הזדמנות היסטורית בוושינגטון

ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון נערך באחת התקופות ההיסטוריות במזרח התיכון. מאז 7 באוקטובר האזור עובר שינויים דרמטיים, שנראה כי עדיין לא הגיעו לשיאם.

אלו עשויים לעצב מחדש את הארכיטקטורה האזורית ואת מאזני הכוח בין השחקנים השונים, ולהקרין באופן ישיר על מצבה הגיאו-אסטרטגי של מדינת ישראל לשנים רבות קדימה.
הנשיא טראמפ אומנם נוקט בסגנון שונה ולא שיגרתי בלשון המעטה לדרך בה אנו רגילים להתנהלות של מנהיגים, אולם אסור לנו לטעות, ואנחנו חייבים לעשות הבחנה בין הסגנון הססגוני לבין המהות. לטראמפ יש תפיסת עולם ואסטרטגיה ברורות, עליהן הוא חוזר פעם אחר פעם, עוד לפני שנבחר לכהונה שנייה, ובוודאי מאז שחזר לבית הלבן - קידום הסדרים מעמדת כוח וסיום מלחמות.

בראייתו, אחרי המבצע נגד אירן, שנתפס על ידו כהצלחה אדירה, נסללה הדרך לקידום חזונו להרחבת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. לצד החשיבות המדינית והביטחונית שיש להסכמים אלו, בין היתר כנגד אירן ובעלי בריתה במרחב, הם גם טומנים בחובם פוטנציאל כלכלי עתיר ממון, בדמות המסדרון הכלכלי מהודו ועד אירופה, שיעבור דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל.

טראמפ מבין כי ראשית הצירים לכך היא סיום המלחמה בעזה והחזרת כל החטופים כדי לייצר את התנאים המדיניים הנדרשים, ולא בכדי הצהיר כי "אנו חייבים לסיים זאת". למעשה, נראה כי בעיניו קיים קו ישיר שמחבר בין אירן לעזה, לריאד ולדמשק, ואולי גם לאוסלו ולקבלת פרס נובל. המשמעות היא שטראמפ יעשה כל שביכולתו כדי לא להחמיץ את ההזדמנות, ומסביר כי הוא יפעיל מכבש לחצים על המתווכות, אבל גם על ראש הממשלה נתניהו, כדי שניתן יהיה לסגור עסקה כבר בימים הקרובים.

במהלך ביקור נתניהו יהיו על השולחן מספר סוגיות מהותיות: ההסכם מול חמאס ושחרור החטופים, המשך המערכה מול אירן, הנורמליזציה מול סעודיה ואי-לוחמה מול סוריה, שאלת הרשות הפלשתינית והמעורבות שלה בתהליכי שיקום הרצועה והאפשרות להצגת אופק מדיני לפלשתינים וכל זאת, לצד סוגיות בילטראליות, בייחוד בכל הקשור לתחומים ביטחוניים-צבאיים, שיבטיחו את שימור היתרון האיכותי של צה"ל.

מטבע הדברים, הסוגיה האירנית תתפוס מקום מרכזי בשיחות, בדגש על השאלה כיצד ארה"ב וישראל יכולות להבטיח כי אירן לא תוכל להתקדם להשגת נשק גרעיני. זאת, נוכח החשש כי המתקפה הישראלית-אמריקנית המשותפת עלולה דווקא לחזק את ההבנה בטהרן כי להשגת נשק גרעיני יש חשיבות רבה כתעודת ביטוח בפני מתקפות דומות בעתיד. מכלל הדיווחים השונים עולה, כי אכן חלה פגיעה משמעותית בפרויקט הגרעין הצבאי האירני. עם זאת, עדין לא ברורה מידת הנזק שנגרם לפרויקט, ובכלל זאת מה עלה בגורל 400 ק"ג האורניום המועשר לרמה של 60%, ומכאן החשיבות הרבה שיש לתכני ההסכם האפשרי בין ארה"ב לאירן.

ראש הממשלה נתניהו ניצב בצומת קבלת החלטות היסטורי. לכל החלטה שיקבל יהיו השפעות הרות גורל על עתידה של מדינת ישראל. אחרי ההצלחות הצבאיות המרשימות מול אירן, הפגיעה הקשה בחגורת האש מסביב לישראל, בעיקר חיזבאללה וחמאס, והתמוטטות משטר אסד, הגיעה העת למעשה המדיני שיוכל להצעיד את ישראל לדרך חדשה.

אין ספק כי מעל לכל ניצבת ההזדמנות, שאסור פעם נוספת להחמיצה, לקדם מתווה להחזרת כל החטופים הביתה, שנתמך גם על-ידי מרבית הציבור הישראלי. זאת, בין היתר, נוכח הדברים שצוטטו בשמו של הרמטכ"ל על מצבם המדרדר וההבנה כי אין אפשרות ממשית להחזרתם במבצע צבאי, אלא אך ורק בהסכם מדיני. ראש הממשלה צריך לחתור לא להסכם בשלבים ובסלקציות אכזריות, אלא להסכם אחד כולל, שיבטיח את החזרת כולם. מדובר בצו השעה ההומניטרי והלאומי ובמפתח לכל אפשרות לקידום הסכמים אזוריים.

בשורה התחתונה, ייתכן שאנחנו נמצאים בפני ימים היסטוריים שיזכרו כימים משני מציאות במזרח התיכון. באחריותו של ראש הממשלה נתניהו להבטיח כי לא נחמיץ את ההזדמנויות הניצבות לפתחנו שיכולות להצעיד אותנו לעתיד טוב יותר. זו העת להחלטות אמיצות. כל החלטה שלא תוביל להחזרת כל החטופים הביתה תיזכר לדראון עולם בתולדות מדינת ישראל.