האומן והמורה הוותיק יוסי מרק, הוא זוכה פרס שיף לשנת 2025. הפרס ניתן לו, בין היתר, עבור כושר הרישום הייחודי שלו. מאז חודש מרס נערכת תערוכה של רישומים וציורים שלו במוזאון תל אביב לאמנות. התערוכה באוצרותה של עמנואלה קאלו, חחת הכותר "לילה טוב אימא", מתיחסת בעיקר לשנותיה האחרונות של אימו. הוא מראה תהליכים של השנים האחרונות לחייה ומדגים את ההתקרבות למעבר לעולם הבא. התערוכה מוצגת במספר חללים, שחלקם מוקדשים רק ליצירותיו וחלקם משתלבים באולמות בהם מוצג האוסף הקבוע של האומנות הקלאסית, ויוצרים דיאלוג עם היצירות הקיימות.
יוסי מרק נמשך לאומנות קלאסית מילדותו וסיפר שכבר בגיל ארבע וחמש אהב להסתכל ולהעתיק יצירות של אומני רנסנס. משאת נפשו הייתה ליצור כמו אמני הרנסנס והברוק ולהיות "קלסי ומופתי". הוא השקיע מאמצים ואימונים רבים כדי להשיג זאת. בשיח גלריה עם האומן והאוצרת, שנערך ביום שלישי, 15.12.25 הסביר האומן את הרציונל הנמצא מאחורי נושא התערוכה והטכניקה בה הוא יוצר ושיתף בגילוי לב את ההתלבטויות ואת תהליך עבודתו, האומנים שהעריך ועוד.
|
|
|
|
 דיוקן אישה צעירה, 1976 [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
באולם הראשון תלויות עבודות מוקדמות יותר שלו. הוא התעכב ליד יצירת הדגל של התערוכה "לילה טוב אימא" (עיפרון ואקריליק על קנבס מודבק על עץ. 96.6 על 65 ס"מ. 2035-2002). בציור נצפית אמו על ערש דווי כשמלאכית-מדונה, באה להיפרד ממנה. את דמותה המלאכית צייר בהשראת ציור של בוטיצ'לי בו מופיעה מדונה בחלק העליון של הציור, ולמטה נמצא התינוק ישו. הוא שינה את הפרופוציות שלה, כדי שתתאים לקומפוזיציה. היא מתפללת עבור האם, או אומרת לה מילים אחרונות.
הציור כמו ציוריו האחרים מתאפיין באיפוק, מינימליזם, ובעבודה המרובה המושקעת. לדבריו של האומן "הוא עובר מהפרטים הקטנים " הפרטיקולרי" אל ה"טרנסנדנטלי", מתופעה להוויה. הציור הקונרקטי מוביל למשהו שנמצא מעבר לו". ביצירה נראים לעיין קווים ונקודות המסמנים את דרך ההתקדמות של עבודתו, שהוא מכנה אותה "הפיגום שלי". המסע של הקו מרתק אותו. יש עבודות בהם הוא מסתיר את ה"פיגום" הזה אך מאוחר יותר החליט שדווקא מעניין להראותו.
|
|
|
|
|
 יוסי מרק ליד עבודתו "לילה טוב אימא" [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
הצורה חשובה לו יותר מהצבע אך יש/ גם נוכחות מינורית של צבע. גם בציור זה וגם בחלק מהעבודות האחרות, צבע השקיעה האדמדם הוא דומיננטי. הוא מסמל את שעת הדמדומים שלפני השקיעה המוחלטת, המתאים לשלב החיים בו נמצאה אימו. הוא מציין שאמו הייתה הדוגמנית האולטימטיבית, כי כבר הייתה יותר סטטית ויותר זמן רדומה מאשר ערה, ככל שהזמן התקדם לקראת הפרידה מהחיים.
האוצרת עמנואלה קאלו השתמשה במושגים היפנוס וטנטוס. שינה ומוות. לכן גם בחרה בשם של יצירת הדגל של התערוכה "לילה טוב אימא", ככותר של התערוכה. יש סדרה של ציורים קטני ממדים המראים הפרופיל של אמו בהיותה בת 85 המדגימה את תהליך הציור מהרישום הראשוני עד לציור בצבע. בצד שמאל נראה השלב הראשוני המוקדם ובציור הימני דמותה המושלמת בצבע. הוא מתייחס לציור הידוע של אלברכט, אומן גרמני ידוע מהמאה ה-15, שצייר את אמו הזקנה, ציור שהובא על-ידי חוקר האומנות הידוע גומבריך, בהקדמה לספרו "תולדות האמנות מימי קדם עד זמננו" כדוגמה ל "יפה". יופי נמצא באמת.
|
|
|
|
|
 דיוקן איש צעיר, 1979 [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
גם בסדרה זו של יוסי מרק (כמו בעבודות אחרות), מוקרנת חוויה אנושית שמראה את האמת שאינה מתקתקה אלא עם מבט ער וחודר על החיים. הוא מצייר במכוון את פניה בחלק התחתון של התמונה כדי להראות את כוח הגרביטציה הפיסית והמנטלית. החלק העליון מייצג את נתח החיים שעברה והחלק התחתון את המעט שנותר. ישנם דיקנאות מאוחרים בהם נראית האם כשמצבה נסוג, הן מבחינה פיסית והן מבחינה מנטלית, גופה רפוי יותר ורק הכורסה מחזיקה אותה.
גם הנשים הצעירות שמצייר מהורהרות. ראוי לציון שיש גם דיוקנאות עצמיים שלו. האחד שצויר בשנת 1976, המזכיר את דיוקנו של סבונרולה, וסדרה שלו כפי שהוא משתקף במראה. תערוכה רגישה ומעניינת של רשם ויטואוזי המוצא את היופי באמת. ראוי לציין גם את האוצרות המדויקת מבחינת מיקום העבודות גם מבחינה צורנית ותמטית.
|
|
|
מבט כללי [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
|
דיוקן האם [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
עיתונאית, היסטוריונית של האומנות, מרצה ואוצרת.
| תאריך: |
22/12/2025
|
|
|
עודכן: |
22/12/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
למה חילונים מעדיפים רב חרדי על פני רב ציוני שברזומה שלו שירות בצה"ל?
