הרקע ההיסטורי להעברת כספי הסיוע הקטרי לרצועת עזה

ב-28 מאי 2021, פרסם גל ברגר, אז הכתב לענייני ערבים בתאגיד השידור הישראלי כאן (ערוץ 11 + כאן רשת ב'), מאמר הנושא את הכותרת "בין ירושלים, קטר ועזה". להלן קטע מתוך המאמר המקיף:

כבר ב-2017 החלה הרשות הפלשתינית לקצץ במשכורות פקידי הרשות הפלשתינית ברצועה. לא במשכורות פקידי חמאס (שאותן מעולם ממילא לא שילמה), אלא במשכורות של אותם פקידים מקרב אנשיה שנדרשו כאמור ב-2007 לשבת בבית כדי למרוד בשלטון חמאס והיו נאמנים לה. הם שספגו קיצוצים במשכורת. ולמה? איך זה הגיוני? למה שהרשות תקצץ משכורות לאנשיה הנאמנים בעזה?

ובכן, התשובה היא כדי לייצר לחמאס תסיסה של קבוצות לחץ בתוך הרצועה ולהכביד עליו את העול הכרוך בטיפול באוכלוסיית עזה מתוך תקווה שכך יתערער שלטונו. רשמית, הרשות נימקה את החלטתה לקצץ במשכורות אנשיה בעזה (שישבו גם ככה בבית ועל זה קיבלו משכורת) בקשיים כספיים שנבעו מצמצום סיוע החוץ של המדינות התורמות לתקציב הרשות. הרשות גם החליטה ב-2017 לקצץ בסכום שהיא משלמת עבור החשמל שמוזרם מישראל בקווי מתח לרצועת עזה כחלק מהניסיון להכביד את העול על חמאס.

בישראל הבינו את הנפיצות של האירוע הזה. הם זכרו את "מלחמת המשכורות" מ-2014 - הקושי של חמאס לשלם משכורות לפקידיו ולאנשי שלומו שדחף את חמאס לצוק איתן. תחת מתאם פעולות הממשלה בשטחים אז, האלוף (מיל') כמיל אבו רוקון, ובהובלת ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, הוחלט לקחת את המעורבות הקטרית בעזה צעד אחד קדימה - להשתמש בקטר כדי להוציא את הנפץ שאבו מאזן מנסה לפוצץ באמצעותו את עזה על ישראל: הוחלט שהקטרים ישלמו משכורות לפקידי חמאס. לא להפקיר את ביטחונם של תושבי ישראל לגחמות של אבו מאזן שבגלל הלחצים שהוא רוצה להפעיל את חמאס, דוחק אותם לקרב.

ושוב - זה לא שאבו מאזן שילם אי-פעם משכורות לפקידי חמאס בעזה, זה לא הסיפור, למרות שהרבה מתבלבלים. אבל כן, אבו מאזן נקט צעדים אחרים שהגבירו את הלחץ הכלכלי על חמאס ובעקיפין גרמו לכך שחמאס יתקשה לשלם משכורות לפקידיו ולאנשי שלומו (או יותר נכון לומר: גרמו לכך שחמאס ייאלץ לשלם להם במקום להשקיע כספים בפיתוח צבאי). בהסתכלות ישראלית אז (ואולי גם היום), חמאס לחוץ כלכלית הוא חמאס שנדחק אלי סבב או מלחמה. והמפתח לפתרון נמצא אז אצל הקטרים.

ישראל עצמה הרי לא יכולה לשלם משכורות לפקידי חמאס בעזה וגם לא לאנשי שלומו, הלא מדובר במימון טרור. הרשות הפלשתינית יכולה אבל לא רוצה מטעמיה שלה. האו"ם לא היה מוכן לשמוע על זה אפילו. ולמעשה אף בר דעת בקרב הקהילה הבינלאומית במערב לא היה מוכן ללכלך את ידיו בשיגור מזוודות כסף ישירות לארגון טרור. מקטר באה הישועה. הם גם פטרוני האחים המוסלמים עלי אדמות וחמאס הוא הרי שלוחה של האחים המוסלמים, כסף לא חסר באמירות העשירה כקורח הזו וגם לקטר זה הסתדר מצוין: היא זיהתה הזדמנות להיהפך למנוף השפעה רב עוצמה ברגע שתהפוך להיות הפתרון להרגעת חמאס בעזה - היא תהיה השושבינה של הפסקות האש ומעמדה ויוקרתה בעיני ישראל וארה"ב רק יילכו ויגדלו.

בנובמבר 2018 יצא משלוח הכסף הראשון מקטר לעזה. מהשגרירות הקטרית בירדן הועבר הכסף במזוודות בכלי רכב דרך גשר אלנבי לישראל ומשם המשיך היישר לרצועת עזה בלי לעבור בבנקים הכפופים לחוקי הלבנת הון. הכסף הופקד בסניפי הדואר בעזה, לשם נדרשו פקידי חמאס להגיע, להזדהות ולקחת את הכסף. חמאס היה מרוצה עד השמיים, הקטרים התנדבו להכשיר את השרץ, ובישראל השתררה אנחת רווחה גדולה - כשהצליחו להוציא את הנפץ שיכול להשפיע על המצב הביטחוני מול עזה: הלוא הוא אבו מאזן.