אפליה דיגיטלית בחסות הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי טרם התאים עצמו למציאות חברתית שבה יש לאפשר לשני הורי הילד הנכה לחלוק במשותף את האחריות ההורית, לגדל ולטפל בילד, ופועל כיום בניגוד לזכויות של הילד. כיום, רק להורה המקבל את קצבת הילד, כמעט תמיד האם, יש גישה לחשבון הילד הנכה באתר הביטוח הלאומי. כן, זו לא טעות. להורה האחר, האב, פשוט אין גישה. מנותק ממידע על נכות ילדו. בשנים האחרונות קיבלנו לעמותה עשרות תלונות בנושא.

כאשר ההורים נשואים, חיים יחדיו, ההורים מסתדרים. אך מעצם העובדה שרק לאם יש גישה לחשבון, בעצם 'מלמדים' את ההורים שזהו תפקידה של האם בתא המשפחתי. והאב? משוחרר מאחריותו. ההורים מתרגלים. פבלוב. אך כך לא מקדמים אחריות הורית משותפת! כך חוסמים אותה. הבעיה היותר אקוטית היא כמובן אצל הורים גרושים. כיום, כארבעים אחוזים מההורים מתגרשים. ובמדינת ישראל יש כ-180,000 ילדים המוכרים כנכים. הדבר אומר שלעשרות אלפי ילדים נכים יש אב ללא גישה לחשבון שלהם. מדובר על מצב חברתי חלמאי, מיושן, ולעמדתנו אף לא חוקי.

הביטוח הלאומי אף מאפשר לאם להגיש לבדה, ללא הסכמת האב וללא ידיעתו (!), את הבקשה להכיר בילד כנכה, על כל המשמעויות שלה, כספית וחברתית. גם כאן, לעמדתנו, נוהג זה שגוי חברתית ואף מנוגד ללשון החוק. פנינו וביקשנו שבעידן הנוכחי של הטלפונים החכמים, בו הורים מקבלים הודעות רבות בדחיפה (מסרונים ו/או מיילים) עם מידע הנוגע לילד, לדאוג ולשלוח לאב מסרון יידוע חד-פעמי על הגשת הבקשה שהגישה האם. כך האב יידע שהוגשה בקשה שכזו, ויוכל לפנות ולבקש לקבל מעכשיו את כל המידע, ולקבלו. אך אם האב לא יידע, והאם מסתירה זאת ממנו, אזי מדוע שיפנה?

כמובן שיש גם מקרים מועטים בהם האב הוא זה שמגדל את הילדים ומקבל את קצבת הילדים, ואז האם חסומה מחשבון הילד. מדובר בדיוק באותו אבסורד. ההסתכלות שלנו היא טובתו של הילד. במספר פסקי דין רבים שפורסמו בשנים האחרונות בבתי המשפט לענייני משפחה אף ראינו דוגמאות מהשטח כיצד במסגרת ההליך בבית המשפט מגלה האב שילדו מקבל כל חודש סכום כספי עבור צרכי הילד המיוחדים, כאשר האם כלל לא עדכנה אותו בכך, וגם לא את בית המשפט! רק לחשוב על הרגשתו של האב שכך מגלה מידע זה בחסות הנהלים המיושנים של ביטוח לאומי.

מדוע עד היום הביטוח הלאומי לא תיקן מצב מיושן זה? באמת לא ברור. לכן, לפני כשנתיים פנינו לממלא-מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צבי כהן. תשובה ראשונה הייתה כמובן "לא". נערכה שיחת זום, וגם לאחריה התשובה נשארה שלילית. המשכנו להתעקש. בדיוק לפני שנה השיבו לנו שפועלים כעת לתיקון האזור האישי, כך שגם לאב תהיה גישה משלו לחשבון הילד. הידד? עקרונית כן, אולם בפועל, עברה שנה ועד כה לא קידמו זאת. ומה לגבי יידוע האב במסרון? כבר הבנתם את דרך עבודתם. ייבדק. ומאז לא השיבו.

פנינו לחברי הכנסת. לשמחתנו, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, וחברת הכנסת דבי ביטון הרימו את הכפפה. אחרי מספר חודשים הן קיבלו מענה מנוסח היטב, אך חסר כל תוכן. כאזרח הופתעתי. כך עונים לחברי כנסת? לאחרונה, שלחנו לביטוח הלאומי פניית מיצוי הליכים לפני הגשת עתירה. האם זה יקדם את הנושא? הלוואי. כולי תקווה. מדובר על נושאים חברתיים חשובים, בסיסיים, שלא צריכה להיות עליהם מחלוקת. ואם הם מצריכים תיקון מחשובי, אז נא לקדמו.