הליכה מייגעת במדבר
| פרשת דברים |
ידיכם דמים מלאו |
לפרשת השבוע מצורפת הפטרת השבוע מספר ישעיהו פרק א', בה מבקש הנביא ישעיהו, שהעם יביע דאגה בראש ובראשונה לנדבכים המוסריים בקיומיות הלאומית שלו בארץ ישראל, ורק על בסיס האדנים המוסריים יש מקום לטקסיות דתית |
פרשת השבוע, פרשת "דברים", הפרשה הראשונה הפותחת את ספר דברים, מציגה בפנינו את המעבר והשינוי שעבר משה, מי שהכרנו בספר שמות פרק ד' פסוק י': "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אֲנִי". הנער הצעיר, שהציג את עצמו נטול כוח מנהיגותי, ניצב בשיא בשלותו המנהיגותו אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר. בפתח הפרשה בפרק א' פסוק א' נאמר: "אֵלֶה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מֹשֶׁה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׁרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר."
מי שהציג עצמו כבד פה וכבד לשון מופיע בפני העם בשפה בהירה ובקול צלול הוא מבקש מהעם, העומד להיכנס לארץ ללמוד משגיאות העבר. משה הקשיש בפרשת "דברים" מודאג ממה, שטומן בחובו העתיד לאור תופעות שהתרחשו במדבר.
משה הקשיש מתקשה מאוד להשתחרר מהתלונות, שהרבה העם להרעיף עליו. החשש הזה אינו עוזב אותו. קשה לו להשתחרר מאחד המעמדים המכאיבים במדבר, בו העם ראה ביציאה ממצרים כמזימה אלוקית להשמיד את ישראל בידי האמורי, ועל כך אנחנו למדים מקריאה בפרק א' פסוק כ"ז: "וַתֵּרָגְנוּ בְּאָהֱלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ: בְּשִנְאַת ה' אוֹתָנוּ הוֹצִיאֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָתֵת אוֹתָנוּ בִּידֵי הָאֱמוֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ". משה אומר את הפסוק הקשה הזה מתוך דאגה לעם, כדי שהעם הנכנס לישראל יהיה איתן וחזק ולא יעלה על שרטון של תלונות ומסקנות משוללות כל יסוד ופוגעניות כמו שקראנו בפסוק כ"ז.
משה אחרי ארבעים שנה של מנהיגות וההליכה המייגעת במדבר מוצא לנכון לשתף את העם בתחושות הקשות שפקדו אותו. משה מביע בפני העם את כאבו, שנמנע ממנו להיכנס לארץ לה נכסף בארבעים שנות הנדודים - "גַּם בִּי הִתְאַנֵּף ה' בִּי בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָּבוֹא שָׁם". (שם, פסוק ל"ז)
משה מזכיר את הכישלונות שפקדו את העם במדבר בדרכם מעבדות לחרות כדי שילמדו את הלקח ויבנו את חייהם בארץ ישראל, כשלא יתנו לאותם אירועים מצערים לפקוד את חייהם עת הם רוקמים את רקמת החיים החדשה בארצם מכורתם.
לפרשת השבוע מצורפת הפטרת השבוע מספר ישעיהו פרק א', בה מבקש הנביא ישעיהו, שהעם יביע דאגה בראש ובראשונה לנדבכים המוסריים בקיומיות הלאומית שלו בארץ ישראל, ורק על בסיס האדנים המוסריים יש מקום לטקסיות דתית. ראשית "לִמְּדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְֹפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ, שִׁפְטוּ יָתוֹם." (פרק א' פסוק י"ז), רק לאחר מכן יש מקום לטקסיות הדתית. הנביא לועג לטקסיות דתית ללא נדבכי קיום מוסריים יומיומים. "וּבְפָרְשְׁכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעֲלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַּרְבּוּ תְּפֵלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ", כי "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלְאוּ." (שם, פסוק ט"ו)
פרופ' נחמה ליבוביץ בהתייחסותה להפטרה כתבה, שכרטיס הביקור של הנביא ישעיהו מצוי בהפטרת "חזון" בפרק א' בספר ישעיהו, הפטרה המצורפת לפרשת השבוע פרשת "דברים" . אני מאמץ בחום את כרטיס הביקור בהפטרת השבוע ובמיוחד את האמירה - "לָמָּה לִי רֹב-זִבְחֵיכֶם, שָׁבַעְתִּי עוֹלוֹת אֵילִים ... וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׁים וַעֲתוּדִים לֹא חָפַצְתִּי" (שם, פסוק י"א).
מי שהציג עצמו כבד פה וכבד לשון מופיע בפני העם בשפה בהירה ובקול צלול הוא מבקש מהעם, העומד להיכנס לארץ ללמוד משגיאות העבר. משה הקשיש בפרשת "דברים" מודאג ממה, שטומן בחובו העתיד לאור תופעות שהתרחשו במדבר.
משה הקשיש מתקשה מאוד להשתחרר מהתלונות, שהרבה העם להרעיף עליו. החשש הזה אינו עוזב אותו. קשה לו להשתחרר מאחד המעמדים המכאיבים במדבר, בו העם ראה ביציאה ממצרים כמזימה אלוקית להשמיד את ישראל בידי האמורי, ועל כך אנחנו למדים מקריאה בפרק א' פסוק כ"ז: "וַתֵּרָגְנוּ בְּאָהֱלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ: בְּשִנְאַת ה' אוֹתָנוּ הוֹצִיאֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָתֵת אוֹתָנוּ בִּידֵי הָאֱמוֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ". משה אומר את הפסוק הקשה הזה מתוך דאגה לעם, כדי שהעם הנכנס לישראל יהיה איתן וחזק ולא יעלה על שרטון של תלונות ומסקנות משוללות כל יסוד ופוגעניות כמו שקראנו בפסוק כ"ז.
משה אחרי ארבעים שנה של מנהיגות וההליכה המייגעת במדבר מוצא לנכון לשתף את העם בתחושות הקשות שפקדו אותו. משה מביע בפני העם את כאבו, שנמנע ממנו להיכנס לארץ לה נכסף בארבעים שנות הנדודים - "גַּם בִּי הִתְאַנֵּף ה' בִּי בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָּבוֹא שָׁם". (שם, פסוק ל"ז)
משה מזכיר את הכישלונות שפקדו את העם במדבר בדרכם מעבדות לחרות כדי שילמדו את הלקח ויבנו את חייהם בארץ ישראל, כשלא יתנו לאותם אירועים מצערים לפקוד את חייהם עת הם רוקמים את רקמת החיים החדשה בארצם מכורתם.
לפרשת השבוע מצורפת הפטרת השבוע מספר ישעיהו פרק א', בה מבקש הנביא ישעיהו, שהעם יביע דאגה בראש ובראשונה לנדבכים המוסריים בקיומיות הלאומית שלו בארץ ישראל, ורק על בסיס האדנים המוסריים יש מקום לטקסיות דתית. ראשית "לִמְּדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְֹפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ, שִׁפְטוּ יָתוֹם." (פרק א' פסוק י"ז), רק לאחר מכן יש מקום לטקסיות הדתית. הנביא לועג לטקסיות דתית ללא נדבכי קיום מוסריים יומיומים. "וּבְפָרְשְׁכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעֲלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַּרְבּוּ תְּפֵלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ", כי "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלְאוּ." (שם, פסוק ט"ו)
פרופ' נחמה ליבוביץ בהתייחסותה להפטרה כתבה, שכרטיס הביקור של הנביא ישעיהו מצוי בהפטרת "חזון" בפרק א' בספר ישעיהו, הפטרה המצורפת לפרשת השבוע פרשת "דברים" . אני מאמץ בחום את כרטיס הביקור בהפטרת השבוע ובמיוחד את האמירה - "לָמָּה לִי רֹב-זִבְחֵיכֶם, שָׁבַעְתִּי עוֹלוֹת אֵילִים ... וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׁים וַעֲתוּדִים לֹא חָפַצְתִּי" (שם, פסוק י"א).
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ידיכם דמים מלאו |
| תגובות [ 17 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
| 4 |
|
||||||
| 5 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 6 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 7 |
|
||||||
| 8 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 9 |
|
||||||
| 10 |
|
||||||
| 11 |
|
||||||
| 12 |
|
||||||
| 13 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

