כאב שלא מעניין אף אחד

נתניהו הלילה, בפוסט קורע לב על בנו הגיבור יאיר: "הוא פועל נמרצות, בכישרון גדול ומחויבות גדולה, במאבק ההסברה העולמי למען מדינת ישראל. הוא עומד מול מתקפות עוינות, אבל ממשיך להילחם למען צדקת דרכנו מתוך אהבה פטריוטית עמוקה לארץ ישראל, לעם ישראל ולמדינתנו."

אז ככה ביבי יקר: כמו יאיר הגיבור שלך, כך גם הבן שלי פעל נמרצות ביום ה 7.10, בכישרון גדול ומחויבות גדולה בהגנה הירואית על חייהם של מאות אזרחי ישראל שחייבים לו את חייהם. גם ירון האהוב שלי, כמו יאיר האהוב שלך, עמד מול מתקפה עוינת והמשיך להילחם למעננו מתוך אהבה פטריוטית עמוקה לארץ ישראל, לעם ישראל ולמדינתנו.

ההבדל הוא, ביבי, שהבן המובטל שלך ברח מכאן ולא היה כאן בזמן שבני גילו חירפו נפשם למען המולדת. וגם לא טרח לחזור לכאן לסייע במשהו במאמץ במלחמתי. שנתיים נלחמו כאן מאות אלפי בני גילו בזמן שהוא כתב פוסטים ברשתות החברתיות במרחק של אלפי קילומטרים מאזורי הסכנה.

ההבדל הוא, ביבי, שהבן שלי נהרג בקרב גיבורים אל מול אינספור מחבלי נוח'בה בזמן שהבן שלך שתה קפה על המרפסת במיאמי.

והכאב שלך על הבן שלך שנעלב מזה שלא כל כך אוהבים אותו הוא כאב שלא מעניין את אף אחד, אדוני ראש הממשלה. להפך. של נעליך מעל רגליך אל מול הכאב של אלפיים משפחות שכולות שאיבדו את היקרים להן מכל במלחמת האסון שנכפתה עלינו תחת משמרתך ואל תבלבל לנו את המוח עם הכאב שלך על יאיר, שנורא נעלב מזה שמישהו אמר עליו משהו.

שחרר אותנו ביבי, מהרחמים העצמיים שלך, מהרחמים שלך על הבן שלך, שמאי שם במיאמי הרחוקה והנינוחה ובעזרת המעריצים שלו ושלך מסית בלי סוף כנגד אנשים כמוני, ששילמו את המחיר הגדול ביותר שניתן לחשוב עליו.

הכאבים שלך או שלו לא מעניינים את אף אחד ועצם העובדה שאתה מבקש רחמים מחזקת את הבוז אליך וגם אל כל מי שקוראים לך "המנהיג העליון" ומשקרים לך בחנפנותם המתרפסת עד כמה איכפת להם מהסבל הנורא של הבן שלך ושל רעייתך האהובה.

שחרר אותנו ביבי, אתם לא ראויים לרחמים שלנו.