כוס חמישית לחג הפסח

מגילת שיר השירים היא אחת מחמש המגילות במקרא, אותה נהוג לקרוא בחג הפסח. חז"ל מצאו בשלל ביטויי האהבה בשיר השירים את ביטויי החיזור והכמיהה של עם ישראל לאלוהיו ואהבת אלוהים לעמו, עם ישראל.

בליל הסדר במשפחתי השתרש הנוהג בתום הסדר להסב לכוס חמישית משפחתית ולקרוא קטעים מ"שיר השירים". אנחנו המרנו את האהבה בין עם ישראל לאלוהים לאהבה בין בני זוג אנושיים ואהבתנו לנופי מכורתנו - הארץ בה נולדנו ובה נחיה - ארץ ישראל.

השנה אני מתכונן להוסיף לסדר המשפחתי את השיר "שיר השירים", שכתב לפני שמונים שנה בשנת 1955 המשורר אלכסנדר פן, המבטא את אהבתו לארץ המיוסרת. לרעייתי ולי הייתה הזכות להיות המגיהים של השיר, שהודפס במוסף הספרותי של העיתון "קול העם", שאלכסנדר פן היה עורכו של המוסף. לשיר המקורי של אלכסנדר פן אשלב ביטויים מהמגילה המקראית, וכן אוסיף גם מלים שלי, הנותנות ביטוי למאוויי וכמיהותי לנוכח האירועים הפוקדים אותנו במציאות הנוכחית, בה אנחנו חיים.

אֶרֶץ שְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ,
אֶרֶץ הַנִּשְׁקֶפֶת כְּשָׁחָר יָפֶה
אֶרֶץ יָפָה הַגִּידִי לָנוּ שֶׁאָהֲבָה נַפְשֵׁנוּ
מַה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ הַמָּחָר
הִנֵּךְ יָפָה אַרְצֵנוּ
הִנֵּך יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים
כִּי הִנֵּה הַסְֹתָיו עָבַר
הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַך לוֹ
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר בְּאַרְצֵנוּ
וְלֹא קוֹל יְרִי קוֹטֵל חַיִּים
מֵאִירָאן וּמֵעַזָּה.

כָּל אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּים תָּשִׁיר לְאַרְצִי
אַרְצִי יָפָתִי
מַה יָפִית וּמַה נָעַמְתְּ
מַה יָפוּ פַַּעֲמַיִךְ
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ
וְהַגְּפָנִים סְמָדָר נָתְנוּ רֵיחַ
קוּמִי אַרְצִי לְכִי לָךְ
אַרְצִי יָפָתִי לְכִי לָךְ
לִקְרָאת מָחָר בּוֹ
אַתְּ וְכָל סוֹבְבַיִךְ
תְּכַתְּתוּ חֲרָבוֹת לְאִתִּים
וְאֶת כָּל הַחֲנִיתוֹת - לְמַזְמֵרוֹת.

אַרְצִי הַיְּקָרָה
רְדִי לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׁם
לִרְעוֹת בַּגַּנִּים
וּלְלַקֵּט שׁוֹשַֹנִּים
אַחַת אַתְּ יוֹנָתִי תַּמָּתִי
מְאַחֲלִים לָךְ מָחָר
בּוֹ תִּהְיִי עֲדוּיָה כְּשָׁחָר יָפֶה
הַמְּנַגֵּן עַל מֵיתָרִי לִבֵּךְ
מִלָּה אַחַת - שָׁלוֹם.

וְלִי יֵשׁ עוֹד מִשְׁאָלָה אַחַת -
אַרְצִי שִׁימִינִי כְּחוֹתָם עַל לִבֵּךְ
כְּחוֹתָם זְרוֹעֵךְ
כִּי עַזָּה כַּמָֹּוֶת אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה
וּנְהָרוֹת לֹֹא יִשְׁטְפוּהָ
אֲבַקֵּשׁ, שֶׁהַשָּׁלוֹם יָרוּץ לְחַבֵּק אֶת נוֹפַיִךְ
כִּי חוֹלֶה אַהֲבָה אֲנִי לְאַרְצִי, אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל.