עם הספר

המחזה של כרכי אנציקלופדיות לסוגיהם הזרוקים כזבל ליד פח ומצבורי אשפה הפך לצערנו לדבר שכיח ונפוץ בשנים האחרונות.

בימים אלה צילמתי עשרות כרכי "האנציקלופדיה העברית" הזרוקים-מונחים בצד מדרכה ברחוב ראשי באחת הערים כאבן שאין לה הופכין ואיש אינו חפץ בהם (ראו צילום מצורף) . סופם של הכרכים יהיה כנראה להיות מושלכים לפח הזבל או לגריסה לשם מיחזור.

איני שופט אף אחד. אני מבין שבעידן האינטרנט הפכו כרכי האנציקלופדיות למיניהם, התופסים מקום במדפי ספריות בתינו ומעלים אבק, למיותרים ואף מעיקים.

סיפורה של האנציקלופדיה העברית

ואם ב"אנציקלופדיה העברית" עסקינן, כמה מילים על אודותיה ותולדותיה בסיוע ארכיון העיתונות ההיסטורית וידע אישי.

בתחילת שנות ה-30 יסדה ברכה פלאי את הוצאת הספרים "מסדה" ברחוב הרצל 2 בתל אביב והקימה את דפוס פלאי, שבו הודפסו ספרי ההוצאה. בין מיזמיה הראשונים של ההוצאה הייתה הפקה והוצאה לאור של אנציקלופדית מסדה - אנציקלופדיה כללית בעברית שהכרך הראשון שלה הודפס ב-1934 והיא כללה חמישה-שישה כרכים שהופיעו במהלך שלוש השנים הבאות עד השלמתה בספטמבר 1937.

כתבו בה מיטב החוקרים והמדענים דאז והיא זכתה להצלחה יחסית לא גדולה. מספר הערכים בה היה מצומצם ובמהלך השנים עם התקדמות המדע והשינויים בארץ ובעולם ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה לפחות רלוונטית ולא עדכנית.

יסוד האנציקלופדיה העברית

בשנות ה-40 אלכסנדר פלאי מנהל הוצאת מסדה בנה של מו"ל ההוצאה ברכה פלאי יזם ותכנן את הוצאת "האנציקלופדיה העברית" - אנציקלופדיה גדולה כללית יהודית וארץ ישראלית, שלא תיפול ברמתה ובהיקפה מאנציקלופדיות גדולות ונחשבות בעולם. פלאי נפגש-נועץ בעניין זה עם ראשי ונציגי הישוב ועם עשרות חוקרים סופרים אנשי מדע וקיבל ברכתם וחסותם לרעיון.

הרעיון החל להתממש במחצית שנות ה-40. אז הוקמה ועדה מייעצת לקביעת אופיה כיוונה וקוויה של האנציקלופדיה. בשנת 1947 הוקמה "החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ", בראשה עמד אלכסנדר פלאי והוחל באיסוף וריכוז חומרים להכנת האנציקלופדיה. במהלך מלחמת העצמאות נמשכה העבודה על האנציקלופדיה העברית בביתו של אלכסנדר בירושלים. אלכסנדר פלאי ניהל את הוצאת האנציקלופדיה העברית וריכז את את איסוף חומרים.

הדפסת הכרך הראשון החלה בקיץ 1948, עם הקמת המדינה והוא יצא לאור ביולי 1949. נשיא הכבוד של האנציקלופדיה היה נשיא המדינה הראשון פרופ' חיים ויצמן. כותרת המשנה של שמה "כללית, יהודית וארצישראלית". מבטאת ומשקפת את אופי האנציקלופדיה העברית - אנציקלופדיה המקיפה ערכים בתחומים שונים מהעולם הכללי בעיקר בארבעה תחומים: תחומי מקצועות היהדות, מקצועות הרוח, מקצועות הטבע ומקצועות הטכניקה, אך ניתן בה דגש ומקום מורחב לערכים העוסקים ביהדות, באישים יהודים ובישראל, מעל לחשיבותם הכלל עולמית.

הכרך הראשון הכיל קצת יותר מ-1,000 עמודים (עמודות) הקיף את הערכים א' עד אוסטרליה. התצלום הראשון המופיע בתחילת הכרך הוא תצלום מגילת העצמאות של מדינת ישראל. עטיפת כרכי האנציקלופדיה היא בצורת קלף. עם הופעת הכרך הראשון הוחל בהפצתה בארץ ובעולם. הכרך הוענק לנשיא המדינה חיים ויצמן וזה חתם על מנוי לאנציקלופדיה. אלפי איש חתמו על מנוי לאנציקלופדיה ולכרכים הבאים שעתידים לצאת.

חוגגים את הוצאת הכרך הראשון

לרגל הופעת הכרך הראשון נערכה ב28 ביולי 1949 מסיבה באולם בית תיאטרון "הבימה" בהשתתפות אישי ציבור, אנשי מדע, ספרות ואמנות. במסיבה הוקראו מברקי ברכה מאת נשיא המדינה ד"ר ויצמן וראש הממשלה דוד בן-גוריון. הסופר אשר ברש בירך בשם אגודת הסופרים ואת ברכת הסתדרות המורים הביא ד. לוין .

בהקדמה לכרך הראשון של האנציקלופדיה נכתב: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז (א.א) 16 הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו".

ב-1963 יצא הכרך ה-16 שהגיע לאות ז'. בפועל נמשכה כתיבת והשלמת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980 - כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי - נשלמה הוצאתה לאור. עם השלמתה מנתה האנציקלופדיה העברית 32 (ל"ב) כרכים עם שלושים אלף ערכים שכתבו מאות מומחים, חוקרים ואנשי מדע מהארץ ומחו"ל בתחומים השונים. הערך המסיים את האנציקלופדיה בכרך ל"ב הוא "תשרי". לאחר השלמתה עד 1995 יצאו כמה כרכי השלמות ועידכונים של האנציקלופדיה.

מנויים על האנציקלופדיה העברית, אשר המתינו שנים ארוכות להשלמתה, הקימו ועד נפגעי האנציקלופדיה העברית, הביעו התמרמרות ויצאו בפעולות מחאה. בשנת 1964 הנושא אף הגיע לדיון בבית המשפט כאשר מנויי האנציקלופדיה הגישו תביעה משפטית נגד הוצאת "מסדה" בשל העיכובים הרבים.

ב-1971 פוטר פרופ' ישעיהו ליבוביץ' מתפקידו כעורך ראשי באנציקלופדיה בטענה כי לא עמד בקצב הוצאת הכרכים שהובטח. ליבוביץ' טען להגנתו שהרצון לזרז השלמה מהירה של האנציקלופדיה יפגע באיכות הערכים.

השפעות חיצוניות על עריכת האנציקלופדיה

האנציקלופדיה העברית היא אחד המפעלים המו"ליים החשובים שנעשו בארץ בעשוריה הראשונות. היא הפכה תוך זמן קצר שם נרדף לתרבות וידע. כרכי האנציקלופדיה הפכו לספרי חובה בבתים רבים בישראל.

לאנציקלופדיה העברית יוחסה חשיבות גדולה ביותר, אנשים חשו צורך עז להיכנס כערכים לאנציקלופדיה, כמעין אישור רשמי למידת חשיבותם ומעמדם. ברכה פלאי, מו"ל האנציקלופדיה סיפרה לימים, שפנה אליה יום אחד סופר ואיים להתאבד אם לא יכלל באנציקלופדיה: "למרות שמעמדו בספרות העברית לא היה בעל חשיבות יתרה, לא לקחתי סיכונים והכללתי אותו כערך".

נגד עורכי האנציקלופדיה העברית הושמעו לא פעם תלונות על הטיות פוליטיות ואחרות. כך למשל לא מופיע למרבה האירוניה באנציקלופדיה הערך מדינת ירדן. מדינה זו נכללת באנציקלופדיה בערך על ארץ ישראל (לעיתים התעוררו ויכוחים והתלבטויות מי יכתוב ערך מסוים, שנבעו ממחלוקת אקדמית-עניינית או לעיתים משיקולים פוליטיים או רגשיים. כך היה עם הערך "חיים ארלוזורוב", וכך היה, להבדיל, עם הערך "אדולף היטלר".

צנזורה באנציקלופדיה?

ב-1966 ביקש חבר הכנסת אורי אבנרי לדעת האם מערכת הביטחון והצנזורה הצבאית אכן הפעילה לחץ על ראשי מערכת האנציקלופדיה לא לפרסם בערכיה מידע הקשור בפרשת עסק הביש ובנושאי היחסים עם גרמניה ועוד. סגן שר הביטחון, צבי דינשטיין, הכחיש דברים אלה, וטען שהצנזורה הביאה לתיקונן של מספר מילים בודדות בערך הנדון ועשתה זאת רק מטעמי הגנה על ביטחון המדינה.

עורכי האנציקלופדיה וכותביה

השנים הרבות שנדרשו להשלמת האנציקלופדיה הביאו לכך שעורכיה הראשיים התחלפו במהלך השנים. בין עורכיה הראשיים של האנציקלופדיה: ד"ר יהודה אבן שמואל, הפרופסורים יוסף קלוזנר, בן-ציון נתניהו ונתן רוטנשטרייך, ישעיהו ליבוביץ', יהושע פראוור ועוד. מנהל המערכת, של האנציקלופדיה מראשיתה ועד שנות ה-80 של המאה ה-20 היה אלכסנדר פלאי, בנה של ברכה פלא וראוי לכנותו גם ה"אבא של האנציקלופדיה העברית".

החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, אולי קודם לכן, החלה האנציקלופדיה העברית לרדת מגדולתה ובשנות ה-2000 ירדו מאוד מכירותיה בעקבות עליית השימוש באנציקלופדיות המקוונות באינטרנט.