בין בושת פנים לבית בושת

בהקלטות המבישות שדלפו לאחרונה, נחשף קולו של אהרון חליוה, ראש אמ"ן במתקפת שבעה באוקטובר. לא הייתה זו ביקורת עניינית, אלא יריית בוז רעילה שנורתה בזחיחות מפי מי שעמד בראש המערכת שהתרסקה. "מדינת ישראל זה בורדל", פלט האיש שאחראי ישירות לקריסת שעריו של אותו "בורדל". כאילו לא די בכך, הוא המשיך והכריז: "המל"ל זה בורדל", ואף תיאר את המדינה כ"בורדל שבו מסדרים את העובדות". אסור, פשוט אסור, "לבלוע" את התפטרותו המאוחרת והמתחייבת כאילו היא ממצה את אחריותו. באותה נשימה, אסור לעבור לסדר היום על ההשוואה המטונפת, הבזויה והארסית הזו.

נקבל לרגע את ההיגיון העקום שלך, חליוה: אם מדינת ישראל היא אכן בית בושת, הרי שאתה, כראש אמ"ן, היית הסרסור הראשי שלה. ככזה, עליך לענות: על מי סרסרת? את מי מכרת? ומה היה המחיר? אם באמת האמנת שהצבא שאתה משרת בו הוא חלק ממוסד רקוב, אם באמת ראית סביבך זנות מוסרית ומבצעית - מדוע שתקת? מדוע לא זעקת חמס וטרקת את הדלת? היכן היה המצפון שלך אז? או שמא נוח יותר ללחוש בחדרים סגורים מאשר לדפוק על השולחן ולשלם מחיר אישי.

האמת הרי צרחה מול פניך. בתוך האגף שבראשו עמדת, אנשי מחקר מהמעלה הראשונה - ובראשם קצינה זוטרה, נגדת אחת, שניצבה מולך כאחרונת השפויים - אתגרו את הקונספציה היהירה, השחצנית, הרשלנית והמופקרת שלך. הם הניחו בפניך סימנים מוחשיים וברורים למתקפה הממשמשת ובאה. ואתה? המשכת להדהד את המנטרה השקרית ש"חמאס מורתע". ובשיא הדרמה, כשצללי המרצחים כבר ארבו על הגדר, לאחר שיחת ועידה לילית עם צמרת הביטחון, פשוט חזרת לשנתך המתוקה. זו לא התנהגות ראויה; זו הפקרות מוחלטת של האיש המופקד על קודש הקודשים של ביטחון ישראל.

גם כעת, עוד לפני שתקום ועדת חקירה ממלכתית, ברור לכל כי שמך ייחרט בראש רשימת האשמים הישירים באסון הגדול בתולדות המדינה. אך במקום לכרוע ברך בבושה, בחרת להתבוסס ביהירותך, לגלגל את האחריות הרחק ממך כאילו היית בורג זניח במערכת. זו לא רק זחיחות, זו התקרבנות עלובה. האמירה "מדינת ישראל זה בורדל" אינה רק כיעור. זוהי בגידה מילולית. זו יריקה בפניה של המדינה שאת דמה שפכת ברשלנותך. אין ולא יכולה להיות על כך סליחה. אדם שאינו מכבד את המדינה שנתנה לו את הדרגות והכוח, אדם המעז לכנותה "בורדל" לאחר שהפקיר את אזרחיה, חייב לשאת את חרפתו כאות קין נצחי.

מילה אחת, קדושה, אנושית - "סליחה" - לא חצתה את שפתיך. לא ביראת קודש ולא בחרדת אמת. אך את המילה "בורדל", מילת הגנאי המטונפת, גלגלת על לשונך בהנאה ילדותית ורעילה. זו לא רק עדות לכישלון מבצעי; זוהי הוכחה לקריסה מוסרית. איך לא רעדו שפתיו של האיש שאמור לצאת מהחיים הציבוריים בבושת פנים כאשר השווה את ישראל לבית בושת?