עוד לא הסוף

אם ראש הסגל המיועדת, השגרירה לאו"ם, שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי של דונלד טראמפ היו מינויים הגיוניים ומקצועיים בסה"כ - הגיעו המינויים של השרה לביטחון לאומי, צמד השרים למשרד ׳היעילות הממשלתית׳ וכמובן שר ההגנה המיועד ו׳שברו את הטרנד׳. קריסטי נואם, ויווק רמסוומי, אילון מאסק וכמובן שר ההגנה החדש, פיט הגסת׳ הם לא מינויים מקצועיים, אלא מינויי נאמנים.

נואם הוא בת ברית נאמנה של טראמפ, מושלת מדינה קטנטנה ואדומה ב-middle America; רמסוומי פרש בזמן מהפריימריז והתייצב מאחורי טראמפ; מאסק הוא מנהל השטח והתורם הגדול ביותר שלו; והגסת׳ הוא אחד המייצגים הבולטים של תנועת MAGA בתקשורת - שעם כל הכבוד לניסיונו כלוחם, עדיין חסר כל ניסיון בעבודה בסדרי גודל מפלצתיים של תקציב, משאבי אנוש ואחריות כנדרש מתפקיד השר החשוב ביותר בקבינט זולת הנשיא עצמו.

הגסת׳ הוא מגיש בתוכנית האהובה על טראמפ - פוקס אנד פרנדז - ודמות ססגונית אבל אין לו פרומיל מההכשרה והניסיון הנדרשים למשרה שאותה מאייש כרגע גנרל ארבעה כוכבים בדמות לויד אוסטין ואיישו בעבר ג׳ים מאטיס, לאון פאנטה וצ׳אק הייגל. בכלל, הגסת׳ הוא דמות שנויה במחלוקת בציבוריות האמריקנית אפילו מבלי להיות מועמד לתפקיד בכיר. הוא זכור, בין היתר, בזכות הודאתו כי "לא שטפתי ידיים בעשור האחרון", בזכות ביקורת חריפה על וטרנים שנעזרים בסיוע ממשלתי, וכמובן, הקביעה ש"לא צריך נשים בתפקידי לחימה". נווה דרומי בוודאי גאה.

וזה, כמובן, לא הסוף. טרם נודע מי יהיה שר המשפטים שיופקד על ביטול התביעות נגד טראמפ (בין היתר); תפקידו של RFK ג׳וניור טרם נודע; ושלל תפקידים אחרים עדיין בדיון בתוך הצוות של טראמפ, כאשר כמה שמות של חברי בית נבחרים על הפרק - מה שיחליש את הרוב הקטן ממילא שצפוי לרפובליקנים.