וושינגטון-קופנהגן: מפגש קצר שחשף את הקרע סביב גרינלנד

זה אומנם היה צפוי - ובכל זאת. המפגש אמש בוושינגטון של שרי החוץ של דנמרק וגרינלנד עם מזכיר המדינה רוביו וסגן הנשיא ואנס לא הביא לשום הסכמות בין הצדדים. הפגישה הסתיימה לאחר פחות משעה, והצדדים, כך ע"פ שר החוץ הדני, "הסכימו שלא להסכים". מה שמדהים זה שהוא למעשה מודה בפה מלא, ודי בייאוש, שטראמפ אכן רוצה לכבוש את גרינלנד.

שר החוץ הדני, לארס לוקה רסמוסן, נשמע די מיואש לאחר הפגישה, ואמר לעיתונאים שטראמפ נשאר נחוש בדעתו "לכבוש" את גרינלנד, ושהשיחות לא הצליחו לפתור "מחלוקת מהותית" שהובילה למתיחות חסרת תקדים בין וושינגטון לבין קופנהאגן. דבריו נשמעו קצת כמו מסדרה בנטפליקס, מאיזו מציאות מטורללת - הוא אמר בין השאר ש"לא היה הכרחי" שארה"ב תכבוש את גרינלנד, אזור שהוא שלמעשה בעל שלטון עצמי בממלכה הדנית: "לא הצלחנו לשנות את העמדה האמריקנית. ברור שלנשיא יש את הרצון לכבוש את גרינלנד. והבהרנו מאוד מאוד שזה לא לטובת הממלכה".

הוא גם קרא לארה"ב לקיים "שיתוף פעולה מכבד" סביב סוגיית האי הדני, ופסל את הנראטיב של טראמפ לגבי האיום לכאורה שמציבות רוסיה וסין על האי. הוא אמר במסיבת העיתונאים בין השאר: "זו הייתה הזדמנות מצויינת עבורנו לצאת נגד הנראטיב הזה, שטוען שספינות מלחמה סיניות מקיפות את האי כולו, כי הוא נראטיב שקרי. לפי המודיעין שבידינו לא ראינו ספינת מלחמה סינית קרובה לאי כבר קרוב לעשור בערך".

הוא הוסיף ואמר: "גרינלנד, לעת עתה ולעתיד הנראה לעין, תישאר בתוך ממלכת דנמרק", והדגיש כי גרינלנד נמצאת בתוך שטח ברית נאט"ו, ולכן סעיף חמש באמנה (שרואה בכל התקפה על אחת מחברות הברית כהתקפה על החברות כולן), חל גם עליה. שעות בודדות לאחר מכן התבטא שוב בעניין הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל, ואמר בין השאר, בתשובה לשאלת כתבים: "אם לא ניכנס (לגרינלנד י.נ), רוסיה וסין ייכנסו. דנמרק לא יכולה לעשות דבר בנידון - אבל אנחנו יכולים לעשות הכל בנידון". שוב, נראטיב שקרי ומסוכן של הנשיא טראמפ, שפשוט מתעלם באלגנטיות מכל מהותה וקיומה של ברית נאט"ו. והרי זו בדיוק מטרתה: ל ה ג ן על כל שטחה מפני איומים ביטחוניים, באמצעות פעולה קולקטיבית משותפת של כל המדינות.

האיום הרוסי/סיני על גרינלנד איננו מופרך או אפסי. הוא קיים כמובן, אבל לא באופן שאותו מציג טראמפ, כדי להצדיק פגיעה אנושה בריבונות של מדינת נאט"ו אחרת ובברית עצמה ובכל עצם קיומה. ואולי זו המטרה, מעבר לתשוקה האימפריאליסטית של טראמפ להגדיל את שטחה הגאוגרפי של ארה"ב.