הצבא יתפוס מקום משני על ספסל הנאשמים של ההיסטוריה כאשר זו תחקור את אירועי ה-7.10.2023. בראש ספסל הנאשמים יישב בנימין נתניהו אשר בנה וטיפח והזין את חמאס רק כדי להפר התחייבות ישראלית לנהל משא-ומתן עם הפלשתינים.
הצבא אשם שהלך אחריו כסומא בארובה, וגם צריך להסביר לא רק מדוע לא היה בהיכון על הגדר אלא מדוע הגיע לעוטף עזה באיחור. זה נכון. אך צה"ל התאושש מהר למדי. הוא הגיש לממשלת הזדון תוכניות לחימה ראויות המביאות בחשבון גם את הנסיבות האזוריות והמדיניות.
נתניהו בלם, אבל לבסוף נעתר אם כי חלק מאנשיו מכפישים את צה"ל כאילו היו חברי בל"ד.
כפי שקרב אום-אל-כחף שניהל אריאל שרון במלחמת ששת הימים נלמד באקדמיות צבאיות בעולם - כך גם ייעשה במבצע לכיבוש רפיח במלחמת החרבות.
הלילה פעל צה"ל באירן בתבונה, משהו מהביטוי של לוי אשכול - "שמשון המסכן". היכה, אבל השאיר לאירן סולם לרדת ממנו, ועשה כן בתיאום עם ארצות הברית.
אומנם בעיקרו של דבר גם צה"ל אינו נקי ממשגים. (מי אינו טועה במלחמה? וגם בחיים עצמם?) בלבנון הוא הפעיל את כוחות היבשה מוקדם מדי. לפחות פעמיים הוצע לו לחשוב על כך, אבל המשיך ו-13 מטובי בנינו נהרגו ביממה וחצי. אפילו עתה יש מקום לשקול את צמצום הפעילות היבשתית (שבסופו של דבר היא הכרחית) לטובת תקיפה מהאוויר ומהים. כל המתנה היא פחות מחבל בשדה הקרב ויותר ישראלי בחיים.
אך בסיכום הכולל צה"ל צבא מעולה. ביבשה, באוויר ובים. יש כיסוי למה שנאמר בפינו בדרך של שגרה - "כל הכבוד לצה"ל." ועוד איך.
