמה טובה רוצה להיות קוסמטיקאית. אני סב לחמישה נכדים וגם להם אני מוכיח שהיה שווה להשקיע בהם".

"מי שלא נושא באחריות על משגים שעשה, עליו לקום וללכת"

לא מתקבל על הדעת ששיחה עם ספר בכלל ועם איציק בפרט לא תעסוק בדברים אקטואליים. הוא ימני והצביע בעבר בעד הליכוד. "אז, זה היה ליכוד אחר של כבוד וערכים. לא זלזול בזולת, לא מדיניות של כפייה דתית ואחרת ושנאת חינם. אנחנו כבר לא יכולים לרדת נמוך יותר משנאת חינם, ראית את זה? - אחים לנשק - אלה שהפגינו אבל כשצריך היה התייצבו ראשונים, גם הטייסים - מה זו השנאה הזאת? הזלזול הזה, ההפקרות הזאת, הלא אכפתיות". "והחטא הגדול ביותר", אומר איציק, "זה חוסר האחריות ועל מעשים שלהם. ואם זה מנהיג - זה חמור פי כמה. ואני חושב, לצערי, שראש ממשלה שלנו הנוכחי ביבי נתניהו לא נושא באחריות וצריך ללכת. הצבעתי לליכוד, אבל לא למחדל הזה. זה לא יכול לקרות שבמדינה שלנו, עם צבא כזה גדול, קרו מחדלים כאלה, ובגלל מה? בגלל דברים אישיים שאדם עצמו לא מוכן להתמודד איתם ומתעלם מהם. רבאק, תעצור. גדולה של אדם להגיד 'מודה, טעיתי, לא חשבתי נכון'. לשאת באחריות זה מה שחשוב, והוא לא נשא באחריות, למרות שאולי הוא לא אשם בכל, אבל אין לי בעיה אם הוא יודה בטעות.

"בתור ספר עשיתי עבודה שלא יצא טוב ללקוחה. אמרתי לה - 'נשמה, טעיתי אפצה אותך כמה שצריך ואתקן. אעשה כמה פעמים עד שתהיע מרוצה'. גדולתו של אדם להגיד גם טעיתי. ואני לא מצאתי את הגדולה של האיש, לא מצאתי. רבין ז"ל אמר 'אני לא יכול יותר' והוא קם והתפטר, אותו דבר היה מנחם בגין, הוא לא יכול, וקם יום אחד והתפטר. מה שקורה עכשיו זאת הפקרות, כל אחד מסתכל על הת-- שלו, סליחה, וזה לא מעניין אותו אם זה פוגע במישהו אחר. אני ככה מרגיש, מרומה ממי שהצבעתי לו".

"ומה יקרה", אני תוהה. "אני מקווה שדקה אחרי המלחמה מישהו יתעורר פה ואולי יהיו לנו חיים יותר טובים", אומר איציק ומוסיף "אבל אני מאמין שאי אמון בממשלה הזאת יקרה, ברגע שתהיה קצת רגיעה. כי אם לא יחזירו את השבויים כבר לא יהיה מה להחזיר. יש לנו הרבה אנשים שכבר לא בחיים איתנו, ובאיזה שהוא שלב לא יתנו לנו נשק מארצות הברית, ככה אני מבין מכל הדיבורים, ואי אפשר למשוך את החבל יותר מדי עד שהוא ייקרע. אם הוא ייקרע, הממשלה הזאת תתפרק. המנדטים שיש להם שמא מישהו ייקח או לפני כן הם ימעדו וזה ייגמר. אי-אפשר למשוך את זה לעד. עוד קצת... בסוף זה יגמר. ואנשים לא מטומטמים", ", דברי "איציק הקטן".

מדינה גם לערבים

- איציק. מה אתה חשב על היחס לפלשתינים?
"אני אישית חושב שנולדנו לחיות כאן כשתי מדינות לשני עמים. השכנים הכי טובים שלי היו ערבים, החברים הכי טובים היו ערבים. אני זוכר שאחרי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים אימא שלי נדרה נדר שאם תשתחרר ירושלים היא תעשה לי את הבר מצווה בכותל, ושם עשיתי את הבר מצווה. ולא הייתה פעם, באיזו מלחמה, שאני הולך לשער יפו, לכותל, ושם הם חברים שלנו, זה סאלם עליכום וזה סאלם עליכום, את זה אני מנשק, הוא מנשק אותי, אני מחבק אותו, ואנחנו משחקים שש בש. אצל אחד הספרים סיפרתי אצלו במספרה, היה לנו כיף. וגם פה - הרבה חברים שלי ערבים, מזמינים למסעדות, רק תבוא תשב. בחלק מהחיים שלי הייתי גם נהג מונית ועצרתי באחד הלילות לשלושה בחורים. התברר שהם ערבים - 'קח אותנו לטייבה', ביקש אחד מהם. אמרתי לו - יאללה! נוסעים לטייבה. ובסוף אנחנו פותחים שם שולחן בטייבה, שוחטים כבש ויושבים עד שלוש בבוקר. כל כך התאהבו בי ואני כל כך התאהבתי בהם עד שנהיינו חברים. ואני דווקא חושב שנוכל לחיות זה עם זה ולגמור עם שנאת החינם הזאת. ערבי, אם תעשה לו כבוד, הוא יעשה לך פי שניים כבוד. ככה זה עובד. בכל דבר. תלמד לתת כבוד, ותקבל כבוד. אני תמיד חושב - מה ששנוא עליך - אל תעשה לחבריך. ואהבת לרעך כמוך. תהיה נאמן לאמירה זאת. וככה אני גדלתי, עם אהבה לזולת, עם כל הקושי. ככה גדלתי. ילד רחוב!".

תאריך:  09/06/2024   |   עודכן:  09/06/2024
צבי גיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הספר עם לב הזהב
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יניב
10/06/24 20:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לפני למעלה מ-150 שנה ישבו שני חכמים וכתבו בשפה הגרמנית את המניפסט הקומוניסטי. (המקור להלן - ויקיפדיה) המניפסט הקומוניסטי נפתח בקריאת הקרב המגדירה את מטרתו העיקרית: "פועלי כל העולם, התאחדו.... הקומוניזם הוא רוח בלהות הרודפת את אירופה.... תנועה מהפכנית ללא ארץ ולאום שהוכרה כ"מעצמה" על-ידי כל הכוחות הבולטים באירופה. עתה (1848) סבורים הכותבים כי בשלה השעה לניצחונה."
אני תמה על הנהלת הלוטו - או אולי זה עדיין טוטו - שבהעדר מחשבה עסקית רעננה טרם פרסמה הימור לכלל הציבור במחיר שווה לכל נפש: בני גנץ יפרוש במוצאי שבת מממשלת הזדון או לא? 50% סיכוי לזכות. גם 50% סיכוי להפסיד. כדאי לשים על זה חמישים שקלים, לא?
09/06/2024  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בימי אופל אלה של ממשל בנימין נתניהו חודרת לה מדי פעם אלומת אור וחוצה את העלטה המדינית. אחת ריצדה היום לפנות ערב באוניברסיטת תל אביב בה נפתח אפיק חדש לחקר מהות המנהיגות על שמו של אהוד ברק.
09/06/2024  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
היום שלחתי למנויי 'פיוט' הרהור על טקסט מחריד מאת עמוס עוז, שהעלה בי מחשבות קשות על טבע האדם ועל העידן הפסיכופתי שבו אנו חיים. את ההרהור והטקסט וצילומים מחיינו בכפר הבולגרי אפשר לקרוא באתר, ושם גם להצטרף חינם לרשימת המנויים.
09/06/2024  |  דרור גרין  |   יומני בלוגרים
אני חש היום בחסרונו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ, איש ירא שמים, איש תורה. אני רואה בו את הנביא שהעם והנהגתו מאנו לשמוע את זעקתו ודחו אותו. השנה ב-כ"ח באייר, יום ירושלים, היה חסר לי האדם חובש הכיפה לראשו, איש התורה, שיעמוד מול אוקיינוס הצעירים המתלהמים, שצרחו בלב השכונות הערביות בירושלים בשפה עברית בוטה וגסת רוח: "מֶָות לַעֲרָבִים", ויאמר להם - "שהיום ב-כ"ח באייר, אתם מחללים את כבודה של העיר ירושלים, אתם רומסים ברגל גסה את ערכי המוסר היהודיים, אתם מביישים את ספר הספרים היקר לנו.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
מדוע אתם באים אל נתניהו בטענות שלא ביקר אתכם? הוא אינו ראוי לחברתכם    "קדמה הכנסת אורחים לשכינה", נאמר במקורותינו, כך אנהג, אבל להזמינו ביוזמתי? או אתם - להזמינו לבתיכם בעת מצוקתכם...
חיים רמון
חיים רמון
בעבר, כשנפתלי בנט עוד היה נוהג להביע את דעתו, עמדותיו היו של ימין קיצוני, וכמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
כשאני נוסע בשדרות ה"עם הצרפתי" ברמת גן אני נזכר בערגה בימים הנפלאים ההם של הפריחה ביחסי שתי המדינות, עד שקמלו תחת נשיאותו של דה-גול
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il