מאבדים הזדמנות

ישראל מסתכנת בתשלום מחירים כבדים, ללא יעד מוגדר ובר-השגה שמצדיק את העמקת הלחימה בעזה. מדינות אירופה מאיימות בסנקציות: ראש ממשלת בריטניה הצהיר היום כי הוא בוחן מחדש את הכוונה לשדרג את הסכם הסחר עם ישראל; הנשיא מקרון רוצה לבחון מחדש את ההסכמים בינינו לבין האיחוד האירופי.

אנחנו צפויים לשלם מחירים כבדים על המשך הלחימה בעזה: בחיי חיילים, בשחיקת מערך המילואים, בפרימת הסולידריות ובהעמקת הקיטוב הפנימי, וזאת לצד מחירים כלכליים ובינ"ל. באותו זמן אנחנו מסכנים את השגתם של שני יעדים מדיניים בעלי חשיבות דרמטית לחברה הישראלית ולאינטרס הלאומי: השבת החטופים; וניצול ההזדמנות לזכות בהכרה ולשנות את מעמדה האזורי של ישראל מהיסוד.

מדיווחים שונים עולה כי לא רק סעודיה אלא גם לבנון, סוריה ועירק שוקלות בנסיבות מתאימות להצטרף להסכמי אברהם. זוהי רעידת אדמה שלא יכולנו לדמיין: השחקניות המרכזיות בציר השיעי-אירני עוברות לצד שלנו. יש לזה ערך אסטרטגי אדיר ויש למצות כל אפשרות לגרום למימוש התרחיש הזה. זה מה שמצופה ממקבלי ההחלטות שלנו. אבל זה כמובן לא הולך יחד עם העמקת התמרון בעזה בלי יעד מדיני והצהרה פומבית ונחושה לגבי הנסיבות הנחוצות להשגתו.

זו מציאות שהיא כמעט למעלה מכל דימיון: מדינות שעד לפני רגע היו חלק מהציר האירני, שוקלות לעבור צד! אין שום הסבר רציונלי שיצדיק התעלמות של ממשלת ישראל מההזדמנות ההיסטורית הזאת. אם נצליח להשתלב בשינויים שמתחוללים כאן, לא רק נבסס את המעמד האסטרטגי שלנו עשורים קדימה, אלא גם ניצור מציאות שבה חמאס ימצא את עצמו מבודד ומובס.