יאיר נתניהו מבזה את ישראל

יאיר נתניהו, בנו של ראש ממשלת ישראל, אמר את שתי המילים - "לֵךְ תִּזְדַּיֵּן" לעברו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כי להבנת יאיר נתניהו יש בצמד מילים אלו עומק אינטלקטואלי ותבונה מדינית. לדעתו, כך יש לנהל את השיח, כשיש חילוקי דעות פוליטיות. פניני החוכמה של יאיר נתניהו נאמרו, כי נשיא צרפת הביע דעה המצדדת בפתרון של שתי מדינות לשני העמים. הוא גילה הענות למאווי העם הפלשתיני לעצמאות לאומית לצד מדינת ישראל, המיישמת בכל שנות קיומה את מאוויי העם היהודי למדינה עצמאית.

פנינה ספרותית דומה לזו של יאיר נתניהו נאמרה ברוסית עסיסית לכתובתו של עמנואל מקרון על-ידי מטורף רוסי, כי כל "חטאו" של עמנואל מקרון היה בהביעו הזדהות עם מאווי העם האוקראיני לעצמאות לאומית. הנלחם נגד הכיבוש הרוסי. לפנינה הספרותית של יאיר נתניהו התייחס אביו, ראש ממשלתנו, שמבין ללבו של "בני יאיר הציוני האמיתי". הוי לציונות של ראש הממשלה, ששכח כי במשך מאות ימים של מלחמה קשה המתנהלת כאן, בנו "הציוני האמיתי" חי בדירת שרד בארצות הברית ויורה את הביטוי המזוויע - "לֵךְ תִּזְדַּיֵּן" לעברו של נשיא צרפת.

מכובד היה, שבן של ראש ממשלה בישראל יחלוק על דעתו של נשיא צרפת בלי אמירות של לשון עברית מובסת ומבוישת, המכתימה ומביישת אותנו, כי בעולם מצטטים את דבריו של יאיר נתניהו כדברי בנו של ראש ממשלת מדינת היהודים.

הרעיון של שתי מדינות אינו חדש בזירה הצרפתית. הוא הועלה לפני שמונה שנים בוועידת השלום הבינלאומית שנערכה בפריז בחסותו וביוזמתו של פרנסואה הולנד, מי שהיה באותם ימים נשיא צרפת. פרנסואה הולנד לפני שמונה שנים ועמנואל מקרון כיום לא דרשו לכפות פתרון, אלא רק המליצו על פתרון. במציאות הנוכחית עמנואל מקרון חותר לנסיגה ישראלית מרצועת עזה תוך הכרזה על סיום המלחמה וכן הוא חותר לקידום נורמליזציה בין ישראל וסעודיה.

מצער, שלרעיון הנבון והצודק של שתי מדינות לשני העמים יש מצדדים מעטים בציבור הישראלי ועל סף אחוז אחד אולי בציבור הפלשתיני וגם במדינות ערב. אני מבין לליבם של פרנסואה הולנד ועמנואל מקרון, ששואבים את הפתרון הצודק, הקשוב למאוויי כל עם לחיי חרות, ממילות הפתיחה של ההמנון הצרפתי: "קוּמוּ יַלְדֵי מוֹלֶדֶת, הִגִּיעַ יוֹם הַתְּהִלָּה" ומילות הפתיחה של הבית השלישי: "אַהֲבָה קְדוֹשָׁה לַמּוֹלֶדֶת", ואי אפשר בלי השורה השלישית בבית השלישי "חֵרוּת חֵרוּת יְקָרָה."

לא נותר לי אלא להביע את תקוותי ששני העמים יכריזו: "יְהוּדִים וַעֲרָבִים מְסָרְבִים לִהְיוֹת אוֹיְבִים" ויכנסו לשיחות ודיונים, שיובילו להסכמה על פתרון של שתי מדינות לשני העמים. אני יושב בתוך עמי. לשכנתי בדיור המוגן, שאת ביתה ונכדתה חטפו בני עוולה מעזה, קשה להתאושש ולהאמין בפתרון הזה. לחיילת שניצלה במיגונית בנחל עוז וראתה לנגד עיניה את מעשי הטבח האכזריים אין כוח נפשי לשמוע על הפתרון שאני מצדד. למשפחות של מאות הנטבחים ביום שמחתה של התורה קשה להאמין שהפתרון הזה ישים.

לא נותר לי, אלא לשאת תפילה, ששני העמים המקיזים זה את דמו של זה יאמצו את דרכו של קהלת בפרק ט' פסוק י"ח - "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב." - טובה חוכמת השיח המדיני והסכם של שלום על פני המפגשים המדממים את חיי שני העמים.