הצורך בשינוי חוק ועדה ממלכתית

דברי הסבר להצעת החוק

אירועי 7.10 חשפו באופן חריף את המגבלות הקיימות בחוק ועדות חקירה ממלכתיות הנוכחי, ואת הפער בין ציפיות הציבור לבין היכולת החוקית להקים גוף חקירה עצמאי, מהיר ואמין. המצב הנוכחי הוא בעייתי. הממשלה למעשה חוסמת הקמת ועדה ממלכתית וטעמיה עימה. מצב זה, בין אם הטעמים מוצדקים או לא, יוצר מצב בעייתי שלא ניתן להקים ועדה ממלכתית כפי הגדרתה בחוק היום. שינוי החוק נועד ולפתור את הבעיות שקיימות כיום, משני צידי המפה הפוליטית, ואלו מטרות השינוי בחוק כדלקמן:

1. עצמאות מוחלטת של יושב הראש ושל חברי הוועדה. לפי החוק המוצע יושב-ראש הוועדה יהיה תמיד מבקר המדינה.

2. ייצוג מאוזן של כל הקצוות הציבוריים, קואליציה, אופוזיציה ומומחים בלתי תלויים שיבחרו רק על-ידי מבקר המדינה.

3. יכולת הקמה מהירה ואפקטיבית של ועדה בעת משבר ציבורי ואי תלות בהחלטת ממשלה אלא באמצעות 50 אלף חתימות.

4. חיזוק אמון הציבור במסקנות הוועדה, בעזרת מנגנון שמונע תלות פוליטית או השפעה של מגזר מסוים.

להלן הצעת חוק:

שם החוק: הצעת חוק ועדה ממלכתית לחקירה ציבורית (2025).

סעיף 1 - הגדרות

בפירוש החוק:

• "ועדה ממלכתית": ועדת חקירה בראשות מבקר המדינה.

• "עניין ציבורי חשוב": כל אירוע המשפיע על שלטון החוק, ביטחון הציבור, או המנהל התקין, כפי שמוגדר בסעיף 2 לחוק.

סעיף 2 - סמכות להקים ועדה

הוועדה תוקם באמצעות:

1. החלטת ממשלה — או

2. החלטת הכנסת ברוב של 60 חברי כנסת — או

3. בקשה של 50,000 חתימות אזרחיות המאומתות.

סעיף 3 - הרכב הוועדה

הוועדה תכלול חמישה חברים:

• יושב-ראש — מבקר המדינה

• שני מומחים בתחום הרלוונטי לנושא החקירה שימונו עי מבקר המדינה

• שני נציגים מהכנסת (אופוזיציה וקואליציה)

סעיף 4 - סמכויות

1. זימון עדים, בקשת מסמכים והגשת שאלות.

2. קבלת עדויות בשבועה.

3. סמכות לבקש חוות דעת מומחים חיצוניים.

4. הוועדה תגיש דוח ציבורי מלא שבתוכו ממצאים והמלצות לגופים הציבוריים השונים.

סעיף 5 - פומביות

דיונים יהיו פומביים ככל האפשר, למעט מידע סודי לפי הנחיות ביטחון לאומי.

סעיף 6 - טיפול במסקנות הוועדה

מסקנות הוועדה יועברו לטיפול פרקליט המדינה אשר יפתח בהליכים משפטיים נגד האשמים בהתאם למסקנות דוח הוועדה.