בין ספרות לפוליטיקה

האם עמדתו הפוליטית של סופר משפיעה על נכונותכם לקרוא את ספריו, גם אם אין קשר بين עמדת הסופר לספריו? ? ומה אם מדובר בתומך בנאצים? או אולי יש להפריד בין ספרות לפוליטיקה? אבל נאצים?!

לפני מספר ימים נזכרתי בספר "רעב" של הסופר שספריו אהובים עלי, קנוט המסון.
מידי פעם ביקשתי בספריות, הבטיחו שיזמינו ואין. הפעם חיפשתי בגוגל וגיליתי שאפשר להשיג ביד שנייה וגם גיליתי עובדה מטרידה מאוד שלא ידעתי: קנוט המסון תמך בהיטלר!
לו ידעתי מלכתחילה שמדובר בתומך בהיטלר, לא הייתי נוגעת את ספריו. אבל קראתי ולצערי גם אהבתי... ספרו "פאן" היה אחד מהאהובים עלי בין ספרים בכלל.

ובחפשי את הספר שלו "רעב" למדתי שפה בארץ הוחרם קנוט המסון. אמנים רבים הוחרמו בגלל תמיכתם בנאציזם. כמו ווגנר, שטראוס, אם כי לאט-לאט-לאט הם חוזרים ומושמעים. אוהבי מוזיקה מתקשים לוותר על הנאות ההאזנה האלו. כך גם אוהבי ספרים. אם קראנו ואהבנו אולי נתקשה לוותר.

הבעיה היא שככל שהשואה מתרחקת ומתנתקים מאימיה ומזוועותיה, שוכחים את התומכים.
לכן חשוב לדעת. חשוב לדעת כיצד התנהגו בני אדם בזמן שהתחוללה אחת מהזוועות בעולם. השואה הנוראה, המפלגה הנאצית האיומה. חשוב לא לשכוח מה היה! אז אני על הספר "רעב" ויתרתי כבר וכן על ספריו של קנוט המסון בכלל.

סופרים תומכי נאצים נוספים:

קנוט המסון - נחשב לאחד הסופרים הבולטים שתמכו בהיטלר. הוא אף פרסם דברי שבח לאחר מותו של היטלר.

הנס יוסט - היה תומך נאצי נלהב ובעל תפקיד בכיר במנגנון התרבות של המשטר.

ויליבלד אלכסיס - לא נחשב לתומך נאצי, ולכן אינו מופיע ברשימות ההיסטוריות של תומכי המשטר.

ארווין גווידו קולבנייר - היה מזוהה עם התעמולה הנאצית, אך מוכר פחות לקהל הרחב.

ישנם גם סופרים גדולים שלעתים נטען לגביהם שתמכו בנאצים, אך המציאות מורכבת יותר:
גוטפריד בן - בתחילת שנות ה-30 גילה אהדה מסוימת למשטר החדש, אך בהמשך התרחק ממנו.

עזרא פאונד - תמך בפשיזם האיטלקי של מוסוליני והשמיע תעמולה אנטישמית, אך לא היה סופר נאצי גרמני.

לעומת זאת, הנה מספר סופרים מצויינים שהתנגדו לנאצים:

תומאס מאן - היה מהמתנגדים החריפים ביותר להיטלר. לאחר עליית הנאצים לשלטון יצא לגלות ונשא נאומים ששודרו לגרמניה וקראו להתנגד למשטר.

שטפן צווייג - יהודי שנמלט מאוסטריה בעקבות הנאצים. כתב על אובדן התרבות האירופית. שם קץ לחייו בברזיל בשנת 1942. רבים מספריו תורגמו לעברית ורבים הם אוהבי כתיבתו. כמוני למשל.

ברטולט ברכט - קומוניסט ומתנגד חריף לנאציזם. ספריו נאסרו והוא נמלט מגרמניה.

אריך מריה רמרק - מחבר הספר במערב אין כל חדש. הנאצים אסרו את ספריו ושרפו אותם בפומבי.

ליון פויכטוונגר - התנגד לנאצים כבר מראשית דרכם ונאלץ לברוח מגרמניה.

אנה זגרס - נמלטה מהנאצים והמשיכה לכתוב על רדיפה, גלות והתנגדות לפשיזם.

ויקטור קלמפרר - תיעד ביומניו את חיי היהודים תחת השלטון הנאצי ואת השפעת התעמולה על השפה.

ג'ורג' אורוול - לא חי תחת השלטון הנאצי, אך התנגד בחריפות לטוטליטריות, לרבות הנאציזם, וביטא זאת בכתביו.

רבים מהסופרים הללו איבדו את אזרחותם, ספריהם הוחרמו או נשרפו, והם נאלצו לחיות בגלות בשל התנגדותם למשטר הנאצי.