ניגוד עניינים חמור - היועמ"שית מיארה

1. מלכתחילה, צריך היה לחקור את היועצת המשפטית לממשלה בנוגע למעורבותה בפרשת הטיוח וניגודי העניינים בפצ"ריה, במסגרתה מונה סגן הפצ"רית "לחקור" את הדלפת הסרטון, "חקירה" שבסיומה הוגש תצהיר שקרי לכאורה לבג"ץ, בו נטען שהחקירה מוצתה ולא העלתה דבר.

2. בהמשך הסתבכה היועצת בפרשת ניגודי עניינים חמורה עוד יותר, כאשר החליטה "לפקח" על חקירת הפרשה לאחר שהתפוצצה, והייתה מעורבת עמוקות בכל מהלכי החקירה מראשיתה.

3. בעוד שלגבי הפרשה הראשונה ניתן עוד לטעון שהיועצת לא ידעה על המתרחש (שאז היא אשמה רק בכשל מקצועי מביש, רשלנות חמורה ועצימת עיניים גסה), הרי שלגבי הפרשה השנייה - אין שום שאלה שניגודי העניינים היו ידועים ליועצת היטב, כפי שהיו ידועים לכל משפטן שעיניו בראשו, וכפי שקבעו שלושת שופטי בג"ץ פה אחד.

4. לכן, לדעתי חקירת ניגודי העניינים בפרשה השנייה צריכה להיות חקירה פלילית בעבירה של מרמה והפרת אמונים. ניגוד עניינים חמור מהסוג הזה, ביודעין ובמכוון, די בהם כדי לבסס, לכאורה, את יסודות העבירה.

5. פתיחת חקירה פלילית נגד היועצת המשפטית לממשלה היא אחת מהעילות המצדיקות - ולמעשה מחייבות - את הדחתה, וזאת לפי עילות ההדחה המפורטות בדוח ועדת שמגר שעסקה במינוי והדחת היועץ המשפטי לממשלה.

6. זה יכול לקחת שבוע, וזה יכול לקחת גם חודשיים. תלוי כמה מאמצים יושקעו בניסיונות שיבוש ועיכוב הבלתי נמנע. אבל אני מתקשה לתאר לעצמי תוצאה אחרת.