טיבוע אוניית "הר ציון" בידי צוללת גרמנית 1940

לפני 85 שנים בבוקר ה-31 באוגוסט 1940, הותקפה אוניית הנוסעים והמטענים הארץ ישראלית "הר ציון" בעת ששיטה באוקיאנוס האטלנטי על-ידי צוללת גרמנית וטבעה לאחר שספגה ירי טורפדו. "הר ציון" נפגעה קשות והחלה לטבוע במהירות. אנשי הצוות ניסו להימלט מהספינה השוקעת אך כמעט כולם, 36 במספר, מתוכם 17 יהודים ארץ ישראלים, טבעו יחד עם האונייה וירדו למצולות. הניצול היחידי, ימאי מקפריסין, חולץ לאחר יום על-ידי משחתת פולנית בשם "בוסקוויצה" שיצאה לאזור לחפש ניצולים.

אוניית "הר ציון" הושקה בדנמרק בשנת 1907 בשם "סנט יאן". אורכה היה כ-102 מטר, רוחבה כ-12 מטר ומשקלה כ-5,400 טון. לאחר שהחליפה את בעליה מספר פעמים, נרכשה ב-1935 על-ידי חברת הספנות "לויד ימי ארץ -ישראלי" (חברת לוידס-פלשתינה בע"מ). החברה הוקמה בארץ ישראל בשנת 1934, על-ידי מספר אנשי עסקים ובהם: לזר ברקוביץ' - איש עסקים מרומניה; המהנדס עמנואל טובים מחיפה; נסים משולם - סוכן אוניות מחיפה; משה שלוש ושותפים נוספים.

בין עקרונות ומטרות חברת "לויד הימי הארץ-ישראלי "כפי שהצהירו ראשיה: השתלבות וסיוע בבניית הארץ והעסקת ימאים ארץ ישראלים (עבודה עברית). האונייה הראשונה שרכשה החברה ב-1935, זמן קצר לאחר הקמתה הייתה אוניית קיטור איטלקית מעורבת להובלת נוסעים ומשא בשם "רִיזְוֶולְיוֹ" שהגיעה לחיפה בדגל איטלקי ושמה שונה עם העברתה לחברת "לויד" ל-"הר ציון".

טקס חנוכת אוניית הר ציון

טקס חנוכת אוניית "הר-ציון" של חברת לויד הימי הארץ-ישראלי והחלפת דגלה הקודם בדגל הא"י נערך ב-12 בפברואר 1935 בשעות אחר-הצהריים בנמל חיפה, בנוכחות עשרות מוזמנים וב"כ מוסדות שונים. לכבוד האירוע קושטה האונייה בדגלים כחול לבן . בין האורחים שהגיעו לטקס משה גוטל לוין ראש ועד הקהילה העברית בחיפה, מיכאל אליניקוב יו"ר ועד שכונת הדר הכרמל, ונכבדים נוספים.

הטקס נפתח בנאומו של עמנואל טובים מראשי חברת לויד ימי הארצישראלי שציין בדבריו כי מאחורי רכישת הספינה לא רק מטרה מסחרית אלא גם מאמץ של היישוב להכשרה של בני הישוב לשירות ימי והפלגה תחת דגל עברי, וכן יצירת קשרי מסחר עם העולם הגדול בלי להיזקק לחברות זרות. לאחר הנאומים ודברי הברכה ביקרו המוזמנים באונייה ושמעו הסברים על אודותיה ועל פעילותה מפי רב החובל אריך הירשפלד. למבקרים ולעיתונאים שהגיעו לסקר את טקס חנוכת אוניית הר ציון נמסר כי האונייה היא בת 5.300 טונות, יש בה מקום ל-110 נוסעים.

לשלטונות המנדט הבריטי לא היה ברור איך לרשום את ספינת הנוסעים העברית-ארצישראלית הראשונה, מכיוון שיועדה להפליג בקווים בינלאומיים. כדי למנוע המתנה מיותרת בעגינה מול נמל חיפה, הפליג נציג החברה רב החובל אריך הירשפלד לקפריסין ורשם אותה שם. כך הפליגה "הר ציון" העברית-ארצישראלית תחת דגל הצי המסחרי המנדטורי הבריטי. הר ציון פעלה בקו קבוע חיפה - קונסטאנצה. הנסיעה בקו ארכה כארבעה ימים. בכל הפלגה עבדו בה כ-40 אנשי צוות, ביניהם כ20 יהודים. רב החובל היה ארצי ישראלי.

ב-8 עד 10 ביוני 1937 נערך באונייה הר ציון כינוס היסוד של הליגה הימית העברית, לימים "החבל הימי לישראל". בכינוס שנמשך יומיים השתתפו בין השאר אבא חושי, דוד רמז עיתונאים ומוזמנים והוא שולב עם הפלגה לקפריסין.

אוניית "הר ציון" מגויסת לצי הסוחר הבריטי

בתחילת מלחמת העולם השנייה אוניית "הר ציון" צורפה גויסה לשירות צי הסוחר הבריטי כדי להשתתף במאמץ המלחמתי של הבריטים ורב החובל הארצישראלי הוחלף בבריטי ג'והן בייטון.

כידוע במהלך מלחמת העולם השנייה היה האוקיאנוס האטלנטי אחת מזירות המלחמה. בריטניה שהייתה תלויה באספקה מארצות הברית ארגנה שיירות של ספינות סוחר מלוות בספינות מלחמה שלה שהובילו את האספקה החיונית לה מעבר לים. הגרמנים ביקשו להטיל מצור ימי על בריטניה ושלחו צוללות להשמיד ספינות אלו ולהרעיב את בריטניה עד לכניעתה. צוותי הספינות שגויסו על-ידי הבריטים באו מיותר מ-70 מדינות שונות - כולל ממדינות ניטרליות. אחת מן הספינות הללו הייתה כאמור ספינה מארץ ישראל ושמה "הר ציון" .

ההתקפה על אניית הר ציון

באתר ארכיון המדינה מספרים על השתלשלות האירועים שקדמו להתקפה על אוניית הר ציון. ב-28 באוגוסט 1940 יצאה אוניית הר ציון מנמל ליברפול שבבריטניה יחד עם שיירת אוניות גדולה לכיוון נמל סוואנה בארצות הברית דרך המעבר הימי שבין אירלנד לסקוטלנד ומשם מערבה. כמה ימים לאחר יציאת השיירה לדרך, החלה "הר ציון" לפגר אחרי השיירה. היא הותקפה באוקינוס האטלנטי באזור אירלנד בבוקר ה-31 באוגוסט 1940 על-ידי צוללת גרמנית בשם U-38 וטבעה לאחר שספגה שתי טורפדות.

כול אנשי הצוות ששרדו את ההתקפה (כמה נהרגו בפגיעת הטורפדות) הצליחו לרדת לסירת ההצלה אך זו התהפכה וכל הצוות למעט אחד, טבע בים. הניצול הבודד, מסיק קפריסאי בשם אוסמן אדם חולץ לאחר יום על-ידי משחתת פולנית בשם בוסקוויצה שיצאה לאזור לחפש ניצולים. על הספינה היו בשעת טביעתה 37 אנשי צוות ומתוכם 17 היו ארצישראלים שכולם ירדו למצולות. וכאמור רק אחד מהם ניצל.

אבל בישוב עם קבלת הידיעה על אסון אוניית הר ציון

הידיעה על הטבעת אוניית הר ציון ואובדן כמעט כל צוותה, התפרסמה ב-12 בספטמבר בארץ . באותו יום, נערך בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי תל אביב "טקס לזכר חללינו" שנספו בטביעת האונייה. אסון אוניית "הר ציון הצטרף לאסון נוסף שנחת על ראשו של היישוב - ההפצצה האיטלקית על תל אביב ב-9 בספטמבר 1940 שגבתה את חייהם של יותר ממאה בני אדם.

מסמכים על טביעת האוניה בארכיון המדינה

בארכיון המדינה נמצאים מסמכים וצילומים הקשורים לאוניית "הר ציון". בתיקי ממשלת ארץ ישראל (המנדט הבריטי על ארץ ישראל) ישנם שני תיקים על בקשות לפיצויים על מותם של כמה מאנשי הצוות על-ידי משפחותיהם. אפשר לראות את ההצהרה של הניצול היחיד מהספינה על מה שאירע בה ומידע על תנועותיה של הספינה לפני הטבעתה. את העדות מהניצול גבה לזר ברקוביץ בעל חברת לוידס-פלשתינה. כמו-כן ישנה בארכיון המדינה סדרת צילומים של הצלם זולטן קלוגר מ-1938 של פנים הספינה, אנשי הצוות והנוסעים.

וזו רשימת הימאים הארץ ישראלים שניספו בטביעת אניית הר ציון: קלמן אברמוביץ, פאול אליסון, ארנסט ארמן, אריה (לייבל) בינשטוק, משה (קונרד) ביין, צבי (הרברט) ברגהויזן, מרדכי היילברון, ויטלין (סלו ) שלמה, קרל וולף, משה טנגורסקי, מרק פינטח, ישראל שוורץ, רודולף קלינגר, בנימין לובטנשסקי, אברהם לובנצקי, שמעון קרברודט, לוס ראובן. (יתכנו שיבושים בכמה שמות)