"נשיא בעמך לא תאר"

מצער, ששר האוצר בצלאל סמוטריץ, מנהיגה של הציונות הדתית, בייש והכתים בלשונו הפרועה את פסוק כ"ז בפרק כ"ב בפרשת משפטים בספר שמות, המחייב אותנו - "נָשִׁיא בְּעַמְּךָ לֹא תָּאֹר". הוראה המחייבת אותנו לא לפגוע בכבודו של שופט ובוודאי שלא לגדפו.

החלק המקדים של הפסוק הוא "אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל". תרגום אונקלוס מציין, שהאלוהים הנזכר בפסוק הזה אינו לשון קודש, אלא לשון חול, "אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל" מדובר בכינוי לשופטים ולדיינים. בדרך הזו הולכים גם רש"י, ראב"ע ועוד פרשנים. חשוב, שמנהיגו של המחנה, הנקרא ציונות דתית, יקרא את ספר החינוך מצווה ס"ט - "שלא נקלל דייני ישראל ...לפי שהם עמודי הדין, ובהתבזותם יתבזה המשפט כולו בישראל".

אני מודע לכך, שסדר יומו רווי הַבּוּרוּת בין הצהרה על גמלים ככלי תחבורה שכיח ואופייני בערב הסעודית ובין התלהמות פרועה על מערכת המשפט, אינו מתיר לשר יוקר המחיה בישראל את הזמן הדרוש להקדיש ללימוד תורה. אך נראה לי, שחשוב כי ימצא פנאי לעיין בסנהדרין ס"ו, ע"א כי העונש המוטל עליו הוא מלקות. מאחר שקללה היא רק דיבור, היא רק אמירה בלבד. עלתה לדיון בגמרא השאלה, האם יש לגזור מלקות על המדבר סרה על שופטים - הגמרא קובעת, שקללה נחשבת כחריגה מהכלל, ולוקים עליה מלקות.

כדי לעבור את אחוז החסימה צפוי שר האוצר, ליתר דיוק - השר לענייני התייקרות המחירים, לכבד אותנו בעוד סדרות של פרצי התלהמות בוטות וגסות רוח, כי אצל איתמר בן-גביר זה עבד יפה. לכן בצלאל מוכן לקבל מלקות, העיקר לעבור את אחוז החסימה.