מה קרה לנוף ילדותי בפתח תקוה

לפני שמונים וחמש שנים הייתי ילד כבן ארבע, כשהתלוויתי פעם ראשונה להורי, שהלכו ממרכז פתח תקוה למפגש חברים בכפר גנים שבקצה המושבה. ניחוח הפרדסים של כפר גנים שהיה ואיננו כבר נצמד למילים, אותן אני מקליד זה עתה. במשך השנים אם כל המושבות, פתח תקוה, הפכה לעיר, ואת מקומם של פרדסים וריח התפוזים והאשכוליות מכפר גנים תפסו רחובות ובתים של שכונת יוקרה שקטה ושלווה.

שנה אחת רעייתי ואני גרנו בכפר גנים, זה היה בשלב המעבר מפרדסים ושדות, לולים ורפתות לרחובות מאוד שקטים ושלווים אי-שם בקצה הכרך עם ניחוחם של פרחי בר, שהתעקשו להיות נוכחים בין הבתים החדשים עד שגם הם נכחדו תחת כובדו של רחוב מבוטן, שנטל מהפרחים, מהכלניות ומהנרקיסים, את אימא האדמה הטובה. במהלך השנים ביקרתי פעמים רבות בשכונה השקטה, ששמרה על יופיו של הכפר שנעלם. היופי והחן המיוחד של כפר וגן נשמרו גם באותם ימים, כשמאות מפגינים הגיעו כל מוצאי שבת לכיכר גורן בלב השכונה, שנשאת את השם כפר גנים, להביע מחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה אז, אביחי מנדלבליט.

קשה לקבל את עוצמת הפער בין החן המיוחד של השכונה ובין ההתרחשות האלימה והאכזרית, שפקדה אותה בערב יום העצמאות השנה. קשה להאמין למקרא עדותה של תושבת כפר גנים, כפי שהופיעה בעיתון הארץ ביום שני 27.4. לדבריה, "התאספו בני נוער רבים... זה געש במשך שעות, ואיש לא עצר את זה" והוסיפה: "למה לא פיזרו את ההתקהלות הזאת". עדות נוספת נתן אוהד תושב השכונה, שסיפר כי בנו, בן 14, היה עד לאלימות קשה בכיכר שעות לפני הרצח. "התלוננו לעירייה ולמשטרה" הוא סיפר, "לא מטפלים בדברים הקטנים, והרצח מגיע".

אורטל, תושבת השכונה אומרת ש"בנה בן עשר וחצי אמר לי שבאו לכאן עבריינים, אם הוא, בן עשר וחצי, הבין שיש פה סכנה - למה לא היה כאן אף אחד?". קשה לקבל, שתושבים רבים שיתפו את העירייה והמשטרה, כי בערב יום העצמאות, עוד לפני הרצח של ימנו בנימין זלקה הייתה אלימות רבה בכיכר ליד הפיצריה שבפתחה היה הרצח. קשה לקרוא את העדות של דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך בפתח תקוה, בנה בן 12 סיפר על האלימות הקשה בכיכר שעות לפני הרצח והיא מביעה תמיהה על כך, ש"המשטרה הייתה צריכה חמישה ימים לאתר את הרוצחים, ואתה שואל את עצמך - מי שומר על הילדים? הרשות המקומית? המשטרה? אנחנו חברה מפורקת".

ואיפה הייתה המשטרה במשך כל אותן שעות של השתוללות עבריינית? על כך נקבל תשובה משר, ששבע רצון מעצמו וגם ממפכ"ל המגמד את דרגתו ותפקידו אל מול השר, שיודע להפגין בוטות לשונית ורברבנית.