נתניהו יתקשה להקים ממשלה רחבה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז השבוע על רצונו להקים ממשלה לאומית רחבה במטרה להגיע להסכמות, לשים סוף לחרמות הפוליטיים ולמנוע הקמת ממשלת שמאל התלויה במפלגות הערביות. מסתמן כי המהלך נובע ממצבו המורכב של נתניהו בדעת הקהל. מרבית הסקרים - למעט אלו של ערוץ 14 ו-i24News - מראים כי גוש הקואליציה מתקשה להשיג רוב של 61 מנדטים. מאחורי הצהרה זו עומד רצונו של נתניהו להחזיר לפחות שמונה עד עשרה מנדטים של מצביעי קואליציה, אשר התאכזבו קשות ממדיניות הממשלה וכעת נוטים לתמוך באחת ממפלגות האופוזיציה.

מה לגבי הסיכויים? בעוד שהצהרתו של נתניהו על רצונו בממשלה רחבה עשויה להניב לו כמה מנדטים, הסיכוי שמפלגות האופוזיציה ישתפו פעולה וייכנסו לממשלה בראשותו שואף לאפס. ראשית, נתניהו יצטרך לוותר על חלק משותפיו לקואליציה כדי לצרף את מפלגות האופוזיציה. אין כל סיכוי שהן יסכימו לשבת בממשלה עם מפלגתו של איתמר בן-גביר. בנוסף, הן לא יתפשרו על חוק הגיוס - מה שמציב סימן שאלה גדול מעל המשך השותפות עם המפלגות החרדיות.

שנית, מרבית מצביעי האופוזיציה מתנגדים נחרצות להמשך כהונתו של נתניהו, אפילו במחיר של בחירות חדשות. משום כך, כל מי שיחבור אליו צפוי לספוג מחיקה פוליטית. אין הבדל משמעותי ביחס לנתניהו בין מצביעי המפלגות השונות באופוזיציה. הדבר בולט במיוחד על-רקע אירועי שבעה באוקטובר ותפקודו סביב סוגיית החזרת החטופים.

מבחינתם נתניהו מושחת, אינו כשיר לתפקידו, וכנוע ללחצים של המפלגות הסקטוריאליות. לטענתם, המדיניות הכושלת של נתניהו היא זו שהובילה לטבח שבעה באוקטובר ולתוצאות המאכזבות של הממשלה מול אירן ולבנון. סירובו המתמשך של נתניהו לקחת אחריות על מחדל שבעה באוקטובר מעיד, בעיני מתנגדיו, כי הוא איבד את הכשירות הציבורית והמוסרית להנהיג את המדינה. מעבר לכך, בשנים האחרונות מופצות ברשתות החברתיות בתדירות גבוהה סיסמאות חריפות נגד נתניהו, ובהן "רודן ארור", "שטן" ו"נתניהו לכלא מעשיהו". אין מדובר בפעילות של בוטים, אלא באנשים אמיתיים הבוחרים להביע כך את עמדתם.

עם זאת, חלקם אינם פוסלים ישיבה בממשלת ליכוד ללא נתניהו. מרבית מצביעי בנט, איזנקוט וליברמן יתמכו בממשלה כזו, בתנאי שנתניהו לא יעמוד בראשה. לעומתם, מצביעי יאיר גולן מתלהבים פחות מהרעיון, ומבחינתם גם מפלגת הליכוד עצמה הפכה לפסולה. כך או כך, נכון לרגע זה, נתניהו אינו מתכוון לפנות את כיסאו לחבר מפלגה אחר כדי לסייע לליכוד לשמור על השלטון.

לצידו של מפלגות הקואליציה, קיימות מספר מפלגות ורשימות קטנות הנעות סביב אחוז החסימה - ובהן כחול לבן של בני גנץ, זהות בראשות פייגלין, המילואימניקים של יועז הנדל, המפלגה הכלכלית של ירון זליכה, וכן התארגנויות סביב עופר וינטר וגלעד ארדן. אלו מפלגות שאינן משתייכות לאף אחד מהגושים. חיבורים פוליטיים ביניהן עשויים להניב בין שש לשמונה מנדטים, אך רבים מראשי רשימות אלו מסרבים להתפשר בסוגיית גיוס החרדים. הסיכויים להקמת ממשלה רחבה בראשות נתניהו קלושים, לנוכח התנגדות גורפת בקרב מצביעי האופוזיציה. ראשי המפלגות לא יסתכנו בהתרסקות פוליטית מול תומכיהם. רק תרחיש קיצון של מצב חירום לאומי, דוגמת אירועי שבעה באוקטובר, מסוגל להכשיר את הקרקע לממשלת אחדות רחבה בראשות נתניהו.