ממ"ד או קשקאי

מכירים את הפתגם "לחפש את האור מתחת לפנס?" ובכן, כך נראה אחד המחדלים הגדולים ביותר של מדינת ישראל מבחינת הביטחון האישי של 10 מיליון תושבי מדינת ישראל במהלך שלושת העשורים האחרונים.

הלא ברור היה לכל מקבלי ההחלטות שגם אם, נניח, יואץ קצב הבנייה החדשה ויואץ קצב ההתחדשות העירונית, עדיין יוותרו רוב אזרחי המדינה ללא ממ"ד. עובדה: יותר משלושה עשורים חלפו מאז ההחלטה לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 להתקין ממ"ד בכל דירה חדשה, ועדיין רק כ-900 אלף מתוך 2.7 מיליון דירות הינן מצוידות בממ"ד.

ובמילים אחרות: לאחר 34 שנים שחלפו מאז ההחלטה, רק לכ-30 אחוזים מהישראלים יש ממ"ד בדירה. לכן לפלא בעיני כיצד מקבלי ההחלטות לא עודדו במהלך אותם כמעט שלושה וחצי עשורים (!) את האפשרות היחידה להגדיל באופן דרמטי את מספר הדירות המצוידות בממ"ד.

ניתן ואפשר בנקל, ובמחיר סביר ביותר, להתקין ממ"ד בכל דירה במדינת ישראל, כולל מאות אלפי דירות שאינן מועמדות מסיבה כזו או אחרת להתחדשות עירונית. מחיר ממ"ד כזה נע בדרך כלל בין 80 לכ-120 אלף שקלים, ובמקרים קיצוניים עשוי להתקרב לכ-200 אלף שקלים, תלוי בפרמטרים דוגמת מיקום הדירה, עלויות חומרי גלם, עלויות הובלה וכו'.

ובמילים אחרות: בעלות מקבילה למחיר מכונית יד שנייה, ובמקרים הקיצוניים ביותר, למכונית משודרגת דוגמת קשקאי, יוכלו תוך שנים מעטות רוב רובם של אזרחי המדינה להיות מוגנים באמצעות ממ"ד. ולאותם אפיקורסים ומקשי קושיות, משרדנו בדק ומצא כי טכנית קיימת אפשרות ריאלית להתקין ממ"ד ביותר מ-90 אחוזים מהבניינים במדינת ישראל, יהא גילם ויהא מצבם אשר יהיה.

ולגבי ההוצאה הכלכלית: ובכן, כבר היום יקבלו אותם אזרחים שיזמינו ממ"ד חדש משכנתה או הלוואה מהמדינה או דרך הרשות המקומית, בתנאים נוחים ביותר. ההחזר החודשי, תלוי בעלות הממ"ד, ינוע בדרך כלל בין 500 ל-1,000 שקלים, עלות מקבילה להוצאה על מסעדה טובה.

ברור כי אם למקבלי ההחלטות, בממשלה וברשויות המקומיות יהיה תמריץ לעודד התקנת ממ"ד, ניתן ואפשר יהיה בנקל לעודד ולשפר את תנאי המימון, זאת כאשר ממילא המדינה מוציאה מיליארדים על כל מה שקשור לממ"דים. מהערכה מדגמית שעשינו במשרדנו, אם ינקטו צעדים אלה, יוכפל ויותר תוך עשור שנים אחוז הישראלים שיהיו מצוידים בממ"ד.

לחליפין, לצערי, אם זה לא יקרה והדגש ימשיך להיות מושם רק על ממ"דים בדירות חדשות ו/או התחדשות עירונית, תהליך זה ייקח עשרות שנים והסיכונים לכך, כל ילד יודע, הינם גבוהים ביותר. חומר למחשבה למקבלי ההחלטות!