וזו רק ההתחלה: רוב הציבור חוגג את נצחונו של דונלד טראמפ, ושש למפלתה של קאמלה האריס. המדינה 'החמישים ואחת' פעלה במסע הבחירות של המועמד הרפובליקני כאילו עמד להיבחר לישראל מנהיג חדש והוא כה מקובל. הוסרה דאגה מחזהו של נתניהו שחשש מפני בחירתה של המועמדת קאמלה האריס, מועמדת הדמוקרטים אשר צצו בקרבם חוגים אחדים הסולדים, לשון המעטה, ממדינת ישראל.
עד יום ההשבעה של הנשיא הנבחר נותרו ימים רבים עד לחילוץ השמפניות מן הבקבוקים. אלה הם ימים שבהם תשומת הלב, המחשבה, גם הדאגה, יהוו את סדר היום המדיני של הממשל שלנו ושלהם. נזכיר כי טראמפ נקט כלפינו בצעדים יוצאי דופן: העברת השגרירות לירושלים שהוכרה כעיר הבירה, הכרה בהחלת ריבונות ישראל על חבל הגולן, ועוד. האם שרשרת המחוות הזאת, תתארך גם במהלך כהונתו הבאה? איננו יודעים, ולא נעסוק בניחושים.
על תופעה אחת, לפחות, נוכל לחתום: הנשיא טראמפ הוא בדלן. הוא מסתייג, בלשון המעטה, מן התרומה הכספית שמשקיעה ארה"ב בברית נאט"ו. הוא מתרעם על ההשקעה הכספית של ארה"ב לעומת השקעות צנועות בהרבה של יתר חברות הברית. בדלנות בדברי ימי ארה"ב היא תופעה שכיחה, לעתים מסוכנת במדיניות האמריקנית. מי יערוב לכך שהנשיא טראמפ יגלה קוצר רוח כלפי המזרח התיכון? כמה מקודמיו בבית הלבן, למרות רצון עז, כשלו בהשלטת הסדר בין ישראל לשכנותיה. מדינות המפרץ, בהשפעתו של טראמפ, כוננו יחסים נורמליים בין ישראל למדינות שכנות, ירדן ומצרים, המסתפקות בתחזוקת 'שלום קר' ומסתייעות בישראל לבטחונן.
זאת ועוד: הנשיא טראמפ כבר החל להרהר ברשימת המינויים האישים שיהוו את צוותו. הרי לחברי הקבינט בבית הלבן נודעת השפעה בעת דיונים חשובים בנוכחות הנשיא. חלקם יעסוק באזור שלנו. ישראל כבר זכתה בחומת הגנה חשובה, יחד עם תוצאות הבחירות לנשיאות. בשני בתי המחוקקים יתקיים רוב לנבחרי המפלגה הריפובליקנית, צירים וסנאטורים. לפיכך, הצמרת המדינית של ישראל, לא תאלץ להלך בין הטיפות, לבל תיווצר, חלילה, העדפה ליחסים בין נציגות ישראל, של סיעה אחת, לעומת היחס האדיש ליריבתה באחד או בשני הבתים.
בשעתו, שגה נתניהו בגילוי אהדה למפלגה הרפובליקנית, למרות עוינות לישראל בחלקים במפלגה הדמוקרטית. שומה עליו לבלום, ככל הניתן, את שפע ההתבטאויות המדיניות מפיות שריו, אשר לעתים גורמות אך נזק בעת פליטת אמירות חסרות ידע או תבונה. מכל הנ"ל הבה נסיק: הנשיא טראמפ לא יתערב בלעדית במצב במזרח התיכון. הוא מיומן בניהול נבון של הקשר עם בעלת הברית היחידה. על ישראל לשוב ולהזכיר לבית הלבן לא להרפות, ללחוץ למען שיחרור החטופות והחטופים, וזה רק סעיף אחד בסדר יום גדוש של הנשיא, המנהיג החשוב ביותר בעולם.
