החלטה תקדימית

ועדת האכיפה המנהלית ברשות ניירות ערך, בראשות ד"ר אילנה ליפסקר מודעי, קיבלה לאחרונה החלטה בפרשת "אריקה בי קיור לייזר" (להלן - החברה), המביאה עמה חידוש משמעותי וקביעות מפורשות בנוגע להיקף חובת הפיקוח של מנכ"לים בחברות ציבוריות. להחלטה עשויות להיות השלכות נרחבות עבור הממשל התאגידי בישראל¹.

לראשונה קבע המותב באופן מפורש כי חובת הפיקוח המוטלת על מנכ"ל חברה ציבורית אינה מוגבלת רק לקיום נהלים פורמליים, אלא מחייבת אותו גם לוודא באופן אקטיבי שהחברה עומדת באופן מלא בהוראות החוק ובדרישות הרגולציה הרלוונטיות. המקרה המדובר עסק בכשל רגולטורי חמור, במסגרתו החברה שיווקה מוצרים רפואיים באירופה ללא האישורים הנדרשים (אישור CE) תוך הצגת מידע מטעה לציבור המשקיעים. מנכ"ל החברה בתקופה הרלוונטית, גדעון לנדסברגר, טען להגנתו כי הנושא היה בטיפולם של אנשי מקצוע בחברה, אולם המותב דחה טענה זו וקבע כי על המנכ"ל מוטלת חובה פיקוחית אקטיבית לוודא את הציות הרגולטורי של התאגיד.

החידוש המרכזי בהחלטה הוא הקביעה הברורה לפיה מנכ"ל אינו יכול להסתפק עוד בקיום מערכי ציות ונהלים פנימיים בלבד, אלא עליו להיות מעורב אישית ובאופן אפקטיבי בפיקוח ובקרה על ציות להוראות החוק. בלשון הוועדה: "אין די בהצבעה על נהלים ותוכנית אכיפה פנימית תקינים, אלא יש להראות כי הנהלים אכן יושמו וההתנהלות הייתה תקינה באופן שניתן אכן לומר כי ננקטו כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למנוע את ביצוע ההפרה."

החלטה זו התייחסה גם לאחריות הפיקוחית של המנכ"ל הקודם בחברה, מוטי נבון. למנכ"ל נבון ייחסה הוועדה אחריות פיקוחית להכללת פרט מטעה בתשקיף, ואחריות ישירה להכללת פרט מטעה בדוח התקופתי לשנת 2021. בכך, הדגישה הוועדה בהחלטה כי לכל אחד מהמנכ"לים, הן לנדסברגר והן נבון, יוחסו, ביחס לכל הפרה בנפרד, הן אחריות פיקוחית והן אחריות ישירה כנ"ל.

נקודה מעניינת נוספת עלתה בהחלטה, ביחס לשאלה האם במסגרת אחריות ישירה להכללת פרט מטעה בדוח רשאי נושא משרה, כגון מנכ"ל, האחראי על הדיווח, להסתמך על מידע שהוא מקבל מנושא משרה אחר האחראי לתחום הרלוונטי. התשובה שקבעה הוועדה היא כי ככלל, נושא המשרה האחראי לדיווח רשאי להסתמך על מידע שמגיע מנושא משרה אחר האמון על התחום, אולם הסתמכות מעין זו כפופה לכך שלא עלו בפניו "דגלים אדומים" או סימני אזהרה המחייבים אותו להידרש ולבדוק באופן אקטיבי את נכונות המידע. במקרה זה, מאחר שנבון התעלם מנורות אזהרה שעלו ולא בדק את המידע, הוא נמצא אחראי באופן ישיר להפרה זו.

ההשלכה המרכזית של החלטה זו היא הרחבת אחריותם האישית של מנכ"לים, שתידרש מעתה להתבטא בנוכחות פעילה ומעשית של מנכ"לי חברות ציבוריות בתחומי הציות והרגולציה. מצב זה מחייב חיזוק משמעותי של מערך "שומרי הסף" בארגון, ובראשם הממונה על האכיפה הפנימית (קצין הציות). החלטה זו מחזקת את מעמדו של קצין הציות ומעלה את הצורך בשיתוף פעולה הדוק ואפקטיבי בינו לבין הדרג הניהולי הבכיר ביותר.

דבר נוסף שעולה אגב החשיבות הרבה של שומרי הסף בתחום הציות, הוא שאלת זהותם ומקצועיותם של גורמים אלה, המעלה את השאלה האם אין מקום לצמצם את ההגדרה הרחבה כיום בסעיף 10.2 בחוזר הרשות², המאפשרת למעשה כיום לכל בכיר בתאגיד למלא את תפקיד קצין הציות. אשר על כן יש לקוות, שהחלטה זו המעלה את הצורך בהעסקת אנשי מקצוע בעלי הכשרה, ידע וניסיון מתאימים בתפקידים הרגישים של ציות ורגולציה, תדרוש בחינה מחודשת של ההגדרה האמורה בחוזר, על-מנת להבטיח את אפקטיביות מערך האכיפה הפנימי.

לסיכום, החלטה חשובה זו מציבה רף חדש של אחריות עבור מנכ"לים, ומדגישה את הצורך בניהול אקטיבי ומודע של נושאים רגולטוריים וציות, לצד העצמת תפקידו ומעמדו של הממונה על הציות בארגון. ארגונים שלא יתאמו עצמם לסטנדרט זה עלולים למצוא עצמם בפני סיכונים משפטיים ופיננסיים משמעותיים, ולכן מומלץ כי מנכ"לים ודירקטוריונים יפעלו לחיזוק מערכי האכיפה הפנימית וליצירת מנגנוני בקרה אפקטיביים ובראשם בהעסקת קציני ציות בעלי הסמכה בינ"ל מוכרת.